חור הגדגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

חֹר הַגִּדְגָּד (או "הגדגד". בכתבי יד אחרים[דרושה הבהרה] מופיע גם בשם "הר הגדגד" ובהעתק השומרוני: "גדגדה"[1]) הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נזכר פעמיים בתנ"ך; שתיהן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. בספר במדבר המקום מכונה "חור הגדגד"[2]: "וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה", ובספר דברים מכונה "גדגדה"[3]: "מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם".

במקורות חיצוניים מזמן המקרא מופיע שם דומה; ברשימת שישק הראשון, מלך מצרים במאה ה-10 לפנה"ס, מופיע אתר בשם "אלגד" (הרשימה נמצאת בכרנך, בתחריט על הקיר הדרומי של מקדש אמון).[1]

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר כרכום. אחת ההשערות לזיהוי "חור הגדגד

אין הצעה ברורה לזיהוי המקום, אך ניתנו לכך מספר השערות. ישעיהו פרס זיהה את המקום כהר כרכום הנקרא בערבית "גַ'בַּל עִידֵיד", שבקרבת הר פארן - בין אל בִּירֵין לבין עֵין אל-טַאבֶּה (מעיין הנמצא בסבח'ת א-טאבה, מקום המזוהה לדעת חלק מהחוקרים כיטבתה).[4] עמנואל ענתי העלה כי במקום קיימים ממצאים רבים מתקופה הזהה לתקופת נדודי בני ישראל במדבר (מה שהביא אותו, בין היתר, לדעת מיעוט כי המקום הוא הר סיני), ויש הרואים כי ניתן ללמוד מכך על שהותם הממושכת של בני ישראל בחור הגדגד.[5] לדעת לגראנז' ואַבֶל הכינוי גדגד מקורו בשם המקום ואדי עַ'צַ'אעֶץ', הנכנס לנחל פארן והשוכן צפונית לכונתילה. חוקר המקרא מרטין נות' (אנ') מזהה את המקום עם ביר ג'דיד הממוקמת כ-40 ק"מ צפונית לאל-ח'רדה.[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השם גדגד ניתן לקשר עם המילה הערבית "ג'דג'ד" (جدجد) שפירושה קרקע שטוחה וקשה, או בהקשר אל האל גד.[1]

יש המציעים כי הקידומת "חור" יכולה להיות קשורה לשם "חורי" המופיע במקרא באזור הר שעיר.[6][7] אפשרות נוספת היא על דמיון המילה "נקב" (نقب) בערבית, שפירושה מעבר בין הרים.[7]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיליטון "אצבע אלקים היא" של א"נ עזריקם שהודפס במאסף "הלבנון", עוסק בעיירה (דמיונית) בשם "חור הגדגד" שבתחום המושב.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שמואל אפרים ליונשטאם, אנציקלופדיה מקראית כרך ב', ירושלים, מוסד ביאליק, 1954, עמ' 431.
  2. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ב-ל"ג
  3. ^ ספר דברים, פרק י', פסוק ז'
  4. ^ ישעיהו פרס, אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 145.
  5. ^ דניאל משה לוי, מקרא וארכאולוגיה, ירושלים תשע"א, עמ' 31.
  6. ^ יהודה קיל, דעת מקרא, ספר בראשית, חלק ב', מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ס, עמ' תקל"ד.
  7. ^ 7.0 7.1 יחיאל צבי מושקוביץ, דעת מקרא, ספר במדבר, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח, עמ' ת"ז.
  8. ^ ראו א"נ עזריקם, הלבנון, חלק א' (מו"ל: יהודה מרדכי אלבינגר), ורשה תרע"ב, עמ' 48 ואילך.


קודמת:
בני יעקן
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
יטבתה