חיים שיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים שיין
שיין במאי 2013
לידה 27 באוקטובר 1950 (בן 67)
תל אביב
בוגר אוניברסיטת תל אביב

חיים שיין (נולד ב-27 באוקטובר 1950) הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, מוסמך לרבנות, פובליציסט ומרצה למשפטים ישראלי. הוא חבר סגל במרכז האקדמי שערי משפט שבהוד השרון ומרצה גם במכללת נתניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיין נולד וגדל בתל אביב לשרגא (פייבל) ולרחל. סיים לימודיו בבית הספר עירוני ב' (צייטלין).

בשנת 1968 התגייס לחיל השריון והשתחרר בדרגת סגן בשנת 1972. במלחמת יום הכיפורים פיקד על יחידת טנקים והשתתף בקרבות התעלה בחזית המצרית. במהלך המלחמה נפצע קשה והוכר כנכה צה"ל. לאחר תהליך שיקום ארוך פנה ללימודי משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר ראשון בשנת 1976.

בתום הלימודים ולאחר תקופת התמחות נסע לארצות הברית בה קיבל תואר שני בפילוסופיה יהודית בבית הספר למוסמכים של ישיבה יוניברסיטי בניו יורק בשנת 1979. בשנת 1987 קיבל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

בעבר לימד באוניברסיטת אריאל פילוסופיה.[1]

משנת 1995 ועד היום מרצה באוניברסיטאות ובמכללות בנושאים רבים ומגוונים ומתמחה בתחום הפילוסופיה של המשפט. בין הקורסים והסמינרים אותם לימד ניתן למצוא את הפילוסופיה של המשפט, זרמים במחשבה המשפטית המודרנית, שופטים ושפיטה במדינת ישראל, דת ומדינה בתקשורת, גבולות חופש הביטוי, משפט ותקשורת, משפט וקולנוע ועוד. כמו כן מרבה לפרסם ולהתראיין באמצעי התקשורת.

בשנים האחרונות כותב שיין טורי דעה בעיתון "ישראל היום".[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולא נעזבנה – בעניין איסור הירידה מארץ ישראל בספרות ההלכה, ההסתדרות הציונית העולמית,1987.
  • על הצדק, אביבים, 1994.
  • אור חדש - עיונים בהלכה ובפרשיות השבוע, שני כרכים, מפיק, 1997.
  • אדם חברה ומשפט בהגותו של רבי עובדיה ספורנו, שערי משפט, 2001.
  • הרב עובדיה יוסף והנשיא אהרן ברק - מדינת היהודים שלב הסיכומים, שערי משפט, 2006 (שתי מהדורות).
  • הפילוסופיה של המשפט - עיון ישראלי, שערי משפט, 2008.
  • "באר שחת" - המקורות ההיסטוריים של השחיתות הישראלית, המרכז האקדמי שערי משפט, ה'תשע"ה - 2015.

מאמרים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]