זיגפריד ברכפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיגפריד ברכפלד
Brachfeld Siegfried
Brachfeld Siegfried.jpg
לידה 17 באפריל 1917
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 22 ביוני 1978 (בגיל 61)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 ביוני 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זיגפריד ברכפלדהונגרית: Brachfeld Siegfried; ברלין, 17 באפריל 1917בודפשט, 22 ביוני 1978)[1] היה עיתונאי הונגרי ממוצא יהודי, מנחה קברט ובורלסקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגפריד ברכפלד נולד בגרמניה כבנם של אוסקר ברכפלד, כנר יהודי-הונגרי ושל אדית מייסנר, גרמניה לותרנית. הוא למד בתיכון בברלין עד 1934. לא סיים את לימודיו, התפרנס מעבודות מזדמנות עד סוף שנות השלושים. הוא נעצר על ידי הגסטפו בשנת 1939, נלקח למחנה ריכוז, ולאחר מכן גורש לבודפשט, הונגריה בשנת 1941 כאזרח הונגרי. משנת 1942 גויס לשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי). בשנת 1945 נפל בשבי הסובייטי, משם שב להונגריה בסביבות חג המולד 1949.

בין השנים 1949–1965 עבד כקריין וכתב דובר גרמנית ברדיו ההונגרי. בין השנים 1961 ל-1964 הוא למד גרמנית באוניברסיטת אטווש לוראנד ואחר כך בין השנים 1965 ל-1968 היה סטודנט באוניברסיטת פרייה (Freie Universität) בברלין המערבית. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפילוסופיה מאוניברסיטת אטווש לוראנד בשנת 1970.

בשנת 1957 הצטרף לבמה העליזה, ולאחר מכן מונה לבמאי הראשי של "משרד הבימוי הלאומי" (Országos Rendező Iroda), אחר כך בין השנים 19711978 היה עיתונאי ועורך בעיתון בשפה הגרמנית "בודפשטר רונדשאו" (Budapester Rundschau). הקהל ראה אותו בסרטים רבים.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה אנה פאפ, איתה התחתן בשנת 1953 בבודפשט. הוא התאבד בגיל שישים ואחד בגלל מחלתו חשוכת המרפא.

תפקידיו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תכונה מיוחדת (1955)
  • בשעת חצות (1957)
  • הפעמונים נסעו לרומא (1958)
  • צלם המלח (1958)
  • הגור (1959)
  • שתי מחציות בגיהנום (1961)
  • חבל על הבנזין (1964)
  • עושה הכסף (1964)
  • אני, איגנץ שטרסנוב, הנוכל (1966)
  • מסע סביב גולגולתי (1970)

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Also nein, diese Ungarn! (עם שאנדור נובובצקי), Aufbau-Verlag, ברלין, 1974

הקלטות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיגפריד ברכפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 1007/1978. folyószáma alatt.