גד (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גַּד הוא אל מזל שמי, המוזכר בכתבים עתיקים בארם וארצות ערב. מוזכר גם בספר ישעיהו בתור אל שעבדו יהודים בגלות בבל: "וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי, הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ" (ישעיהו ס"ה, יא)[1]. בין פרשני המקרא יש הקושרים את גד לאחד מן הכוכבים, ואף המזהים אותו עם כוכב הלכת צדק, לפי האטימולוגיה בערבית[2].

פירוש המילה גד, קרוב לחצייה או חריצה, קשור לתפיסה כי גורל האדם נחרץ. אמנם, אל הגורל השמי מזוהה כאל אחר בשם 'מני'.

ייתכן ויש לפרש את בחירתה של לאה בשמו של גד בן יעקב המורה על מזל טוב, בהקשר לאל גד: "וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד" (בראשית ל', יא). יש המעירים כי גד היה הבן השביעי ושווה בגימטריה לגד (=7) ולכפולה של מזל (=77).

שתי ערים בארץ ישראל היו קרויות על שם האל גד: בעל-גד בבקעת הלבנון למרגלות החרמון ( ספר יהושע י"ג ה', י"ב ז') ומגדל-גד בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו ל"ז). בנוסף, השם מוזכר ברמז בשמות הערים גדי וגדיאל בנחלות שבט מנשה וזבולון (במדבר י"ג, י-יא). ייתכן והשמות אינם רומזים לאל נפרד אלא משתמשים בביטוי בתור תואר לאל חזק יותר, כלומר 'האל נותן המזל'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רש"י על ישעיה ס"ה י"א: "שם עכו"ם העשוים על שם המזל"
  2. ^ רד"ק ומצודות דוד על ישעיה ס"ה י"א