חוננו
| מדינה |
ישראל |
|---|---|
| חברים |
7 (נכון ל־2023) |
| מנכ"ל | שמואל (זנגי) מידד |
| עובדים |
13 (נכון ל־2023) |
| תקופת הפעילות |
2002–הווה (כ־24 שנים) |
|
www | |
חוננו (חָנֵּנוּ) היא עמותה ימנית ישראלית שהוקמה בשנת 2001.[1] היא מעניקה סיוע ייעוץ משפטי ליהודים המעורבים בהליכים משפטיים על רקע לאומני.
פעילותה כוללת סיוע משפטי לחשודים ומורשעים בטרור יהודי, טיפול במעצרים מנהליים של מתנחלים ביהודה ושומרון, וליווי משפטי לחיילי צה"ל הנתבעים על שימוש מופרז בכוח.
מקור שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שם העמותה לקוח מהפסוק בתהילים ”חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז”. הקמץ בתיבה הראשונה קמץ קטן הוא (קמץ בהברה סגורה לא מוטעמת) ולכן הוא נהגֶה בתנועת o: חוֹננו (ולא a).
בעלי תפקידים ואישים מעורבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעמותת חוננו מכהנים שורה של בעלי תפקידים ואישים ציבוריים המזוהים עם הציונות הדתית ועם ההתיישבות. העמותה נוסדה בשנת 2001 על־ידי שמואל מידד (זנגי), המשמש גם כמנכ״ל הארגון.[2] לפי אתר העמותה, מידד פעל לספק סיוע משפטי ליהודים שהועמדו לדין בגין מעורבות בטרור יהודי בישראל. במסגרת זו העניק תמיכה משפטית וציבורית לחברי המחתרת היהודית[2] – ארגון שפעל בראשית שנות ה־80 וביצע פיגועים נגד פלסטינים, ובהם ירי באוניברסיטת חברון שבו נהרגו שלושה אנשים. חברי הארגון הורשעו במעשי רצח ובפעולות טרור נוספות, וכן בתכנון פיגועים רחבי־היקף שלא יצאו לפועל, ובהם ניסיון לפוצץ אוטובוסים פלסטיניים וניסיון לפוצץ את כיפת הסלע. לצד זאת פעל מידד למען האחים קהלני,[2] שני תושבי קריית ארבע שהורשעו בניסיון רצח של פלסטיני בשנות ה־90 ונידונו לעונשי מאסר ממושכים. בסוף שנות ה־90, בתקופת הסכמי וואי, הוביל מידד מהלך פוליטי שבמסגרתו קראו עשרות חברי כנסת לנשיא עזר ויצמן לקצר את עונשם של אסירים יהודים לאומיים. ויצמן נענה לקמפיין וקיצר את עונשם של 14 אסירים.[2]
יו״ר ועד העמותה הוא הרב ישראל שליסל, ראש כולל "אור שלמה" בחברון, שהוא אחד מהרבנים המרכזיים המעורבים בפעילות העמותה מימי הקמתה.[3][4]
בעמותת חוננו פועלת מועצה ציבורית הכוללת רבנים, אנשי אקדמיה ואמנים, שמרביתם מזוהים עם הציבור הלאומי-דתי. בין הרבנים הבולטים במועצה ניתן למנות את הרב ישראל שליסל, יו״ר ועד העמותה, את הרב דב ליאור, ששימש רבה של קריית ארבע, ואת הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, וכן את הרב אליעזר ולדמן והרב חיים דרוקמן. הרבנים הללו נחשבים לדמויות בעלות השפעה ציבורית רבה בציונות הדתית ובקרב מתנחלים. לצדם חברים במועצה גם אנשי ציבור נוספים, ביניהם המשפטן פרופ’ אליאב שוחטמן, פרופ’ ישראל אומן וד״ר חגי בן ארצי, וכן הזמר אריאל זילבר.[3] חברי המועצה מספקים לעמותה תמיכה ציבורית, בעיקר בקרב מגזר הלאומי-דתי היהודי בישראל.
פעילות העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון מסייע משפטית לחיילים, שוטרים ואזרחים שנתבעים משפטית על ידי המדינה או על ידי גורמים אחרים. העמותה התפרסמה בסיוע שהעניקה לפעילי ימנים שנעצרו לאחר שלקחו חלק במחאה נגד תוכנית ההתנתקות וסייעה מנהלית גם לגיוס תרומות למשפחתו של יגאל עמיר ואחיו, חגי עמיר.[5]
העמותה העבירה בעבר כספים גם למשפחות אסירים וחשודים בטרור יהודי, בהם עמי פופר[6] ויוסף חיים בן דוד, רוצח הנער מוחמד אבו ח'דיר,[7] אך חדלה מכך בלחץ תורמים מארצות הברית.[8]
עורכי דין מטעם הארגון ייצגו גם חשודים שהואשמו וחלקם הורשעו בפשעים של רצח, פשאי שנאה ופיגועי טרור שביצעו יהודים. בין המורשעים:
- גור בן יאיר (המל), מתנחל מאיתמר, בשנת 1998 הוא רצח את מוחמד סלימאן א-זלמוט חטאטבה. הוא עשה זאת כנקמה על רצח חבריו הראל בן נון ושלמה ליבמן בפיגוע, ביום השלושים למותם. הוא הורשע ונידון למאסר עולם. ועדות שונות סירבו לקצוב את עונשו והוא מת בכלא בשנת 2022.[9][10]
- ארבעת שוטרי מג"ב שהורשעו בהריגתו של עמרן אבו חמדיה, נער פלסטיני בן 17. הם חטפו, התעללו בו והשליכו אותו מג'יפ דוהר בחברון ב-30 בדצמבר 2002; בנוסף, הם הורשעו בהתעללות בפלסטינים נוספים, ונגזרו עליהם עונשי מאסר של 4.5 עד 8.5 שנים. כל ארבעת המורשעים ערערו לבית המשפט העליון, וערעורם נדחה[11]
- שלושת רוצחי הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'דיר. ב-2 ביולי 2014, נחטף ונשרף בחיים מוחמד אבו ח'דיר, נער פלסטיני תושב שועפאט שבמזרח ירושלים, על ידי שלושה יהודים. קודם לכן הם ניסו לחטוף ילד בן 7 אך נכשלו בכך. הרצח בוצע כנקמה בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים יהודים, והוביל לגל של אלימות במזרח ירושלים. בפברואר 2016 הם הורשעו בחטיפה ורצח והוטלו עליהם עונשים של מאסרי עולם. הם ערערו לבית המשפט העליון אך ערעורם נדחה.[12]
- עמירם בן אוליאל, מבצע הפיגוע בדומא בשנת 2015, שבו נרצחו שלושת בני משפחת דוואבשה. אוליאל זרק בקבוקי תבערה על בית משפחת דַוָואבְּשֶה בעיירה הפלסטינית דומא. בפיגוע נרצחו בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה, ובנם בן השנה וחצי עלי.[13]
- חנוך עקיבא רבין ורז גירון נעצרו בעקבות תקיפת משפחה פלסטינית במסגרת המהומות בחווארה בשנת 2023, על ידי שב"כ והמשטרה שבוע לאחר האירוע. השניים תקפו את בני המשפחה שישבו ברכב באמצעות אבנים וגרזן. הוגש נגדם כתב אישום בעבירות טרור, חבלה בכוונה מחמירה ומניע גזעני, וצוין כי הם חלק מקבוצה אלימה הפוגעת בפלסטינים ומשבשת את פעילות כוחות הביטחון. השניים ייצוגו על ידי עו"ד עדי קידר מארגון חוננו.[14] ביוני 2024 הורשעו, ונגזרו על רבין 3.5 שנות מאסר ועל גירון שלוש שנות מאסר, וכן תשלום פיצוי של 45 אלף שקלים למשפחה שנפגעה.[15]
העמותה פועלת למען שחרור יהודים שהורשעו בפשיעה לאומנית מבתי הכלא. בקיץ 2013 החליטה ממשלת ישראל לשחרר 104 אסירים פלסטינים מבתי הכלא, על פי דרישת הרשות הפלסטינית כתנאי להתקדמות בשיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית. העמותה יזמה הפגנות שמחד גינו את שחרור האסירים הפלסטינים ומאידך דרשו שבמקרה שבו ישחררו בכל זאת את האסירים הפלסטיניים מבתי הכלא – ישחררו גם אסירים יהודים, בהם שלומי דביר-זליגר ראש מחתרת בת-עין ועמי פופר בעיקר מתוך טענה שלא ייתכן שטרוריסטים פלסטינים וערבים ישוחררו בעסקאות לשחרור אסירים ואילו טרוריסטים יהודים ירצו את מלוא תקופת מאסרם.
מימון העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה ממומנת על ידי תרומות ובשנת 2013 הוציאה כ-2,327,000 ש"ח על פעילויותיה.[16] עיקר המימון מגיע מהקרן המרכזית לישראל, המנוהלת על ידי ג'יי מרכוס, תושב אפרת. כמו כן, העמותה רשומה כמוסד ציבורי מזכה על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וכל התרמה לעמותה פטורה ממס.
הישגים פרלמנטריים ומשפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010 – ביוזמת העמותה נחקק החוק אשר עוצר הליכים משפטיים ומוחק רישומים פליליים נגד אזרחים ישראלים שהואשמו במחאה לא-חוקית נגד תוכנית ההתנתקות.[17] את עצורי ההתנתקות ייצג עו"ד אביעד הכהן.
- שחרור חיים פרלמן ממעצר – פרלמן נחשד במעשי רצח של ערבים בסוף שנות ה-90. הוא שוחרר ממעצרו בעזרת ייצוג של עו"ד עדי קידר ושרון נהרי מטעם העמותה. פרשה זו עוררה ביקורת נוקבת על התנהלות השב"כ בפרשה.[18]
- זיכוי החשודים הראשונים שהואשמו בפעולות תג מחיר – העמותה ייצגה את החשודים הראשונים שהואשמו בבית המשפט בפעילויות 'תג מחיר' והובילה לשחרורם ממעצר של מעל לשנתיים ולזיכוי מלא. מאז ייצגה העמותה חשודים נוספים בפעולות 'תג מחיר'.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חוננו
חוננו, ברשת החברתית פייסבוק
חוננו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חוננו, סרטונים בערוץ היוטיוב- חננו, באתר "גיידסטאר ישראל"
חיים לוינסון, ההגנה הסלקטיבית של עמותת חוננו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2014- אלישע בן קימון, איתי אילנאי, הזרוע המשפטית של נוער הגבעות, באתר ידיעות אחרונות, 10 בפברואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרי הודעת ראשי הביטחון – בימין תוקפים: “הופכים קרבנות לפושעים”, באתר עכשיו 14, 24 ביוני 2023
- ^ 1 2 3 4 דף "האודות" באתר הארגון
- ^ 1 2 אתר חוננו - מועצה ציבורית
- ^ צפו: ראש כולל בחברון הותקף בידי ערבי - ונעצר, אתר "הקול היהודי", 21/07/2013
- ^ אורי בלאו, עמותה שתומכים בה רבנים מתרימה כסף ליגאל עמיר, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2005
- ^ מתן חודורוב, חשיפת "אנליסט": הממשלה מסבסדת עמותות ימין קיצוני ומשפחות המחבלים היהודים, באתר nana10, 2 באוגוסט 2015
- ^ עמרי מניב, פרסום ראשון: הממשלה סבסדה מענק לרוצח הנער מוחמד אבו חדיר, חדשות 13, 26 באפריל 2017
- ^
אורי בלאו, בלחץ תורמים מארה"ב: עמותת חוננו הפסיקה לתמוך כספית במשפחות חשודים בטרור יהודי, באתר הארץ, 8 במאי 2016
- ^ מאיר תורג'מן, אסיר עולם שרצח פלסטיני נפטר בכלא, משפחתו: "הוא התחנן לטיפול רפואי", באתר ynet, 11 באפריל 2022
- ^ גור בן יאיר (המל), באתר "חננו"
- ^ ע"פ 5136/08 מדינת ישראל נ' ינאי לאלזה, ניתן ב־31 במרץ 2009
ינאי ללזה, באתר "חננו" - ^ מתי סיבר, חסן שעלאן, אחיה ראב"ד ועומרי אפרים, התפרעויות מהדרום עד הצפון: מכוניות ספגו אבנים, נזק לתחנת משטרה, כבישים נחסמו נמשך גל הפרות הסדר לאחר רצח הנער מוחמד אבו חדיר, באתר ynet, 7 ביולי 2014
- ^ איציק ברנדויין, עמירם בן אוליאל יתפלל לבד בתא בחגי תשרי, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2022
- ^ לילך שובל, כתב אישום: שני יהודים תושבי השומרון תקפו פלשתינים בגרזן בחווארה, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2023
- ^ גלעד מורג, כ-3.5 שנות מאסר לשני צעירים מהשומרון שתקפו בגרזן משפחה פלסטינית בחווארה, באתר ynet, 19 ביוני 2024
- ^ דוחות העמותה לשנת 2013, באתר guidestar
- ^ חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010, ס"ח 2225 מ-4 בפברואר 2010
- ^ יואב זיתון, מכה לשב"כ: חיים פרלמן ישוחרר למעצר בית, באתר ynet, 11 באוגוסט 2010
עמיחי אתאלי, עומדים לימינם: כך ניצח הימין בפרשת פרלמן, באתר nrg, 17 באוגוסט 2010