עמיחי אתאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמיחי אתאלי
אין תמונה חופשית
לידה 28 במאי 1980 (בן 39)
ירושלים
מדינה ישראל
מעסיק ידיעות אחרונות
סוג כתב כתב פוליטי וכנסת
קישורים חיצוניים
פייסבוק attali.ami
טוויטר attaliami
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמיחי נריה חיים אתאלי (נולד בי"ג בסיוון ה'תש"ם, 28 במאי 1980) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי המשמש ככתב הפרלמנטרי של העיתון "ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתאלי נולד בירושלים, כבנם הצעיר של יוסף ולאה, זוג דתי לאומי, מראשוני המתיישבים ברובע היהודי בעיר לאחר מלחמת ששת הימים. בילדותו היה חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא בסניף הרובע היהודי. ב-28 בפברואר 1991 שכל את אחיו אלחנן, תלמיד ישיבת עטרת כהנים שנרצח בפיגוע דקירה ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים[1]. בהמשך הקריירה המקצועית שלו עסק אתאלי רבות בשכול בטורים וכתבות, ועסק בכך גם סביב העסקה לשחרור גלעד שליט,[2] שבמסגרתה שוחררו שני רוצחי אחיו.

אתאלי למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית עוצם ששכנה בבני עצמון שבגוש קטיף. בשנת 1999 התגייס לחיל המודיעין, שירת בחטיבת המחקר של אמ"ן, יצא לקורס קציני מודיעין, והשתחרר בשנת 2003. במילואים הוא משמש כקצין מודיעין בדרגת סרן.

אתאלי הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן, במסלול לוגיסטיקה וכלכלה.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, לאחר שעבד שלוש שנים בהדרכת נוער בעמותת "אחריי!", החל לשמש ככתב לענייני דתות של אתר nrg (שהיה אז של העיתון "מעריב"), ובמקביל החל ללמוד במחזור השני של בית הספר לטלוויזיה "הברזל 23", של הזכיינית "רשת". הוא סיים את הלימודים בהצטיינות, והחל לעבוד בריכוז כתבי חברת החדשות של ערוץ 2. כן החל להכין כתבות למהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2, שהתאפיינו בעיקר בסיקור הנעשה במגזר הדתי לאומי, ובקרב אוכלוסיית המתנחלים ביהודה ושומרון. בין היתר תיעד באופן בלעדי את השחזור הראשון שעשה רב-סרן דוד שפירא, קצין הצנחנים שחיסל את המחבל בפיגוע במרכז הרב, לבני משפחות הרוגי הפיגוע[3]. בדצמבר 2008 הביא תיעוד וידאו בלעדי מתוך הפינוי של בית השלום בחברון[4].

בינואר 2010 החל לשמש ככתב לענייני מתנחלים של העיתון "מעריב" ואתר nrg, ובמסגרת הזו סיקר גם את הציונות הדתית. במרץ 2010 חשף כי הרב מרדכי אלון חזר ללמד[5], חודשיים בלבד לאחד פרוץ הפרשה שבמסגרתה הורשע מאוחר יותר. בספטמבר 2011 חשף שהסיבה שבגינה פרש נפתלי בנט ממועצת יש"ע, הייתה מחלוקת קשה שלו עם הנהגת המתנחלים, וביקורו במאהל המחאה החברתית בשדרות רוטשילד, בניגוד להחלטת ראשי מועצת יש"ע[6].

אתאלי חשף עוד, שמפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, בוגר ישיבת אור עציון, התנצל בפני ראש הישיבה הרב חיים דרוקמן, על מעצרו של הרב דב ליאור בפרשת הספר "תורת המלך". במהלך הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון שעליה הכריזה ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו, חשף אתאלי שנתניהו התיר בניית 20 בתים בקיבוץ כפר עציון בניגוד לתקנות ההקפאה שקבע בעצמו, זאת תמורת הזמנתו לאירוע נטיעות ט"ו בשבט בקיבוץ, שצולם והופץ לכלי התקשורת[7].

בדצמבר 2013 עזב את "מעריב", והקים יחד עם איתי הנדל, חברו מהמכינה בבני עצמון, את חברת "you name it", העוסקת באסטרטגיה תקשורתית, דוברות, יחסי ציבור וניהול תוכן ברשתות החברתיות.

במהלך השנתיים בהן פעל בחברה, הוא סיפק שירותי ייעוץ ושימש כדובר של תחנת הרדיו "גלי ישראל", מועצת יש"ע, ארגון רבני בית הלל, עמותת "עתים", פרויקט "שבת ישראלית", וגופים נוספים בציונות הדתית ובמגזר המתנחלים. בקיץ 2014 שימש כדובר משפחות שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו באזור גוש עציון, ואת משפחתו של סגן הדר גולדין שנהרג ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן.[8]

בספטמבר 2015 עזב אתאלי את המשרד שהקים, ומונה לכתב הכנסת של העיתון "ידיעות אחרונות", במקום עקיבא נוביק[9].

בעקבות שתי כתבות שפרסם באתר "nrg", ובאחת מהן תיאר אישה חרדית כזונה ומפעילת בית זונות הוגשה נגדו ונגד שמונה אחרים תביעת לשון הרע, שבה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 500 אלף ש"ח בתוספת הוצאות שונות, ועל אתאלי הוטל לשאת ברבע מסכום זה.[10] בפסק דינה כתבה השופטת כי "הכתב לא טרח לבצע את הבדיקה המינימלית הנדרשת, לשוחח או לקבל את תגובת נושא הכתבה [התובעת], המואשמת באחת ההאשמות החמורות שניתן להעלות על הדעת, וגם לא ביצע בדיקות אחרות. הסתמכותו של הכתב רק על דברי הגרוש של התובעת - איש ריבה".[11]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתאלי מתגורר במזכרת בתיה, נשוי בשנית ואב לשישה, שלושה ילדים מנישואיו הראשונים, ושלוש בנות מנישואיו השניים. רעייתו אלישבע היא פסיכולוגית ומטפלת זוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]