במעגלי צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מעגלי צדק
Tzedek.gif
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רחוב הלל 24, ירושלים
יושב ראש שחר בוצר
מנכ"ל שלי דביר
תאריך הקמה 2004

http://www.2b-friendly.com/

https://he-il.facebook.com/Bemaaglei-Tzedek-במעגלי-צדק-48491900026
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


עמותת 'מעגלי צדק'- עמותה חברתית שקמה בירושלים בשנת 2004, במטרה להעלות לשיח בחברה הכללית, ובחברה הדתית לאומית בפרט, את הצורך בעיסוק בסוגיות חברתיות-כלכליות.

התפתחות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ד, הרגישו שמולי בינג, חילי טרופר, אפרת דגני ואסף בנר, מקימי עמותת שכן טוב, שכל העיסוק של העמותות הקיימות נוגע רק ל"כיבוי שרפות" ופתרון בעיות מקומיות, בשעה שצריך פתרון כולל לבעיות. הם טענו כי "לתורת ישראל ולציבור הציוני דתי, יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית כלכלית...יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה".

הארבעה פנו לרבנים שונים בציבור הציוני דתי ורבים נענו להם בשמחה. בעקבות היענות זו הם החלו את פעילות העמותה בהוצאת הגיליון הראשון של כתב העת מעגלי צדק שהופץ תחת הכותרת "להעשיר את השיח הדתי" ובו כתבו, בין השאר, הרבנים יובל שרלו, רא"ם הכהן, אבי גיסר ויעקב אריאל ופרופ' אביעד הכהן. במאמר המערכת כתבו:

"איה קולה המוסרי חברתי של המסורת היהודית? האמנם ייתכן שלדת ישראל ולתורת חיים אין מה לומר בנושאים דוגמת הסדרי פנסיה, תנאים סוציאליים, זכויות העובד... תורתנו תורת חיים היא. פירושה של "תורת חיים", שנותנת היא דעתה לא רק למצוות שבין אדם למקום... אלא גם לחובות וזכויות שבין אדם לחברו ולחברתו: חובות האדם וזכויותיו, צדק סוציאלי..."[1]

בהמשך, הם קיימו עצרת "קריאה וזעקה לתיקון החברה בישראל" בכיכר ספרא בירושלים, שנערכה בי"ז בתמוז תשס"ד. בעקבות הצלחת הכנס מתקיימים מאז כנסים פעמיים בכל שנה - בי"ז בתמוז ובי' טבת. הכנסים נערכו בהתחלה בירושלים, מאוחר יותר גם בתל אביב ובי"ז בתמוז תשס"ח התקיים כנס בשדרות. בהמשך צירפו אנשי העמותה פעילים חברתיים ואנשי רוח חילוניים במטרה לקדם את הדיון על הנושאים החברתיים בציבור הדתי והכללי.

בעקבות הכנס הראשון בי"ז בתמוז, החלה העמותה בפרויקט "התו החברתי" שהופעל תחילה בירושלים ומוסדות הקיבוץ הדתי בלבד, אך עם הזמן התרחב גם למקומות נוספים בארץ. בהמשך החלה העמותה בפעילויות חינוכיות, יזמה את "התו החינוכי" ומאבק למען עובדי קבלן.

פעילויות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת כתב העת "במעגלי צדק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר מהעלונים שהוציאה במעגלי צדק במהלך פעילותה.

החל מניסן ה'תשס"ד, עמותת "מעגלי צדק" מוציאה כתב עת שמטרתו לעסוק בנושאים החברתיים מנקודת המבט התורנית. בכתב העת כתבו וכותבים רבים מהרבנים הידועים בציונות הדתית והוא מעורר דיון ער סביב הנושאים הללו. כתב העת הקדיש גליונות מיוחדים לעיסוק בנושאי הסחר בנשים ועובדי קבלן. בראשית הדרך, יצא כתב העת יצא לאור בתמיכת מרכז "מוזאיקה" לחקר דת, חברה ומדינה בראשות פרופ' אביעד הכהן שהיה שותף פעיל ב"מעגלי צדק" בפעילות "מעגלי צדק" בשנותיה הראשונות.

התו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיקר פרסומה זכתה העמותה בזכות יוזמתה להקניית 'תו תקן חברתי', הניתן בדומה לתעודת הכשרות, לבעלי עסק אשר התחייבו לשמור על כללים של העסקה נאותה, אי פגיעה בזכויות העובדים, ונגישות לאנשים עם מוגבלויות.

כיום התו מוצע לבתי קפה ומסעדות, ולאולמות אירועים, אך בעתיד יוצע לבעלי עסקים בכל רחבי הארץ. עד היום זכו מאות בתי עסק בתו התקן.

על התמיכה ברעיון התו החברתי חתמו עשרות רבנים כגון הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אבינר, הרב יובל שרלו, הרב שג"ר, הרב יואל בן נון, הרב אבי גיסר, הרב מרדכי אלון, הרב שי פירון ורבים נוספים. כמו כן חתמו גם אנשי רוח נוספים מכל חלקי החברה הישראלית, ביניהם ד"ר גדי טאוב, תמי מולד חיו, פרופ' נסים קלדרון, מוקי צור ואחרים.

מהו התו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התו החברתי הוא תו איכות ערכי המבטיח כי בעסק המחזיק בו נשמרות זכויות העובדים וישנה גישה לאנשים עם מוגבלות. התו ניתן ללא תשלום לבית קפה ולמסעדות המתחייבות לעמוד בקריטריונים חברתיים בסיסיים ולאפשר לפעילי התו החברתי לקיים בהן ביקורת תקופתית. התו החברתי מאפשר לציבור להיות שותף בשינוי חברתי ובחיזוק השמירה על כבוד האדם. חברי העמותה מאמינים ברעיון שעל הציבור מוטלת האחריות לוודא כי בכל מקום בילוי או קניות יישמרו עקרונות היושר וצדק הבסיסיים.

נוסח התו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעליו של כל עסק חתם על הצהרה בנוסח: "וזאת לתעודה כי בעל בית העסק התחייב לשמור על חובותיו כלפי עובדיו, להימנע מפגיעה בכבודם, לשלם להם שכר הולם להימנע מהלנת שכרם, ולהעניק להם תנאי עבודה הולמים וראויים, הכול כמתחייב מערכיה של מורשת ישראל, חוקי מדינת ישראל, הוראות הדין, ותוך שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו. כמו כן, מתחייב בעל המקום לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות כך שיוכלו לבוא בשעריו בבטחה, ללא שייפגע כבודם".

התרחבות התו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התו החברתי קיים בהצלחה גדולה כבר בירושלים, תל אביב ובאר שבע ולאחרונה התחיל בכפר סבא. בפעם הראשונה הפצת תוכן התו בקרב תושבי בעיר נעשית בעידוד, תמיכה ומימון של העירייה המקומית ובראשה יהודה בן חמו. במהלך פגישה בין פעילי התו לבין ראשי העיר אמר ראש העיר כי הוא תומך ומעודד קניה במקומות אשר מחזיקים את התו. בסך הכול יש מעל 300 בתי עסק אשר מחזיקים את התו החברתי

עובדי קבלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה פועלת רבות לתיקון עוולות הנגרמות למועסקים בחברות קבלן. "מעגלי צדק" שמה לה למטרה לקדם עשייה חברתית אקטיביסטית. העמותה לא מסתפקת בהעלאת מודעות לזכויות ולחוק, כי אם היא שואפת ליצור תקדימים משפטיים ומעשיים לשינוי המציאות הקשה של שוק העבודה בישראל בכלל ועובדי קבלן בפרט. פעילות העמותה מתפרסת על פני ספקטרום רחב – עבודת שטח אל מול עובדים (איסוף עדויות ונתונים לפגיעה בזכויות), העלאת מודעות לזכויות ולחוקי העבודה (באסיפות עובדים, באופן פרטני או בפעילות מול מעסיקים גדולים דוגמת עיריית ירושלים, עיריית תל אביב והאוניברסיטה העברית), לובי וחקיקה בכנסת (עבודה מול חברי כנסת וגופים גדולים לשינוי חברתי דוגמת "התאחדות הסטודנטים", דיונים בוועדות הכנסת, פאנלים וכנסים של בכירים במגזר הפרטי והציבורי), ופעילות עניפה בתחום המשפטי (קידום תביעות אישיות, תביעות ייצוגיות של מיליוני ₪ נגד חברות קבלן גדולות, תביעות נגד גופים ציבוריים גדולים בשטחם מתקיימת הפרה של זכויות עובדים דוגמת האוניברסיטה העברית וכו').

פעילויות נוספות של התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מעגלי צדק" הקימה בשנת 2012 קבוצות נוער ברחבי ירושלים
  • ב-2013 גם הקימה באזור הצפון קבוצה של מתנדבים מטעם המכינות הקדם צבאיות
  • העמותה עורכת כנסים וימי עיון בנושאים של יהדות וחברה.
  • בשנת תשס"ט העמותה הוציאה הגדה לפסח ברוח המסרים של העמותה.
  • הגברת המודעות והכוונה לפעילות כנגד סחר בנשים והעסקת עובדי קבלן[2].
  • הגברת המודעות ופעילות להגברת הנגישות לנכים בישראל[3]
  • פעילויות מחאה כנגד מוסדות ואירועים שאינם נגישים לבעלי מוגבלויות[4].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה סוציאליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלפי קמפיין "התו החברתי" של העמותה נטען שהיא מציבה דרישות סף נמוכות מדי, שאינן כוללות את קיומו של כוח-עבודה מאוגד שהוא, לשיטת המבקרים תנאי לשיפור המצב[5].

גישה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד העמותה הושמעה בעבר ביקורת שהיא מערבבת בין "חסד", שהוא מצווה על היחיד אך איננו ניתן לחיוב, לבין "צדק" שהוא חיוב שניתן להוציא בדין. המבקרים טענו שהגם שחלק מפעילויות העמותה חיוביות, בחלקם הם באים לדרוש מהמדינה פעילויות סוציאליסטיות ללא עיגון בתורה ואף נגד התורה[6]. נדב שנרב טען[7] שהפעילות של תנועת "במעגלי צדק" משתמשת ברטוריקה של "פערים" העוסקת בסיפוק "קנאת הקנאי", בניגוד לתורה העוסקת בדאגה לצורכי החלש. בכך, טוען שנרב, העמותה דוחפת את היהדות אל מחוזות שוליים בחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]