תג מחיר (דרך פעולה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"תג מחיר" הוא כינוי לדרך פעולה בלתי חוקית המיוחסת לפעילי ימין רדיקלי ישראלים. פעולות אלו החלו במהלך 2008, ובמסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם (כדוגמת יידוי אבנים, פיזור דוקרנים בצירי תנועה שבהם עוברים כלי רכב פלסטינים, שריפת שדות ומטעים והשחתת עצים), חסימת כבישים, הצתות ופעולות הפוגעות במסגדים וברכוש השייך למשטרת ישראל או צה"ל (בעיקר כלי רכב), ובכמה מקרים איום וגרימת נזק לפעילי שמאל ישראלים או לערבים ישראלים[1]. במספר מקרים רוססו כתובות גרפיטי ונגרם נזק למבנים נוצריים.

פעולות אלו מבוצעות בדרך כלל בתגובה להריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, וכן בעקבות אירועי טרור פלסטיני, ומטרתן העיקרית ליצור הרתעה כנגד פעולות אלו‏[2][3], אך המושג משמש גם למעשי שנאה שלא קדם להם אירוע ספציפי.‏[4]

בהמשך הורחבה משמעות הכינוי "תג מחיר" והוא החל להיות משויך למגוון פעולות מחאה אלימות בעוצמה נמוכה, גם שאינן קשורות לימין הקיצוני וליהודה ושומרון‏[5][6], ואף למטבע לשוני בשימוש פעולות נגד לפעולות תג מחיר‏[7].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי 'תג מחיר' עלה לראשונה בסביבות יולי 2008, לאחר עימותים של קבוצות מתנחלים עם פלסטינים וכוחות צה"ל על רקע פינוי מבנה מגורים במאחז עדי עד[8]. ההערכה הייתה שבסוגים השונים של פעולות "תג מחיר" לקחו חלק בין כמה מאות עד לכ-3,000 איש, הפועלים לרוב כבודדים או בקבוצות קטנות‏[9].

לקראת סוף שנת 2009, עם החלטת ממשלת ישראל על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, נרשמו חשדות לפעולות תג מחיר כנגד פלסטינים וערבים־ישראלים על רקע החלטה זו[10], וחשד להצתת שטיח במסגד בכפר יאסוף[11].

בשנת 2009 חלה ירידה בהיקף התופעה‏[12], אך ב־2010 חלה עלייה חדה במספר האירועים שנחשדו להיות אירועי תג מחיר, ובדו"ח סיכום משטרתי נכתב כי פעולות תג מחיר הפכו לפעולות חשאיות מבעבר‏[13]. ב־2011 פורסם כי לפי ניתוח השב"כ, פעילותם של מבצעי "תג מחיר" שינתה את אופיה מפעילות ספונטנית לפעילות מתוכננת במבנה של תא טרור, תוך שמירה על חשאיות ואיסוף מודיעין[14].

דו"ח של המשרד לתיאום פעילות הומניטרית של האו"ם (OCHA) שפורסם בחודש ינואר 2010, העלה חשש כי רבע מליון פלסטינים המתגוררים ב-86 יישובים יהיו חשופים לפעולות תג מחיר, אם תתחיל ישראל בפינוי התנחלויות בגדה המערבית[15].

בדצמבר 2011 פרצו פעילי ימין לבסיס חטיבת אפרים בסמוך לקדומים, הבעירו צמיגים, יידו אבנים וגרמו לנזקים לרכוש במקום. כמה מהם תקפו את רכבו של מח"ט אפרים, אל"מ רן כהנא, ופצעו אותו ואת סגנו באופן קל מאוד. פעולות אלו נעשו בעקבות הכנות לפינוי מאחז באותו לילה. בעקבות האירועים עצרה המשטרה מספר צעירים שגרו בשכונת קריית משה בירושלים, לאחר שקיבלו צווי הרחקה ונאסר עליהם להיכנס לשטחי יהודה ושומרון, בחשד שאספו מידע אודות הכנות כוחות צה"ל לפינוי מאחזים וארגנו פעולות תג מחיר ופעולות מחאה נוספות.

החל מראשית 2012 אירעו מספר אירועים הנחשדים להיות תג מחיר כנגד כנסיות ומנזרים נוצריים, בהם הכנסייה היוונית בעמק המצלבה ומנזר השתקנים. האירועים כללו ריסוס כתובות גרפיטי עם המילים 'תג מחיר' ובגנות הנצרות, גרימת נזק למבנים וניקוב צמיגיהם של מכוניות שחנו בסמוך.‏[16];‏[17].

תגובת המשטרה ורשויות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד מבצעי פעולות 'תג מחיר' פועלים מספר גופים: משטרת מחוז יהודה ושומרון, המחלקה היהודית בשב"כ וכוחות צה"ל. ב־2011 הוקם כח משימה לטיפול בנושא, המורכב מכוחות יס"מ ומפלוגת מג"ב[18].

הנסיונות לעצור את מבצעי פעולות "תג מחיר" ולהעמידם לדין נתקלים בקשיים. עד לאוקטובר 2010, נפתחו 97 חקירות שהסתיימו ללא כתבי אישום[19]. על אף הערכת השב"כ כי זהות המבצעים ידועה, לא בוססה תשתית ראייתית לצורך העמדתם לדין‏[20]. תא"ל ניצן אלון, (מפקד אוגדת יהודה ושומרון עד 2011) אמר בסיום תפקידו כי פעולות תג מחיר המבוצעות על ידי מיעוט קיצוני עלולות להוביל להסלמה רבתית במצב הביטחוני ביהודה ושומרון. הוא ציין גם כי מערכת הביטחון לא הצליחה די הצורך במניעה התופעה ומעצר המבצעים‏[21].

פעילות המשטרה כנגד מבצעי פעולות תג מחיר נתקלה בקשיים גם בשל הקושי להגיע במהירות למסגדים שהוצתו בשטחי הרשות הפלסטינית. חשודים שנחקרו בחשד לביצוע פעולות תג מחיר ניצלו בחקירתם את זכות השתיקה. דבר זה הוביל לכך שלא הוגשו כתבי אישום כנגד חשודים במספר פעולות תג מחיר, על אף שממצאי DNA שלהם התגלו בזירות האירועים‏[18].

על פי הערכות גורמי החוק, מבצעי הפעולות באים ברובם מחוץ ליהודה ושומרון, בגילאי 12 עד 23, הפועלים בקבוצות קטנות עצמאיות, ללא יד מכוונת. מבצעי הפעילות השתמשו במידור על מנת להסתיר את פעולותיהם.

במהלך 2011 החלה משטרת ישראל בביצוע פעולות התקפיות שונות בניסיון ללכוד את המבצעים. כוחות החלו בביצוע מעקב אחר חשודים בפעילות ומארבים הוצבו בסמוך ליעדים שבהם הם עלולים לפעול. צווי הרחקה מנהליים משטח יהודה ושומרון הופעלו כנגד 41 פעילים (בהם 12 מתושבי יצהר) שכלפיהם הצטבר מידע מודיעיני כי הם ממבצעי הפעולות (זאת בהתבסס על השלטון הצבאי החל על יהודה ושומרון, המאפשר הוצאת צווים אלו). פעולות אלו הובילו, לדברי מפקד משטרת מחוז ש"י, ניצב עמוס יעקב, לירידה משמעותית במספר אירועי תג מחיר במהלך 2012, בהשוואה ל־2011‏[18]. בפברואר 2012 הודיעה משטרת מחוז ש"י על הקמת יחידה חדשה למלחמה בפשיעה לאומנית של יהודים כנגד ערבים.‏[22]

משטרת ישראל דיווחה שבמשך תקופה של כשנה וחצי, מתחילת 2012, נפתחו 788 תיקי "תג מחיר", נעצרו 276 חשודים והוגשו 154 כתבי אישום.‏[23]

ב2013 קבע בית המשפט שריסוס גרפיטי לאומני איננו "תג מחיר"‏[24]

ביוני 2013 הסמיך הקבינט המדיני-ביטחוני את שר הביטחון להכריז על פעילי "תג מחיר" כהתאחדות בלתי מותרת.‏[25]

מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המניע העיקרי לפעולות תג מחיר הוא רצון להרתעה מפעולות כנגד ציבור המתנחלים, כדוגמת פינוי מאחזים והריסת בנייה בלתי חוקית. איתי זר מחוות גלעד צוטט אומר לכתב עיתונות: "בכל פעם שיתבצע פינוי כלשהו... - נגיב"‏[2]. במאמר שפרסם זר במאי 2010 כתב זר כי חסימת כבישים במטרה לשבש את הפעילות הסדירה של כוחות הביטחון ולמנוע הריסת בתים הינה פעילות מחאה לגיטימית. עם זאת, הוא קרא "להתנער ממעשים שוליים ולא נשלטים" ואמר כי הוא "נגד תג מחיר"‏[26]. מרואיין אנונימי מיצהר צוטט כמסביר לעיתונאי את הרציונאל מאחורי דרך פעולה זו: "הגיע הזמן שגם בצד שלנו יהיו משוגעים. שגם בצד שלנו יהיו כאלה שלא ניתן לשלוט בהם. שתגובותיהם 'לא שפויות', 'לא נורמליות', שהערבים או צה"ל יגידו עליהם: אתם לא כדאי להתעסק... יחשבו פעמיים לפני שיפגעו בנו"‏[3].

לפי נדב שרגאי, למבצעים "תפישת עולם פשטנית". לטענתו, "הנוער שנוטל בה חלק רואה ברב יצחק גינזבורג, נשיא ישיבת קבר יוסף שביצהר, ברב דוד דודקביץ, רבה של יצהר, וברב יצחק שפירא, אף הוא מיצהר את מוריו הרוחניים"‏[3].. עם זאת, בפברואר 2010 צוטט הרב גינזבורג ב"גלי צה"ל" כמי שקורא להימנע מפעולות אלימות כנגד הפלסטינים‏[27]. הרב דודקביץ' הביע גם הוא הסתייגות מפעולות תג מחיר‏[28].

ביום פעולות תג מחיר ואירועים שטיבם אינו ברור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע הסיקור התקשורתי לפעולות תג מחיר ביהודה ושומרון, נעשו נסיונות להסוות מעשי אלימות שונים תחת פעולות תג מחיר. כך למשל תכננו עבריינים להציג רצח אימאם ביפו כפעולת "תג מחיר", רצח שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל‏[29][30]. במרץ 2012 הודו נערים ערבים מבית זרזיר בגרימת נזק ובריסוס כתובות "מוות לערבים" על קירות בית ספרם לצורך פרובוקציה‏[31].

יו"ר המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, ו"ועד מתיישבי השומרון" טענו כי חלק ניכר מהמעשים המדווחים בתקשורת כפעולות "תג מחיר" הם למעשה פעולות המבוצעות על ידי פלסטינים כפרובוקציה, על מנת לפגוע בתדמיתם של המתיישבים ביהודה ושומרון‏[32].

ארגון תדמי"ת ואתר לאטמה טענו כי גופי התקשורת נוהגים לדווח על מגוון אירועים הנחשדים להיות אירועי תג מחיר תחת כותרת זו, אף כי אין ודאות באמיתת החשד, בעוד מקרים של אלימות מצד ערבים כלפי מתנחלים אינם זוכים לדיווח דומה‏[33].

בכמה מקרים תיעדו מתנחלים פלסטינים כורתים עצי זית, לכאורה לצורך זיוף של פעולת תג מחיר‏[34]. יחיאל גריינימן מארגון שומרי משפט טען כי מדובר בצילומים של גיזום חקלאי לאור היום‏[35].

באמצע פברואר 2013 האשימו פלסטינים את תושבי המאחז אש קודש באירוע "תג מחיר" בכפר קוסרא שבמסגרתו הוצתו לדבריהם שישה כלי רכב, כחלק מהסכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר‏[36]. משטרת ישראל הודיעה כי תושבי הכפר בדו את האירוע וטפלו האשמת שווא על המתנחלים‏[37], אולם השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', אמר מאוחר יותר בכנסת כי ההודעה הייתה מוקדמת מדי וכי לפי שעה לא ניתן לקבוע מי אחראי למעשה‏[38].

התייחסות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולצות עם הכיתוב תג מחיר

ההתייחסות הציבורית ל"תג מחיר" היא ברובה של גינוי ברור.

אישים רבים משני קצות הקשת הפוליטית בישראל גינו את מבצעי "תג מחיר", בהם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס[39], ראש הממשלה בנימין נתניהו[40], יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אמר: "בשנים האחרונות אנו רואים פגיעה ברכוש ערבי בתופעה המכונה 'תג מחיר' שמהווה טרור ולא יותר. זה טרור יהודי, אין לכנותו בשם אחר"‏[41], יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני[42]. וחבר הכנסת ניצן הורוביץ[43].

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר על הצתת מסגד בבורקה כי הפעולה הינה הכרזת מלחמה של המתנחלים על הפלסטינים, וקרא להתערבות של הקהילה הבינלאומית‏[44].

בין המגנים יושב ראש מועצת יש"ע דני דיין,[10] חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני[45], פנחס ולרשטיין[46].

הרוב הגדול של רבני הציונות הדתית גינו או הביעו הסתייגות מפעולות "תג מחיר"; הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, הן מסיבות הלכתיות של "איסור גזל הגוי" והן מסיבות פרקטיות של החלשת התמיכה במאבק וסיכון מפעל ההתנחלות‏[3], בהם הרבנים יובל שרלו[47], חיים דרוקמן[48], נחום אליעזר רבינוביץ[49], זלמן ברוך מלמד[50], שלמה אבינר[51], מנחם פרומן[52], חנן פורת[53], אלחנן בן-נון‏[54], בני לאו[55], שמואל ריינר[56], וחיים נבון[57] ב-2014 פורסמה קריאה של מאה רבנים, נגד מעשים אלו‏[58].

מספר אישי ציבור התבטאו באופן שפורש לעתים כתמיכה ב"תג מחיר" או בפגיעה בפלסטינים. הרב יצחק שפירא קרא לנקוט בדרך תגובה של "ערבות הדדית", והסביר כי "כשנפגע מישהו במקום אחד צריכה להיות תגובה בכל מקום"‏[59]. דברים דומים אמרה גם דניאלה וייס ביולי 2008‏[60]. וייס סוברת כי "תג מחיר" הומצא על ידי גורמי ממשל ישראלים כדי לפגוע בתדמית של ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואמרה כי "תג המחיר" היחיד שמקובל עליה, הוא הקמת מאחז וגבעה חדשה במקום כל מאחז וגבעה שמפונים‏[61]. הרב אליעזר מלמד כתב בנובמבר 2008 בטורו בעיתון "בשבע", כי מדיניות זו התבררה כ"יעילה ביותר"‏[62]. בהזדמנות אחרת הסביר כי הביע תמיכה בהפגנות רחבות היקף על ידי ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם‏[63]. לאחר רצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"‏[64].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] [2] [3] [4]
  2. ^ 2.0 2.1 ‏אפרת וייס, המתנחלים אחרי יצהר: נקבע 'תג מחיר' לפינויים, באתר ynet
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 נדב שרגאיהמדיניות החדשה של המתנחלים: "תג מחיר" על כל פינוי של הצבא, באתר הארץ
  4. ^ למשל: יאיר אלטמן, "תג מחיר" באבו גוש: צמיגים נוקבו, "ערבים החוצה", באתר וואלה!, 18 ביוני 2013
  5. ^ פוראת נאסר, ‏חשד ל"תג מחיר ערבי": פסוקים בערבית רוססו על בית כנסת, באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביוני 2012‏; מור שמעוני, אלמונים ניסו להצית סניף הביטוח הלאומי ברמת גן, באתר וואלה!, 16 ביולי 2012
    אילנה קוריאל, כתובת "תג מחיר אתיופי" בקריית מלאכי, באתר ynet‏, 9 בינואר 2012
  6. ^ אילנה קוריאל, כתובת "תג מחיר אתיופי" בקריית מלאכי, באתר ynet‏, 09.01.12
    נעמה כהן-פרידמן, "אין כסף, אין צדק, אין בית". התצהיר של סילמן, באתר ynet‏, 16.07.12
  7. ^ כתב אישום ראשון נגד מרסס כתובת 'תג מחיר', אתר 'סרוגים'.
  8. ^ אליה שילה, ‏תג מחיר: חסימות צמתים ברחבי יו"ש והארץ, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2008
  9. ^ ‏להערכה של כמה מאות ראו: חזקי עזרא, ‏השב"כ: פעילי הגבעות עוסקים ב"תג מחיר", באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2008. להערכה של כ-3,000 ראו: ‏נדב שרגאיהמדיניות החדשה של המתנחלים: "תג מחיר" על כל פינוי של הצבא, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2008‏
  10. ^ 10.0 10.1 אפרת וייס ועלי ואקד, נקמה במכוניות בירושלים: "נקפיא גם אתכם", באתר ynet‏, 8.12.2009
  11. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, חשד: מתנחלים הציתו אש במסגד בגלל ההקפאה, באתר ynet‏, 11.12.2009
  12. ^ הדו"ח השנתי של משטרת ישראל לשנת 2009, עמ' 179
  13. ^ הדו"ח השנתי של משטרת ישראל לשנת 2010, עמ' 220
  14. ^ חיים לוינסון, השב"כ: פעילי ימין קיצוני עברו לפעול כתאי טרור מאורגנים, באתר הארץ, 13.09.11
  15. ^ האו"ם: 76 אלף פלסטינים בסכנה מפעולות תג מחיר של מתנחלים, באתר הארץ
  16. ^ חדשות 2, ‏ירושלים: כתובות נגד הנצרות רוססו על כנסייה, באתר ‏mako‏‏, ‏20/02/12‏; חדשות 2, ‏הצתה במנזר לטרון: כתובות נאצה בגנות הנצרות רוססו במקום, באתר ‏mako‏‏, ‏04/09/12‏
  17. ^ עוז רוזנברג וניר חסון, מנזר בהר ציון הושחת בנאצה וכתובת "תג מחיר", באתר הארץ, 03.10.2012
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 יהושע בריינר, "יש ד-נ-א של מצית מסגד - אך אי אפשר להאשימו", באתר וואלה!, 7 באוקטובר 2012
  19. ^ ‫אוהד חמו, ‏פעולות "תג מחיר": 97 חקירות - 0 כתבי אישום, באתר ‏mako‏‏, ‏20 באוקטובר 2010‏‬
  20. ^ ‫נדב שרגאי, ‏מחיר גבוה, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2011‬
  21. ^ אפרת פורשר, ‏מפקד אוגדת איו"ש היוצא: מיעוט קיצוני עלול להביא להסלמה, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2011
  22. ^ אפרת פורשר, ‏חדש במשטרה: "יחידת תג מחיר", באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2013
  23. ^ מפת "תג מחיר": 788 תיקים, 154 אישומים, באתר ynet‏, 18 ביוני 2013
  24. ^ [5]
  25. ^ יהושע בריינר ואמיר תיבון, הממשלה: תג מחיר – התאחדות בלתי מותרת ולא טרור, באתר וואלה!, 16 ביוני 2013
  26. ^ איתי זר, ‏להפסיק לגנות ולהתחיל לבנות, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 במאי 2010
  27. ^ גיא ורון, ‏הרב שפירא במעצר, בישיבה ביצהר זועמים, באתר גלי צה"ל, 27 בינואר 2010
  28. ^ אורי פולק, ‏הרב דודקביץ´: "פעולות ´תג מחיר´ אינן דרכה של תורה", באתר כיפה, 12 בדצמבר 2011.
  29. ^ אבי אשכנזי, על הכוונת: האימאם של מסגד חסן בק, באתר nrg מעריב, 17 במאי 2011‬.
  30. ^ תפ"ח 34398-05-11, מדינת ישראל נ' עבדאללה בכר ואח'.
  31. ^ אורלי אלקלעי, נערים ערבים הודו בריסוס כתובת "מות לערבים", באתר רשת ב', 13 במרץ 2012
  32. ^ ynet
  33. ^ שימוש סלקטיבי במושג "תג מחיר" בגלי צה"ל, אתר תדמי"ת, 27 באוקטובר 2010.
    צעירים נשכו אדם,הצתה מאוחרת, אתר "לאטמה".
  34. ^ יאיר אלטמן, מתנחלים טוענים: תיעדנו ביוּם של "תג מחיר", באתר ynet‏, 30 באוקטובר 2010; אתר המועצה האזורית שומרון; איתמר פליישמן, מתנחלים: פלסטינים מביימים תג מחיר, באתר nrg מעריב, 22 בינואר 2014.
  35. ^ יחיאל גריינימן - עלילות המסיק, 2012 אתר העוקץ
  36. ^ יגאל מוסקו, אש הקודש: כרוניקה של אלימות, חדשות 2, 1 במרץ 2013
  37. ^ איתמר פליישמן, המשטרה: פלסטינים ניסו לבדות "תג מחיר", באתר ynet‏, 28 בפברואר 2013
  38. ^ איתמר פליישמן ואליאור לוי, אהרונוביץ': ההודעה על תג המחיר המזויף נמהרת, באתר ynet‏, 13 במרץ 2013
  39. ^ עמרי נחמיאס ודורון נחום, פרס בתגובה ל"תג מחיר" ביפו: "מעשה נפשע המבזה את כבודנו".
  40. ^ חזקי עזרא, ‏נתניהו: תג מחיר - עיוות של המחאה האזרחית, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2011
  41. ^ חדשות 2, ‏ריבלין בדיון המיוחד לזכר רבין: "תג מחיר זה טרור יהודי", באתר ‏mako‏‏, ‏9 בנובמבר 2011‏
  42. ^ ריבלין בדיון המיוחד לזכר רבין: תג מחיר זה טרור יהודי.
  43. ^ עמרי נחמיאס ודורון נחום, פרס בתגובה ל"תג מחיר" ביפו: "מעשה נפשע המבזה את כבודנו".
  44. ^ אבי יששכרוף ואנשיל פפר, דוברו של עבאס: הצתת המסגד - הכרזת מלחמה מצד המתנחלים על הפלסטינים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
  45. ^ אליקים העצני, תג מחיר - לא ולא, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)
  46. ^ רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם פנחס ולרשטיין, באתר nrg מעריב
  47. ^ היחס לנעשה בחוות פדרמן, מכתב לבוגרי הישיבה על פעולות 'תג מחיר', אתר ישיבת אורות שאול
  48. ^ אורנית עצר, הרב דרוקמן: פעולות 'תג מחיר' הן אנטי יהודיות, ערוץ 7
  49. ^ רבינוביץ: "תג מחיר – כמו הבריונים בימי החורבן", אתר סרוגים
  50. ^ תשובה בעניין פעולות תג מחיר, אתר ישיבה
  51. ^ אסור לפגוע ברכוש ערבי, אתר כיפה
  52. ^ בני טוקר, ‏הרב פרומן: זה לא הזמן ל'תג מחיר', באתר ערוץ 7
  53. ^ אפרת וייס, התארגנות רבנים ביו"ש נגד "חוליגנים" יהודים, באתר ynet
  54. ^ האירוע בשילה היום, 17 במרץ 2011
  55. ^ בני לאו, יראת אלקים – תו תקן לישיבה בארץ, באתר ynet
  56. ^ רשמים מערב הלימוד עם תושבי איבטין, באתר קולך
  57. ^ חיים נבון, לשמשון היה "תג מחיר" - זה לא עזר, באתר ynet
  58. ^ מאה רבנים חתמו על עצומה נגד תג מחיר, י"ג שבט, ה'תשע"ד, אתר כיפה.
  59. ^ גיא ורון, ‏ראש ישיבת יצהר תומך בגלוי בנקמה בפלסטינים, באתר גלי צה"ל, 17 במאי 2010
  60. ^ אפרת וייס ועלי ואקד, יצהר: מתנחל חטף נשק מחייל וירה באוויר, באתר ynet
  61. ^ נדב שרגאידניאלה וייס: השב"כ מעורב בהנחת המטען בבית שטרנהל, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2008
  62. ^ אליעזר מלמד, ‏לשבח ולא לגנות, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 בנובמבר 2008
  63. ^ הרב אליעזר מלמד, פגיעה בערבים כ'תג מחיר', ב' אדר ב' ה'תשע"א
  64. ^ אליעזר מלמד, ‏במעלות קדושי ארץ ישראל, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 במרץ 2011.