חורשת האקליפטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורשת האקליפטוס
PikiWiki Israel 18896 Eucalyptus grove named after the poet Naomi Shemer.JPG
אבן סימון בחורשת האקליפטוס בקיבוץ כנרת. על האבן (תחתית) חקוק חלק מהפזמון של השיר.
שיר
יצא לאור 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
כתיבה נעמי שמר
לחן נעמי שמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הודעה של נטיעת חורשת האקליפטוס לזכר ממש"י, 1912

חורשת האקליפטוס, הוא פזמון עברי, שחיברה והלחינה נעמי שמר, על חורשת אקליפטוסים אשר בקבוצת כנרת, השוכנת על גדת נהר הירדן. שמר, בת הקיבוץ, כתבה את השיר בשנת 1961 למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת[1], לילידי 1948, שכונו ילדי "מחזור העשור"[2].

גלגולו של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, נקרא השיר "על חוף הירדן", ובהצגה המקורית שרה את השיר בקול סופרן גבוה וצלול, הילדה עמית חדש מכנרת. ההופעה המוצלחת של ילדי כיתה ח' הרשימה מאד את עורכי קול ישראל, שהקליטו אחר כך את פזמוני ההצגה באולפני הרדיו בתל אביב. כל השירים שהוקלטו בוצעו על-ידי ילדי כנרת, מלבד שני שירים שבוצעו על ידי זמרים מקצועיים ולוו על ידי הילדים. "כיצד שוברים חמסין" בביצוע גדעון זינגר ו- "על חוף הירדן" בביצוע אילנה רובינא[3], שהייתה מאוד פופולרית באותם ימים. השירים נוגנו ברדיו מפעם לפעם, אך הם היו מצויים על סרט הקלטה ולא על גבי תקליט, כך, שההשמעות היו נדירות והן לא נכנסו לתודעת המאזינים.

בשנת 1966, חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר"[4], הורידה את הבית השני של השיר, ונתנה לו את שמו "חורשת האקליפטוס". הלהקה כשלה מסיבות שונות, והשיר נגנז יחד עם שאר שירי הלהקה.

בתחילת 1967, נכלל השיר בסדרת הקלטות שערכה רבקה רז לקול ישראל, אך גם הפעם הוא בקושי הושמע[5].

רק ב-1968, התפרסם השיר בביצועו של צוות הווי הנח"ל בתוכניתו "כמה טוב", כדואט של אופירה גלוסקא וצילה דגן[6]. זאת, לאחר שקצין החינוך של הנח"ל דאז, איצ'ה גולן, גיבש חבורת זמר ששרה שירים חדשים וישנים ברמה מוזיקלית גבוהה למדי, וקבל מנעמי שמר חלק משיריה של להקת האחיות שמר, שהתפרקה[2].

בהמשך, בוצע השיר על ידי אמנים רבים נוספים, ועל פי נתוני אקו"ם יש לו מעל ל-120 גרסאות שונות[7]. הזמרת האיטלקית-בלגית, לארה פביאן, ביצעה אותו בעברית מספר פעמים, ובעקבות כך היו קריאות בלבנון להחרימה.

על חורשת האקליפטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשת האקליפטוסים שעליה נכתב השיר ניטעה בכנרת על ידי ראשוני היישוב, וסיפקה צל לילדי כנרת ודגניה. הודעה בעיתון "הפועל הצעיר" מ-1912 מלמדת כי בשנה זו ניטעה חורשת האקליפטוס כמצבה לזכרו של מנחם שמואלי (ממשי) במלאת שנה למותו,[8] וגם בשלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בכניסה לחורשה מצוין כי היא ניטעה ב-1912. עם זאת, ישנה מחלוקת בין חברי קבוצת כנרת באשר לתאריך הנטיעה המדויק, ולא מוסכם האם היא ניטעה ב-1912, 1917 או 1921. קבוצת כנרת הוקמה ב-1913, והשיר נכתב 48 שנים אחר כך ("חלפו האביבים חצי מאה עברה").

השורה "מעבר לירדן רעמו התותחים" מתייחסת ככל הנראה לקרב בדגניה, הקיבוץ הסמוך לקבוצת כנרת, שמה שמפריד ביניהם הוא הירדן.

השורה "וריח המלוח על המים" עוררה ביקורת בוטנית לאור העובדה שלצמח זה אין ריח. נעמי שמר, שנדרשה לעניין, הסבירה זאת בכך שכאשר שיחי המלוח תלויים ונרטבים על הירדן, הם מעלים בלילה ריח אופייני, לו קראה "ריח המלוח". בנוסף, לדברי פרופסור אבינעם דנין, לצמח המלוח יש ריח מובחן כאשר מועכים את עליו או את גבעוליו.[9]

שלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בחורשת האקליפטוס על שם נעמי שמר בקיבוץ כנרת

נגן האקורדיון של קטע הפתיחה בביצוע המוכר של צוות הווי הנח"ל הוא ראובן צומן, חבר הצוות, ושאר הנגנים הם ככל הנראה אזרחים, שהשתתפו רק בהקלטה.

ב-1970 אמרה נעמי שמר על "חורשת האקליפטוס":

לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמיתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה - החורשה היתה לשיר - השיר חוזר אל הנוטעים - והתנועה נמשכת.

נעמי שמר, 1970[10]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008, הוחלט לקרוא לחורשה בקבוצת כנרת, על שמה של שמר[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב מיום 21 ביולי 2012 מאת ניצה שפרירי אל תיבת OTRS. כרטיס מספר 2012072310006041.
  2. ^ 1 2 ממסיבת סיום ועד פנתיאון הזמר העברי: הגלגולים של "חורשת האקליפטוס", ynet, ‏2021-06-27
  3. ^ על חוף הירדן | אילנה רובינא ומקהלת ילדי כנרת (1964) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2021 
  4. ^ חורשת האקליפטוס | האחיות שמר (1966) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2021 
  5. ^ חורשת האקליפטוס | רבקה רז (1967) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2021 
  6. ^ חורשת האקליפטוס | צוות הווי של הנח"ל (1967) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2021 
  7. ^ חורשת האקליפטוס, אקו"ם
  8. ^ הועד המרכזי, ע"ד "מצבה" לחברנו מ. שמואלי ("ממשי"), הפועל הצעיר שנה חמישית, מספר 14-15, 1912, עמ' 24
  9. ^ אבינעם דנין, מיני מלוח ותיקים ועולים חדשים, באתר צמחיית ישראל ברשת
  10. ^ חורשת האקליפטוס תיקרא על שם נעמי שמר, באתר וואלה!‏, 6 ביולי 2008
  11. ^ דודו כהן, במלאת עשור לפטירתה - כיצד הונצחה נעמי שמר בתרבות הישראלית?, באתר "הארץ"