חיים ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים ירון
אין תמונה חופשית
לידה 1929 (בן 90 בערך)
גרמניה
השתייכות Palmach.jpg פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19471975
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת ציקלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים ירון (נולד ב-1929) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש מחלקת הציוד של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה, התגייס לפלמ"ח ב-1947 והצטרף להכשרת כפר מנחם. במלחמת העצמאות שירת בגדוד החמישי של חטיבת הראל, השתתף בליווי שיירות לירושלים, במבצע מכבי ובמבצע נחשון. נפצע בניסיון כיבוש הראדר. בזמן ההפוגה הראשונה עבר קורס מפקדי כיתות. לאחר מכן לחם במבצע יואב ונפצע שוב.

ב-1950 עבר לשרת בחיל האוויר, שירת כמכונאי וכקצין טכני, ב-1953 היה ממקימי טייסת הסילון הראשונה, ב-1955 עבר לשרת כקצין טכני בטייסת מטוסי אוראגן. ב-1962 מונה לקצין ההנדסה של בית הספר לטיסה וב-1964 מונה למפקד טייסת תחזוקה בבסיס חצור, שירת בתפקיד זה בתקופת מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה מונה לראש מצ"ד 3, ענף במטה החיל אשר היה אחראי בין השאר על ייצור חלקי חילוף למטוסי חיל האוויר, ב-1969 יצא במשלחת לארצות הברית לקליטת ראשוני מטוסי המקדונל דאגלס F-4 פנטום בחיל האוויר.

ב-1970 מונה לסגן ראש מחלקת הציוד של חיל האוויר ובאפריל 1971 מונה לראש המחלקה, שירת בתפקיד זה עד 1 בספטמבר 1974, כולל בתקופת מלחמת יום הכיפורים, במלחמה פעלה המחלקה באופן אינטנסיבי להשבה לכשירות של מטוסי החיל הפגועים, פיתוח אמצעי התגוננות נגד טילי נ"מ וקליטת מטוסי הפנטום שהגיעו ברכבת האווירית מארצות הברית.

לאחר שחרורו הוגש נגדו כתב אישום באשמה של קבלת שוחד בתקופת היותו ראש ענף וראש מחלקת ציוד, על מנת לקדם את עסקי חברת התכוף ("כארמור" של היום), הוא זוכה במשפט בעוד נותן השוחד, התעשיין יוסף מהרשק, הורשע[1].

ב-1975 דרס למוות ילדה, הוא הועמד לדין והורשע בגרימת מוות, הוא ערער לבית המשפט המחוזי בו זוכה מכל אשמה[2]

לאחר שחרורו כיהן כיו"ר חברת ציקלון מכרמיאל, ב-1983 קיבל את פרס התעשייה[3]. ב-1987 הקים חברת ייעוץ פרטית.

ירון בוגר לימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות של הטכניון, מחזור ל"ד, 1962. הוא חבר הקורטוריון הטכניון וחבר בוועד המנהל של אגודת דורשי הטכניון בישראל[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם - תולדות המערך הטכנולוגי בחיל האוויר 1948-1973, הוצאת מערכות, 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]