מרדכי גיפטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מרדכי גיפטר
מרדכי גיפטר.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז
מקום לידה פורטסמות' עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה כ"ג בטבת תשס"א (בגיל 85)
מקום פטירה קליבלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 15 באוקטובר 1915
תאריך פטירה לועזי 18 בינואר 2001
מקום פעילות קליבלנד, ויקליף (עיירה ליד קליבלנד)
השתייכות תנועת המוסר, רבני ארצות הברית
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה, מוסר, השקפה
רבותיו הרב משה הלוי סולובייצ'יק, הרב אברהם יצחק בלוך, הרב עזריאל רבינוביץ ועוד
תלמידיו הרבנים דניאל נוישטט, ראובן-דוד גרשון ומשה-דוד שוויכה
חיבוריו "פרקי תורה", "פרקי אמונה : שעורי דעת", "פרקי מועד", "פרקי עיון על מסכת מכות", סדרת "נתיבות מרדכי" על הש"ס ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, ינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד[1] באוהיו שבארצות הברית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למהגרים מליטא בפורטסמות' בוירג'יניה. הוריו דאגו לחינוך היהודי של ילדיהם ועל כן עברו בצעירותו לבולטימור. למד בישיבה התיכונית שעל יד ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. רבותיו היו הרב משה אהרן פולייב (מתלמידי הרב איסר זלמן מלצר), והרב משה סולובייצ'יק. בגיל 15 פרסם מאמר בקובץ "תורת ארץ ישראל" שיצא לאור בפתח תקווה. בסביבות גיל 17 השתתף בכתיבת מאמרים בביטאון "הדנו" של תלמידי ישיבת רבנו יצחק.

לפי עצת דודו, הרב יהודה לייב זר, שהיה ממנהלי ישיבת רבי יצחק אלחנן, נסע בחורף תרצ"ב לליטא ללמוד בישיבת טלז, לאחר שאביו מכר את פוליסת ביטוח החיים שלו כדי שיוכל לקנות כרטיס נסיעה לבנו. היה מתלמידיו המקורבים של ראש הישיבה, הרב אברהם יצחק בלוך ולמד גם מפי הרב עזריאל רבינוביץ, ראש הישיבה השני, ומהרב מרדכי פוגרמנסקי. בקיץ תרצ"ט התארס עם שושנה, בתו של הרב זלמן שמואל בלוך שכיהן כמנהל הרוחני של הישיבה, בנו הבכור של הרב יוסף יהודה לייב בלוך. הזוג התחתן בארצות-הברית בחורף ת"ש.

היה מקורב לרב מיכאל פורשלאגר, תלמיד האבני נזר שהתגורר בבולטימור. כשגדלה ישיבת נר ישראל בבולטימור נענה לבקשתו של ראש הישיבה הרב יעקב יצחק רודרמן והעביר שיעורים לחבורות תלמידים במסכת הנלמדת ובספר שב שמעתתא של הרב אריה ליב הכהן הלר.

בתש"ג נבחר לכהן כרבה של הקהילה היהודית בווטרברי שבקונטיקט. בתש"ד הקימו דודיו הרב אליהו מאיר בלוך והרב חיים מרדכי קאטץ את ישיבת טלז בקליבלנד והוא נעתר לבקשתם לשמש שם כמשגיח. בתשל"ו עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת טלז בקריית טלז-סטון, אך בתשל"ט חזר לארצות הברית לאחר פטירתו של הרב ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בקליבלנד, והחליפו בתפקיד, זאת לאחר שנועץ בסטייפלר. הוא מילא תפקיד זה עד פטירתו. כראש ישיבה העביר שיעורים גם בספר מנחת חינוך.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר ספרים ומאמרים תורניים מגוונים בהלכה ואגדה, תורה שבכתב ושבעל פה. מאמריו התפרסמו בכתבי עת כמו "מוריה", "ישורון", "הפרדס", "תלפיות" ועוד. אחד המאמרים המפורסמים שלו עוסק בתולדות ישיבת טלז בספר "מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם". חידושיו על הש"ס נכתבו בידי תלמידיו.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקי תורה: הערות, הארות וביאורים בפרשת השבוע, חלק ראשון ברוקלין תש"ל, חלק שני ירושלים תשל"ג. בחלק השני נוספה השלמה לפרשיות שהושמטו בחלק הראשון וכן קונטרס "מצותן של אבות" שבו הערות וביאורים לדרוש הראשון בספר "פרשת דרכים" של הרב יהודה רוזנס. החיבור יצא לאור במהדורה חדשה בוויקליף תשנ"ג (1992) בעריכת תלמידיו חיים-יהודה נוסבוים וראובן-דוד גרשון. כמו כן יצא תרגום לאנגלית בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשנ"ח (1998).
  • פרקי אמונה: שעורי דעת - בהוצאת פלדהיים, שני כרכים, ירושלים תשכ"ט-תשל"ח
  • פרקי מועד: הערות והארות בהלכה ובאגדה על המועדים, שני כרכים, בויקליף תשנ"ב-תשנ"ה. החלק הראשון עוסק בפסח ובשבועות והשני בחודשים אלול עד אדר.
  • פרקי עיון על מסכת מכות, ויקליף תשנ"א, נכתב בידי תלמידים.
  • סדרת נתיבות מרדכי על הש"ס. הסדרה כוללת שיעורים כלליים, שיעורים על הדף וכן הערות ובירורים. בסדרה זו יצאו שני כרכים בהוצאת "מכון אופק" בירושלים, על מסכת גיטין בתשס"ה וקידושין בתשס"ט. שלשה כרכים נוספים יצאו בהוצאת מכון "נהור ספרא", קליבלנד - שני כרכים על מסכת יבמות יצאו בתשע"א וכרך ראשון על בבא מציעא בתשע"ג.
  • הגדה של פסח פרקי מועד, נערך מחדש עם הוספות, מכון נהור ספרא, קליבלנד תשע"ד.
  • ספר לשון הים על מס’ כתובות, בהוצאת תלמידי ישיבת טלז-ריברדייל, ניו-יורק תשס"ב
  • פתי מנחה : הערות הארות וביאורים בס' החינוך ובס' מנחת חינוך - על בראשית ושמות בלבד, בהוצאת "ארטסקרול מסורה", ניו יורק תשמ"ד
  • הרהורי תשובה : הערות הארות וביאורים ברמב"ם הלכות תשובה, יצא לראשונה בהוצאת "ארטסקול מסורה", ניו-יורק תשל"ז
  • ספר מילי דאגרות, שני חלקים.
  • קובץ אגרות מרן הגר"מ גיפטר זללה"ה - 62 מכתבים המחולקים לפי נושאים. יצא לאור בהוצאה מיוחדת לכבוד חתונת נכדו בתשע"א
  • קונטרס מצווה קלה על פרק 'שילוח הקן', חולין, יצא מכ"י, לכבוד חתונת נכדיו בתשס"ז
  • קונטרס משוש דודים, אגרות ומאמרים בענייני נישואין, יצא לאור לכבוד חתונת נכדיו בתשע"ד

דברי תורה ומכתבים שלו מופיעים בספרים שונים, ובהם:

  • שיעוריו על פרק ראשון של מסכת גיטין נדפסו בתוך "יד רמה... ושיטות קדמונים על מסכת גיטין", "מכון אופק", ירושלים תשס"ב, חלק א'
  • חידושי תורה על מסכתות חלה ופאה, בתוך: "אור חיים על מסכת פאה וחלה" מאת הרב חיים לייב חרל"פ, בהוצאת ישיבת בית זבול, ירושלים תשס"ו
  • הערות וחידושים על מסכת מועד קטן בעריכת הרב משה דוד שוויכה, בתוך: "עטרת אבי על מסכת מועד קטן", מאת מנחם קאהן, קליבלנד תשס"ה
  • ויכתוב מרדכי: מכתבי תורה, מהרב מרדכי גיפטער ואליו, השער השני של "בינת זקנים", בעריכת הרב יעקב צבי פרייל, ירושלים ובולטימור תשס"ח
  • קונטרס קובץ אגרות מהגאון רבינו מרדכי גיפטר זללה"ה - חלק שלישי, בראש לשון הים: כתובות גיטין (מהדורא תנינא), הוצאת "חד וחלק", ניו-יורק תשס"ז. בקונטרס שמונה-עשר מכתבים.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבת טלז, בתוך: "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם" (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), הוצאת "עגן", ניו-יורק, תשט"ז, עמ' 188-169
  • ההלכה במדרש ר' אליעזר בנו של ריה"ג - פורסם בחלקים בכתב העת תלפיות בחלקים בשנים תש"ד-תשט"ו והובא שוב ב"קונטרס עטרת מרדכי", כתב העת ישורון, חלק י', אדר תשס"ב, עמ' תע"ז-תפ"ה.
  • על הספר 'הרמב"ם והמכילתא דרשב"י - מדובר בעצם במכתב שנשלח לרב מנחם מנדל כשר. פורסם ב"קונטרס עטרת מרדכי", ישורון, חלק י', עמ' תפ"ו-תפ"ט.
  • יחס הרב והתלמיד - למעשה מדובר בשיחה ששוכתבה. הדברים הושמעו לפני ועידת המלמדים והמנהלים, שנערכה על ידי איגוד מנהלי ישיבות, בכ"ו בשבט תשכ"ח בישיבת "מגן דוד" בברוקלין שבניו-יורק". הדברים יצאו כחוברת בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשכ"ח.‬
  • תורה בגויים אל תאמין, שבענט, גיליון 4
  • קונטרס ברכת אירוסין ונשואין - 'לרגל שמחת נשואין של החתן דוד צבי והכלה אביבה לאנדא, כ"ח מנחם אב תשנ"ט' (בשער המעטפת), ניו-יורק תשנ"ט.
  • ריכוז של מאמרים קצרים ומכתבים שלו מופיע בקונטרס "עטרת מרדכי" לזכרו, בתוך ישורון, כרך י', אדר תשס"ב, עמ' תכ"ד-תנ"ב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו
  • זלמן שמואל - מזכיר בישיבת טלז בקליבלנד
  • חסיה - אשת הרב יעקב רייזמן, אב"ד של אגודת ישראל בלונג-איילנד

אחותה של אשתו שושנה, נעמי, נישאה לרב פסח יצחק שטיין שכיהן כראש ישיבה לצדו של הרב גיפטר. אחות נוספת, רבקה, נישאה לרב עקיבא הכרמי, רבה של קריית שמואל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשלב מסוים עברה הישיבה מקליבלנד לעיירה ויקליף הסמוכה.
  2. ^ אחרי הדברים עליו מובאים בהמשך הקונטרס דברי תורה שלו ובהם משיעוריו על מסכת פסחים, הערות וביאורים לספרים שונים, מכתבים של דברי תורה ומאמרים קצרים בנושאים שונים, בעמ' של"ה-תצ"ג.