גד (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גַּד הוא אל מזל שמי, המוזכר בכתבים עתיקים בארם וארצות ערב. מוזכר גם בספר ישעיהו בתור אל שעבדו יהודים בגלות בבל: ”וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי, הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ“ (ישעיהו, ס"ה, י"א). בין פרשני המקרא המסורתיים יש הקושרים את גד לאחד מן הכוכבים, ואף המזהים אותו עם כוכב הלכת צדק, לפי האטימולוגיה בערבית.[1]

פירוש המילה גד, קרוב לחצייה או חריצה, קשור לתפיסה כי גורל האדם נחרץ. אמנם, אל הגורל השמי מזוהה כאל אחר בשם 'מני'.

ייתכן ויש לפרש את בחירתה של לאה בשמו של גד בן יעקב המורה על מזל טוב, בהקשר לאל גד: ”וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד“ (בראשית, ל', י"א).

שתי ערים בארץ ישראל היו קרויות על שם האל גד: בעל-גד בבקעת הלבנון למרגלות החרמון (יהושע, י"ג, ה'; י"ב, ז') ומגדל-גד בנחלת שבט יהודה (יהושע, ט"ו, ל"ז). בנוסף, השם מוזכר ברמז בשמות הערים גדי וגדיאל בנחלות שבט מנשה וזבולון (במדבר, י"ג, י'י"א). ייתכן והשמות אינם רומזים לאל נפרד אלא משתמשים בביטוי בתור תואר לאל חזק יותר, כלומר 'האל נותן המזל'.

האל מוכר גם מתוך השם התאופורי הכנעני "בדגד".[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

van der Toorn, Karel; Becking, Bob; Willem van der Horst, Pieter (1999). Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Wm. B. Eerdmans Publishing. מסת"ב 9780802824912.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רד"ק ומצודות דוד על ישעיה ס"ה י"א
  2. ^ KAI 297