חוה שכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוה שכטר
לידה 1953 (בת 71 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
עיסוק סופרת
משוררת
חוקרת
מרצה
עורכת
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה
שפות היצירה עברית
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוה שכטר (נולדה בשנת 1953) היא סופרת, משוררת, עורכת, מרצה וחוקרת. עוסקת שנים רבות בהוראה והיא בעלת תואר ד"ר לחינוך[1]. פרסמה מאמרים אקדמיים, ספרי ילדים וספרי שירה בספרים, אנתולוגיות ובכתבי עת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוה שכטר היא דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה, 2003. הדוקטורט שלה: השפעת מסע בני נוער לפולין על האמפתיה לסבלם של ערביי ישראל בהדרכת: גבריאל סלומון[2].

עבודת פוסט דוקטורט בנושא: "ערבים ויהודים ישראלים בפולין: המסע המשותף של ערבים ויהודים ישראלים למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו במאי 2003 ", עשתה בליוויו של פרופסור דן בר און, בשנת 2007 באוניברסיטת בן-גוריון.

ילדותה ונעוריה עברו עליה בשכונת חליסה שבחיפה. הייתה מורה בחטה"ב לספרות, לשון והבעה במשך 31 שנה. שימשה כמפקחת מחוזית להנחיה בחינוך הבלתי פורמלי, במרכז הדרכה - מחוז חיפה. כמו כן השתתפה בכתיבת תוכניות לימודים בחינוך הבלתי פורמלי, במשרד החינוך בירושלים. פיתחה תוכניות הפעלה בנושא: "כיבוד החוק והמשפט", במסגרת המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצוויג. עסקה בהנחיית משתלמים בתחום החינוך הבלתי פורמלי והדרכת חדרי מורים בנושאים חינוכיים.

פעלה כמרצה בתחום החינוך בחוג לחינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל לתואר ראשון ושני, ובמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו, במכללה למינהל.

חברה באגודת הסופרים.

אמא לשלושה וסבתא לשבעה[3], מתגוררת בקריות.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגשר שבין האתמול למחר (תל אביב: סער, 1995)
  • להיות שיכת (תל אביב: רכגולד, 1996)
  • חבר ושמו פחד (תל אביב: רכגולד, 1996)
  • לגלות או להסתיר? (תל אביב: רכגולד, 1997)
  • מסבה למקובלים בלבד! (תל אביב: רכגולד, 1999)
  • אולי תשימו לב גם אלי (תל אביב: רכגולד, 1999)
  • הסוד שלנו (תל אביב: רכגולד, 1999)
  • ערבים ויהודים ישראלים בפולין: המסע המשותף של ערבים ויהודים ישראלים למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו במאי 2003 / חוה שכטר, אניס פרחאת, דן בר-און (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, 2008)
  • אחרי לכתך: שירים (תל אביב: גוונים, 2015)

שירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס לויתן על הספר ״אחרי לכתך״: מזקק את חוויות הכאב והפרידה מבן זוג אהוב לכדי מבע בהיר של שירה צרופה. ללא עודפים רגשיים ומילוליים, אלא מתוך דיוק והעמדה על העיקר, מגישה לנו המשוררת מחזור מגובש ונוגע ללב, שהמקרה הפרטי והכלל אנושי ארוגים בו ללא התר.

על ספרי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתוך "ספרות ילדים ונוער" שנת ה-23 חוברת ב' (89), ספטמבר 1996, בהוצאת משרד החינוך והתרבות על הספר להיות שייכת: "זה ספר בעל מסר חינוכי חשוב ביותר, הנותן חומר רב למחשבה למורים, למחנכים וגם להורים. ילדים בכיתות בינוניות וגבוהות יקדמוהו בסיפוק. הספר יהיה אולי גם להיט בשיעורי חברה".
  • רות גפן-דותן על להיות שייכת: בסגנון סיפורי קולח. ספר - סיפור. מציאותי. דידקטי אך אמין. מעולמם של ילדים ומתוך בעיותיהם. עיסוקו של סיפורנו: דחיה חברתית והסבל שהיא גורמת." ועוד כתבה: "סיום הסיפור נותן חומר למחשבה ואף ליצירתיות נוספת. כדאי, איפוא להכירו. להמליץ עליו, לקוראים צעירים." פורסם ב"ספרים הם ידידים" מספר 4 (81), דצמבר 1996, מרכז להשכלה תל-חי, עמוד 17.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חקר תחום פתרון קונפליקטים בשילוב שואה, יהודים וערבים: "ערבים ויהודים ישראלים בפולין: המסע המשותף של ערבים ויהודים ישראלים למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו במאי 2003".
  • חקר אתנוגרפי בנושא הגירה: "הסתגלות חברתית ואקדמית של סטודנטיות אשר היגרו לבד מחה"ע (ברית המועצות לשעבר).
  • חקר תחום פתרון קונפליקטים בהיבט חינוכי: "השפעת מסע בני נוער לפולין על האמפתיה לסבלם של ערביי ישראל".

פרסומים ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Does vicarious experience of suffering affect empathy for an adversary? The effects of Israelis' visits to Auschwitz on their empathy for Palestinians. Hava Shechter & Gavriel Salomon. Journal of Peace Education. Vol .l2 (2), 2005.
  • Social and Academic Adaptation Styles of Female Students who Immigrated Alone from the Former Soviet Union to Israel"/ Rivka Eisikovitz & Hava Shechter. Journal of International Migration.Vol .45 (2) 2008
  • ערבות מעורבות ושיוויון בין המינים, ספרות ילדים ונוער, שנת ה-27, חוברת א' (105), ספטמבר 2000, בהוצאת משרד החינוך והתרבות, עמודים 8-13

מענקי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 - קרן תמי שטיינמץ, אוניברסיטת תל אביב

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עריכה לשונית של ספרו של פרופסור גבריאל סלומון, "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן, 2000

פיתוח תוכניות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 עד 1991 - כתיבת תוכניות הפעלה בנושא: "כיבוד החוק והמשפט", במסגרת המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצוויג.
  • 1995 - כתיבת תוכנית לימודים בחינוך הבלתי פורמלי, במשרד החינוך - ירושלים.

שירים לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עיתון 77", שנת 2015, גיליון מספר 383
  • אנתולוגיה "זכויות יוצרות" אסופת יצירות ליום האישה הבינלאומי, בעריכת שושנה ויג, 2015
  • "על כנפי אמרות" - "אנתולוגיה מקוונת לאמרות שיר פרי עטם של משוררים וסופרים עכשוויים", עורך ראשי המשורר אמיר אור
  • אסופת שירים: "משא השתיקה" בהוצאת השראה צפונית, 2019
  • כתב העת "מוטיב", שיר בנושא "בית", גיליון 27, 2017
  • כתב העת "מוטיב", שיר בנושא "קסם", גיליון 28, 2017
  • כתב העת "מוטיב", שיר בנושא "עודני ילד", גיליון 31, 2018
  • כתב העת "מוטיב", שיר בנושא "ישראל שבעים פנים", גיליון 34, 2018
  • כתב העת "מוטיב", שיר בנושא "אלהים אדירים", גיליון 39, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שכטר חוה, באתר נילי דגן
  2. ^ חוה שכטר, השפעת מסע בני נוער לפולין על האמפתיה לסבלם של ערביי ישראל, באתר אוניברסיטת חיפה, ‏2002 (באנגלית)
  3. ^ חוה שכטר, סיפורה של הלן ניצולת שואת יהודי הונגריה, באתר הקשר הרב דורי