חיים רבינוביץ (ראש ישיבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים רבינוביץ
לידה 11 בפברואר 1860
Luokė, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוקטובר 1930 (בגיל 70)
טלז, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי ר' חיים טֶלזֶר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 באוקטובר 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חיים שלום טוביה רבינוביץ מטֶלז (נודע בכינויו: ר' חיים טֶלזֶר, ביידיש: מטלז); י"ח בשבט ה'תר"כ, 11 בפברואר 1860[1], לוקניק - ח' בחשוון תרצ"א, 30 באוקטובר 1930, קובנה) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של מייסוד, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה וראש ישיבת טלז. ממעצבי דמותה של הישיבה הליטאית[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לשמואל ולאה רבינוביץ בלוקניק, ונקרא על שם סב אמו, הרב שלום טוביה, רבה של שוונציאן בהיותו בגיל בר מצווה נשלח לשקודוויל (שקוד) ללמוד אצל רבי אליהו ברוך קמאי שכיהן אז כרב העיירה. בגיל 15 נסע לעיר קובנה והתקבל ללימודים ב"קלויז נבייזר" הנודע בעיר, והיה מקורב לרבה של העיר, רבי יצחק אלחנן ספקטור. נישא לחנה יודלביץ בת ר' שלמה וייסקופף מסלנט. לאחר נישואיו למד באיישישוק ותקופה קצרה בביאליסטוק לצדו של רבי מאיר שמחה הכהן[3].

בתרנ"ט התמנה כראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה לצדו של רבי אברהם אהרן בורשטיין, לאחר תקופה עזב את סלובודקה לטובת רבנות העיירה מייסוד (מיאשאד) על שמה נקרא בעולם הישיבות באותה תקופה: ר' חיים מיאשאדער, אך לאחר זמן קצר חזר למשרתו בסלובודקה בה כיהן כשש שנים. בשנת תר"ס נפטרה אשתו הראשונה והשאירה אחריה שתי בנות ובן. בתרס"ה לאחר עזיבתו של רבי שמעון שקופ את ישיבת טלז לטובת רבנות העיירה מאלטש, התמנה רבי חיים רבינוביץ במקומו לעמוד בראשות הישיבה תחת הנהלתו של רבי אליעזר גורדון. מתלמידיו בסלובודקה שעברו עמו לישיבת טלז, נמנה יחזקאל סרנא, לימים חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין ויורשו בראשות ישיבת "כנסת ישראל" בחברון, ומאוחר יותר בירושלים. כראש ישיבת טלז התפרסם רבי חיים רבינוביץ בעולם התורני, והוא מוכר על שמה בכינויו "ר' חיים טֶלְזֶר".

התפרסם בישיבות ליטא בדרך לימודו, הוא נהג להציב "חקירה", שאלת הגיון, ולפרק את צדדיה, ומתוך הדיון לבאר את הקטע התלמודי בו עסק. "חקירות" רבות שלו התפרסמו ונידונו בישיבות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. כל כתביו אבדו, ושלושת כרכי חידושיו על התלמוד הבבלי נדפסו לפי תדפיסי סטנסיל שהתפרסמו בשעת אמירתם בישיבת טלז, שנכתבו על ידי תלמידים[4] וקיבלו את אישורו[5].

הוא נפטר בקובנה בח' בחשוון תרצ"א, 30 באוקטובר 1930, חודשים ספורים לאחר שלקה בהתקף לב, ממנו לא התאושש[6].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשתו הראשונה הייתה חנה יודלביץ (נפטרה תר"ס)
    • בתם, פסל זליגמן נספתה בשואה עם בעלה וילדיה: חנה, לאה ובנימין
    • בתם חמה, נישאה לרב יצחק ביגון (בעגון; תרנ"ח-תש"ג), מחבר "שדה יצחק", שכיהן כרבה של זידיק משנת תרפ"ח. שניהם נספו בשואה עם בנותיהם חנה ולאה
    • בנו ברוך רבינוביץ נישא לפרומה מוסה בת משה ניומרק ועלה לארץ ישראל, נפטר בט"ז בסיוון ה'ת"ש בתל אביב. בנם שלמה נפל במלחמת העצמאות, 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי תש"ט בקרב על בית ג'יברין ונקבר בכפר ורבורג. בנים נוספים: נבות, פסח וישראל. פרומה רבינוביץ נפטרה בשבט תשמ"ד בחיפה
  • אשתו השנייה הייתה אסנת גפן, אחותו של הרב טוביה גפן
    • בנם יוסף רבינוביץ עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר סבא ועסק בהוראה שנים רבות. נפטר בשנת תש"ך.[7] הוא היה נשוי למרים, בנם היחיד חיים רבין גר בחיפה ונפטר בתשל"ט
    • בנם רבי עזריאל רבינוביץ כיהן תחתיו כראש ישיבת טלז[8]. גם הוא נספה בשואה (כ' בתמוז ה'תש"א) עם אשתו חנה, בתם ובנם חיים, אשתו ובתם שרה שינקמן, בעלה ושתי בנותיו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסח קפלן, אביו, הרב ר' חיים רבינוביץ, בתוך: הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק חמישי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א, עמ' 116 ואילך.
  • יום טוב ליפמן ראקאוו, ארחות ישרים ח"א, לונדון תשנ"א, פרק יא: לתולדות ש"ב הגאון רבי חיים שלום טוביה רבינוביץ זצ"ל ר"מ ישיבת טעלז, עמ' רצט-שו. (עיקרו של המאמר נדפס בכתב העת "הנאמן" שיצא בטלז, 1930.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו
מאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי "אלה אזכרה" המצוטט להלן בפרק "לקריאה נוספת". אך לפי "ארחות ישרים" המופיע שם, תאריך הלידה היה ראש חודש שבט. .
  2. ^ לפי הגדרתם של הרבנים: ברוך סורוצקין, מרדכי גיפטר וחיים שטיין, ראשי ישיבת טלז בארצות הברית. דברי פתיחה לחידושי רבי חיים מטעלז, ירושלים תשל"ח.
  3. ^ האחרון מצוטט כמי שאמר עליו ש"בקיאותו רותחת".
  4. ^ כותב השיעורים למסכת כתובות היה הרב ישראל מאיר קרנו, מחבר "אמרי ישראל" (נדפס ירושלים תשע"א).
  5. ^ אמנם ראו גם פה
  6. ^ שערי ציון, שנה יא גיליון ד-ו, עמ' מט.
  7. ^ ישראל כ., ר' יוסף רבינוביץ, הצופה, 23 בדצמבר 1959, עמ' 3
  8. ^ ראו עליו: פסח קפלן, הרב ר' עזריאל רבינוביץ - טלז, בתוך: הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק חמישי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א, עמ' 116–122.