חליפת טרקלין שחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפסנתרן והמנצח דניאל בארנבוים לבוש בחליפת טרקלין שחורה.
הפסנתרן והמנצח דניאל בארנבוים לבוש בחליפת טרקלין שחורה, בווינה, אוסטריה. (2008)

חליפת טרקלין שחורה (או שטריזמן) הוא קוד לבוש חצי רשמי לגברים.[1] רשמיותה היא בין חליפת טרקלין וחליפת בוקר,[2] כמו שחליפת בוקר היא המקבילה היומית (לפני שש בערב) לעניבה לבנה, כך גם חליפת טרקלין שחורה היא המקבילה היומית לעניבה שחורה. קוד הלבוש כולל מכנסיים בדפוס שמרני. (לרוב פסים בשחור ואפור, אבל ניתן גם ללבוש דוגמות אחרות כמו משבצות, אך הם נחשבים לפחות רשמיים.) חליפה בצבע שחור, אפור כהה או כחול חצות.[3] הוא דומה מאוד לחליפת הבוקר, אבל שונה ממנו בכך שאת מעיל הזנבות מחליפה חליפה רגילה. ניתן ללבוש אותה עם ווסט תואם או בצבע ניגודי ( לרוב שחור, אפור או ב'ז), עניבות רגילות, פפיונים, קראבטים, ואסקוטים. יש ללבוש גם חולצת כפתורים עם חפתים צרפתיים (הבד מקופל מקדימה) ועם כל סוג של צווארון. כמו כן יש לנעול נעליים או מגפיים רשמיים. ניתן ללבוש איתה כובע קש רשמי, באולר והמבורג. אין חוקים ברורים למה נשים צריכות ללבוש כשקוד הלבוש הוא חליפת טרקלין שחורה, אבל שמלת בוקר ושמלת קוקטייל נחשבות מתאימות.

שמה במקומות שונים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליפת בוקר

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינסטון צ'רציל לבוש בחליפת טרקלין שחורה מסמן "V" בידו, במהלך מלחמת העולם השניה, ברחוב דאונינג, לונדון. עונב עניבת פרפר כהרגלו. 1943

בממלכה המאוחדת היא נקראת "חליפת טרקלין שחורה" (black lounge suit) כדי לבדל אותה מחליפת טרקלין. בגלל ששחור היה שמור ללבוש רשמי, ולא לחליפות טרקלין. (חליפה עם אביזרים שמרניים, שלא נחשבת לרשמית או לחצי רשמית.) היא נקראת גם לפעמים חליפת מלבורו.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית הוא מכונה "חליפת עגלה" (stroller), מעיל מועדון (club) ומעיל שק.[4]

יבשת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה הוא נקרא לרוב "שטריזמן"[1] על שם גוסטב שטריזמן, קנצלר רפובליקת ווימאר, שנהג ללבוש אותו במקום חליפת בוקר.

בגרמנית היא ידועה גם כ"חליפת בון" (Bonner Anzug) על שם בירת גרמניה המערבית.

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן היא נקרא גם "חליפת במאי" או "לבוש עירוני"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוסטב שטרזמן, אוסטן צ'מברלין ואריסטיד בריאן בתקופת המשא ומתן על הסכמי לוקרנו

חליפת הטרקלין השחורה התחילה להתגבש במהלך המאה ה-19, ובאזור שנת 1900 נקבעו החוקים שלה.[5] כמוזכר לעיל גוסטב שטריזמן לבש חליפת טרלין שחורה בזמן המשא ומתן על הסכמי לוקרנו ב1925, והפכה למוזהה איתו. בתמונות רבות וינסטון צ'רציל נראה לבוש בה (במכנסי פסים) בזמן שהיה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת.

בממלכה המאוחדת חליפת טרקלין שחורה לא נמצאת בשימוש רב, אבל היא נלבשת במפגשים של מסדרים כמו "הבונים החופשיים" לפגישות בעלות אופי חצי רשמי בשעות היום. לפעמים היא גם נלבשת בבתי משפט, במיוחד על ידי עורכי דין, עד כדי כך שבחוגים מסוימים מכנסי הפסים הנלבשים לרוב עם חליפת טרקלין שחורה נקראים "מכנסי עורך דין".

ניתן לייחס את הירידה בפופולריות של חליפת טרקלין שחורה ביחס לזו של עניבה שחורה לכמה גורמים: במדינות המערב במהלך מלחמת העולם השניה, הסנטדרט של החלפת בגדים לאירוע במהלך היום ירד, הן גם היו קשורות למשרתים לבושים במדים, דבר שהספיק להיות מקובל. עד תחילת המאה ה-20 בתקשורת דמיות בדיוניות סנוביות ומתנשאות היו לבושות בחליפת טרקלין שחורה, בעוד דמיות נחמדות יותר לבשו בגדים פחות רשמיים.

באופן מסורתי בחבר העמים הבריטי וביבשת אירופה לובשים חליפת בוקר לאירועים רשמיים ביום ועניבה לבנה בלילה. כאשר הפופולריות שלהם ירדה, הפופולריות של חליפת הטרקלין השחורה ירדה. למרות הירידה שלה בפופולריות רונלד רייגן לבש אותה בהשבעתו הראשונה לנשיאות ב1981.[5]

מר בקנס לבוש בחליפת טרקלין שחורה.

בכלי התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרתים ג'נטלמנים של תחילת המאה ה-20 נראים לרוב לבושים בחליפות טרקלין שחורות כמדים שלהם. בסרט "מרי פופניס" שמתרחש בעשור השני של המאה ה-20, מר בקנס לובש כל יום חליפת טרקלין שחורה לעבודתו בבנק. בסרט "כדור הרעם" מ1965 בסדרת "ג'יימס בונד" נראית חתונה בה המשתתפים לובשים חליפת טרלין שחורה. בסדרת הילדים "מר טאו" (Pan Tau) מר טאו, הדמות הראשית לובש חליפת טרקלין שחורה. בסטיקום של הBBC "מישהו משרת אותך?" דמות הקפטן פיקוויק, אחראי קומה תמיד לובשת חליפת טרקלין שחורה. ב"אחוזת דאונטאון" דמותו של ג'ון בייטס לובשת חליפת טרקלין שחורה כש

הוא משרת. בדרמת הפשע הניאו-נואר הגרמנית "בבילון ברלין" דמותו של גוסטב שטריזמן לובשת חליפת טרקלין שחורה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 https://www.facebook.com/sven.raphael.schneider, Morning Wear Guide, ‏2018-12-10 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ https://www.facebook.com/sven.raphael.schneider, The Stresemann - A German Variety Of The Stroller, ‏2010-03-16 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Lady Troubridge, Book of Etiquette, 1931
  4. ^ WHERE HAVE ALL THE HABERDASHERS GONE?, Chicago Tribune, ‏1997-01-02
  5. ^ 1 2 Duka, John (1981-01-02). "INAUGURATION DAY '81: A SARTORIAL CONTROVERSY". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-06-19.