חג נבי שועייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתחם הנביא שועייב

חג הנביא שועייב הוא חג דרוזי אשר נמשך 4 ימים בין התאריכים 25 באפריל ל-28 באפריל במתחם נבי שועייב מעל הכנרת בכפר חיטין. היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים לכלל העדה.

הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, המוכר גם בכינויים נוספים (רעואל, פוטיאל, חבר). לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה בהטפה לצדק ולאמונה מונותאיסטית, נקבר במקום פטירתו. לטענתם יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב, בו הם רואים אבי הדת.

במדינת ישראל עובדים דרוזים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, ולא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו.

על עניין זיהויו עם יתרו יש שתי מסורות סותרות. מסורת אחת מסתמכת על ההשקפה הדתית, שאין הנביאים מתחתנים ועל אחת כמה וכמה הנביא שועייב, שלא נישא מעולם לאישה ולא הייתה לו בת. מסורת זו מנמקת את הקרבה בין שועייב למשה בנישואי האחרון עם בת קרוביו של הנביא שועייב. המסורת השנייה מאשרת את זיהויו של יתרו עם שועייב ורואה בו את חותנו של משה ואבי ציפורה[2].

החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרוזים בדרך כלל חוגגים רק חג אחד, עיד אל-אדחא. העדה הדרוזית בישראל בהנהגת שייח' אמין טריף, לעומת זאת, העניקה לתקופה מעמד מיוחד, הרואה אותו כזיארה, יום חג. בתי ספר הפועלים בישראל תחת מערכת החינוך הדרוזית סגורים לתקופת החג, ואילו חיילים דרוזיים בצה"ל מקבלים בתקופה זו ימי חופש. הקהילה כולה, ולא רק הדרוזים הדתיים בישראל, חוגגים זיארה זו.

אל חגיגות החג מגיעים מנהיגים דתיים רבים מכל הדתות בישראל וכן מנהיגים פוליטיים[3][4] ולעתים אף ראשי ממשלות[5] באים לברך את הקהילה הדרוזית בישראל במהלך החגיגות שלהם על במקאם אל-נבי שועייב.

מנהיגים או שייח'ים דתיים מהר הכרמל, הגליל ורמת הגולן מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לדון בנושאים דתיים.

עלייה לרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופים הדרוזים בקבר יתרו בחג

לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר והדרוזים מציינים שם את החג במשך מאות שנים. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם כברכה להצלחה ולמזל טוב[6]. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.

במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. כאשר הכירה ממשלת ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, תאריכי החג נקבעו כימים שבין ה-25 באפריל ל-28 באפריל[7].

מאז 1968, דרוזים מרמת הגולן יכולים לבקר במתחם נבי שועייב בחופשיות והם גם מעורבים בחגיגות. דרוזים סוריים מחוץ לגולן לעומת זאת, מעולם לא היו מעורבים בחגיגות. הדרוזים בלבנון לעתים רחוקות מבקרים במקדש. עם זאת, בשנת 1982, בתקופת השליטה הישראלית בדרום לבנון, קבוצת דרוזים מלבנון נענתה לבקשת השייח' אמין טריף לבוא ולבקר. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, לדרוזים ירדניים מותר לבוא לבקר במקדש לאורך כל השנה, והביקורים שלהם אינם מוגבלים לתקופת החג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג נבי שועייב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]