זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו של זנגביל

זנגביל (הנקרא באנגלית: Ginger) הוא מרכז קהילתי ירושלמי המופעל על ידי האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות ועוסק בנושאים הקשורים לצמחונות, טבעונות, זכויות בעלי-חיים ואיכות הסביבה. דגש מיוחד מושם על הקשר בין נושאים אלו ליהדות. מטרתו המוצהרת של המרכז היא עידוד מעבר לתזונה צמחית.

בזנגביל מתקיימות פעילויות הכוללות: הרצאות, ארוחות קהילתיות, סדנאות מזון, ייעוץ תזונאי, דוכני הסברה לזכויות בעלי-חיים, שוק קח-תן, ספריה, חנות עם מוצרים אתיים, קואופרטיב אורגני בשם "בר קיימא" וגינת ירק אורגנית.

הקמה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות (שם רשמי: האיגוד היהודי לצמחונות ואיכות הסביבה; אנגלית: The Jewish Vegetarian And Ecological Society) הוקם בלונדון בשנת 1965, על ידי פיליפ פיק[1]. ארגון זה מקדם צמחונות ואיכות הסביבה כנגזרות ממצוות הדת היהודית. מרכז הפעילות העולמי של הארגון פועל בבריטניה. האיגוד העולמי מוציא רבעון בשם "The Jewish Vegetarian", אשר מופץ לחברי הארגון ברחבי העולם. המגזין כולל מאמרים בנושאי הפעילות של הארגון, סיקור אירועים צמחוניים בקהילות יהודיות בעולם ומתכונים צמחוניים לחגים.

לאחר פטירתו של פיליפ פיק, הוא הוריש כספים לשם פתיחת מרכז קהילתי צמחוני בירושלים. בעקבות כך, הוקם סניף של הארגון בישראל, אשר הקים והפעיל את המרכז. ב-20 בפברואר 1991 נרשמה העמותה בישראל. בעזרת התרומה מירושת פיק ותרומות נוספות, נרכש נדל"ן לפעילות המרכז בבית בטלביה, אשר שימש בתקופת המנדט הבריטי את השגרירות העיראקית.

בשנת 2008 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה[2] בשל ניהול בלתי סדיר של העמותה. בשל החשש לפירוק העמותה וסגירת המרכז, התארגנה קבוצת פעילים בראשות עו"ד יוסי וולפסון וב-2009 לקחה על עצמה את ניהול העמותה והמרכז, תחת פיקוח המפרק. החל מספטמבר 2010 פועלת במקום בת שירות לאומי. נכון ל-2011, העמותה עדיין פועלת תחת פיקוח המפרק.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחות קהילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארוחות משותפות מתקיימות פעם בחודש, שבהן כל משתתף מביא מנה טבעונית שהכין ומתחלק עם שאר המשתתפים.
  • במקום נערכות ארוחות לציון החגים היהודיים, כולל סדר ט"ו בשבט, סדר פסח וארוחות לכבוד ראש השנה, חנוכה ושבועות. חלק מהארוחות מאורגנות על ידי "המהטמה". בארוחות החג נעשה ניסיון לשמר את המאפיינים המסורתיים של החג תוך הקפדה על תפריט טבעוני.

לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהטמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המהטמה", על שם מהטמה גנדי, הוא בר טבעוני המופעל על ידי מתנדבים. המהטמה מקיים ארוחות טבעוניות שבועיות בזנגביל, המוגשות תמורת תרומה מומלצת נמוכה למימון ההוצאות. רוב הארוחות נסובות סביב נושא מסוים כמו ארוחות חגים, ארוחות אתניות ממקומות שונים בעולם או ארוחות המבוססות על רכיבים מסוימים. מטרת הפרויקט היא לאפשר לאנשים מרקע חברתי שונה להיחשף לאוכל טבעוני וללמוד כיצד להכין אותו, ובכך לעודד אי-אלימות.

הפרויקט החל את דרכו במסגרת ה'דילה-בר', במרכז 'דילה' להפצת מידע אלטרנטיבי, ולאחר סגירת המרכז עברה הקבוצה לפעול במסגרת זנגביל. המהטמה שואב את השראתו מפרויקטים דומים באירופה, כדוגמת הקואלי קלאב בברייטון, אנגליה. פרויקט דומה פועל אף בתל אביב בשם "רוגטקה-בר". העקרונות המנחים של המהטמה הם:

  • טבעונות ואורגניות: הבר נמנע משימוש בכל מוצר שיצורו כרוך בסבל של בעלי-חיים, במיוחד ממשקים מתועשים בהם מוחזקים בעלי חיים ללא תנאי מחיה בסיסיים. לבחירה בתזונה טבעונית יש גם מניעים בריאותיים, ולכן כמחצית מחומרי הגלם הם אורגנים, עם דגש על שימוש בדגנים מלאים והפחתת השימוש בסוכר מזוקק, שומנים מוקשים ומוצרים מעובדים. מתוך גישה סביבתית, יש העדפה למוצרים מייצור מקומי, מוצרים אורגנים, לא מעובדים ועם קשר ישיר ליצרנים.
  • מתנדבים בלבד: הפעילות כולה מאורגנת על ידי מתנדבים. בחירה זו נעשית על מנת להעצים את המשתתפים ולאפשר פתח ליוזמה אישית ובחירה ברמת המעורבות. בנוסף, הבחירה נועדה לאפשר למחירי האוכל להיות זולים.
  • תרומה מומלצת: מחיר האוכל הוא בגדר תרומה מומלצת בלבד, והוא מסתמך על הרצון הטוב והמסירות של הלקוחות, זאת על מנת שהקהילה תוכל לתמוך ברמות השונות של היכולת הכספית בקהילה, ושהאוכל יהיה נגיש לכל.
  • סחר הוגן: עידוד תמיכה בארגוני הפצה והתקנים של סחר הוגן, אשר מספקים לכל חבריהם שכר מספק, הטבות בריאות, טיפול בילדים, ואפשרות להלוואות. מעבר לבחירה זו במסגרת הבר, המהטמה מאפשר ליצרנים קטנים ומקומיים גישה ללקוחות במסגרת החנות.

יוזמות קהילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוק קח-תן מתקיים פעם בחודש ובו אנשים מוסרים חפצים שאינם צריכים ויכולים לקחת חפצים שאחרים השאירו. השוק אינו מתבצע על בסיס חליפין, אלא כל אחד יכול לקחת דברים שזקוק להם, ללא תמורה. השוק נועד לעודד מיחזור, להפחית פסולת ולהפחית את הנזק הסביבתי הנגרם מייצור של מוצרים חדשים. במקביל לשוק מוגשות ארוחות על ידי בר המהטמה.
  • קואופרטיב אורגני "בר קיימא" של שכונות קטמון ורחביה פועל במקום. זהו קואופרטיב צרכני, אשר רוכש במרוכז מזון אורגני עבור חבריו, על מנת לאפשר קנייה של מזון אורגני ומקומי במחירים מופחתים. הקואופרטיב מופעל בהתנדבות על ידי חבריו.
  • גינת הירק של זנגביל פתוחה לצורכי לימוד והתנסות, לשירות הקהילה והשכנים. בדומה לגינה קהילתית, בגינה מוצבת ערימת קומפוסט, אשר משרתת את חברי השכונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46.387′N 35°13.021′E / 31.773117°N 35.217017°E / 31.773117; 35.217017