חיים ז'יטלובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Zhitlowski chaim.jpg

ד"ר חיים ז'יטלובסקייידיש: חײם זשיטלאָווסקי; ברוסית: Хаим Осипович Житловский; באנגלית: Chaim Zhitlowsky)‏ (19 באפריל 18656 במאי 1943) היה סופר, עיתונאי, מהפכן ופוליטיקאי סוציאליסטי יהודי-רוסי, ההוגה המרכזי של היידישיזם הרדיקלי.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יטלובסקי, יליד ויטבסק, החל את דרכו הפוליטית כמהפכן רוסי מתון בתנועת ה"נרודניה ווליה". לאור עמדותיו בשנת 1887 נאלץ לעזוב את רוסיה ולא חזר לגבולותיה. הוא הקצין את עמדותיו והיה בין מייסדי המפלגה הסוציאל-רבולוציונית (ס"ר), שדגלה בשימוש בטרור ובאלימות כדי להפיל את מלכות הצאר.

בשנת 1908 השתתף בועידת צ'רנוביץ, והיה שם אחד מראשי המדברים נגד הציונות ונגד העברית. הוא חלם על הקמת "מדינת יידיש", כלומר ישות מדינית יהודית עצמאית, ללא גבולות מסומנים, הנשענת על תרבות היידיש. משום כך נקט עמדה קיצונית בריב הלשונות, ונקט עמדה קיצונית במאבקו נגד הציונים. הוא ראה את גאולת יהדות מזרח אירופה ותפוצת מהגריה בהגדרתה כאומה היידית: קרא לניתוק מהדת ומהשפה העברית (אף כי לא ביטל את חשיבותה לחלוטין) הקשורה בה, ולהקמת לאום מודרני על בסיס הלשון והתרבות העממיים.

ז'יטלובסקי הגיע לארץ ישראל בקיץ 1914, מעט אחרי שיאה של 'מלחמת השפות'. במסגרת מאבקיו נגד העברית ולמען היידיש הוא יזם הרצאה על היידיש, שנועדה להתקיים בתל אביב בערב שבת ה-5 ביולי. פועלי ציון התנגדו לכוונתו זו, וקבוצה של שוחרי עברית, שהתאספו מהמושבות הסמוכות ומקרב נערי הגימנסיה הרצליה, הלכו למקום שהותו כדי לשכנע אותו לבטל את ההרצאה. הניסיון לא צלח, והוחלט למנוע את הרצאתו בכוח. בשיא העימות נשלף גם אקדח ונורתה ירייה, ללא נפגעים (היריה נורתה כנראה באוויר). משך זמן מה התעמתו שוחרי העברית מול אנשי היידיש, והמהומה נרגעה רק מאוחר בלילה, בהתערבות חיים בוגרשוב, מנהל הגימנסיה[1].

בשנת 1930 היגר סופית לאמריקה, לאחר שנואש מחלום הישות היידישיסטית שלו. ז'יטלובסקי שהה ופעל באמריקה עוד הרבה קודם לכן הן במסעות הרצאות והן בשהות בת שנתיים תמימות בין 1904-1906, אך הפעם קבע בה סופית את מגוריו. הוא היה בין מייסדי ארגון ה"איקו"ף", ארגון תרבותי יידישאי בינלאומי. וכן היה בין מניחי היסוד לספרות היידיש בקנדה. באמריקה פגש את הדמויות הגדולות של המהפכנים והאנרכיסטים, ובהם גם אמה גולדמן. בראשית שנות ה-30 נפגש עם מקסים גורקי כשביקר בארצות הברית.

ז'יטלובסקי היה מהפכן, סוציאליסט, מנהיג תרבותי ומאמין גדול בעצמאותה של תרבות היידיש. הוא פרסם כשבעים ספרים, ובהם מאמרים, ביקורות, מסות וסיפורים. לעברית תורגמו אך מעט מזעיר מעבודותיו. ז'יטלובסקי הלך לעולמו ב-6 במאי 1943 בקלגרי שבמערב קנדה, והובא למנוחות בניו יורק.

על שמו "קרן ז'יטלובסקי להשכלה יהודית" (Zhitlovsky Foundation for Jewish Education), המעניקה את "פרס ז'יטלובסקי".

כתבי חיים ז'יטלובסקי בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מכתב ששלח ב-6.7.1914 ארנסט גויטיין, מזכירו של ארתור רופין, לאמו בגרמניה.