חלי גולדנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל (חלי) גולדנברג
גולדנברג, 2021
גולדנברג, 2021
לידה 25 במאי 1954 (בת 67)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־50 שנה)
שפה מועדפת עברית
עיסוק שחקנית קולנע דוגמנית מרצה ומחברת ספרי ילדים
בן או בת זוג אברי גלעד עריכת הנתון בוויקינתונים
הבלוג של חלי גולדנברג
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחל (חלי) גולדנברג (נולדה ב-25 במאי 1954 בתל אביב) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית, בלוגרית, צלמת ומחברת ספרי ילדים ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדנברג נולדה וגדלה ברמת החיל, בתל אביב, היא האמצעית מבין שלושה ילדים.[1] בשנת 1973 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. לאחר מכן נסעה לניו יורק ולמדה משחק בבית הספר למשחק של סטלה אדלר שבניו יורק ולאחר מכן במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע.

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים החלה בקריירת דוגמנות והפכה לאחת מדוגמניות הצילום המובילות בישראל בשנות השבעים והשמונים ונחשבה דוגמנית-על.

במהלך שנות השמונים ושנות התשעים הופיעה בסרטי פרסומות שונים בישראל, בהן סדרת הפרסומות למעדן החלב "מילקי", לעוגת עלית (פרסומת שטבעה את המושג "גם יפה גם אופה"), ל"תלמה", לחברת הסלולר "פלאפון" בקמפיין הזכור "עד שנגמרות לי המילים" ולרבים נוספים.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדנברג שיחקה ב"מבצע יונתן" (1977) בבימוי של מנחם גולן. את פריצתה כשחקנית קולנוע עשתה בסרטיו של אבי נשר, "הלהקה" שיצא לאקרנים בשנת 1978, בשנת 1979 שיחקה בסרט "דיזנגוף 99", ובשנת 1980 בסרט "הפחדנים". גולדנברג שיחקה בסרט "השגריר" (1984) בבימויו של לי ריצ'רדס, בסרט "בנות" (1985) בבימויו של נדב לויתן, "מחץ הדלתא" (1986) בבימויו של מנחם גולן, "אבא גנוב 3" (1991) בבימויה של איילת מנחמי ובסרט הטלוויזיה "חתולות הרעם" (1998) בבימויה של עירית לינור. ב-2003 השתתפה בסרט "צעד קטן" בבימויו של שחר סגל

טלוויזיה

גולדנברג הנחתה תוכנית סגנון-חיים בקשת - "החיים שלנו" (2004).

מינואר 2017 מנחה תוכנית רדיו אישית בשם "גלי חום" ברדיו 103fm.

קמפיינים:

פסק זמן

עוגת עלית "גם יפה גם אופה"

מילקי - ארבעה סרטים

תלמה - קורנפלקס

פלאפון "עד שיגמרו לי המילים"

קרייזיליין

השתתפה בקליפ של אסף אמדורסקי "את ואני נוסעים לבד" - 2021

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדנברג הוציאה שני ספרי ילדים - ספרה הראשון "חיוכים", ראה אור באמצע שנות התשעים בהוצאת מעריב. לאחריו הוציאה, בשנת 2004, את ספרה השני, "הנקודות הצבעוניות של פיתי החיפושית" בהוצאת ידיעות אחרונות. כמו כן פרסמה סיפורים קצרים בכמה אנתולוגיות, כגון "פטל", "עכשיו אני כאן" ועוד.

החל משנת 2006 כותבת גולדנברג בלוג באתר "רשימות". כתבה טור אישי ב"ידיעות אחרונות",

מעבירה הרצאות בנושא "הפרעת קשב ורכוז עדות אישית" מנקודת מבט אישית ווהרצאה בשם "גיל ובגדים".

עוסקת גם בצילום, השתתפה בכמה תערוכות קבוצתיות כמו גם בתערוכת יחיד בשנת 2015 בגלריית "הלובי".

גולדנברג הייתה חברת הוועד המנהל של שח"ם - ארגון השחקנים בישראל. ביוני 2015 התפטרה מתפקידה, 10 ימים לפני תום הקדנציה, במחאה על התנהלות הוועד המנהל

והעומד בראשו כלפי מה שהיא מכנה "הדה-לגיטימציה לתרבות בישראל, שמובילה באגרסיביות פוליטית חסרת תקדים שרת התרבות".[2] היא חברת הנהלת האקדמיה לקולנוע

וטלוויזיה ומאז 2019 חברת ועדת הבקורת של הנהלת האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.

בבחירות לכנסת ה-22 הוצבה במקום ה-95, הלא-ריאלי ברשימת המחנה הדמוקרטי.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדנברג הייתה נשואה לאברי גלעד, ולהם בת אחת.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסנת בלייר, הצצה לאלבום תמונות הילדות של חלי גולדנברג, באתר של "רשת 13", 3 במאי 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ מכתב ההתפטרות, בבלוג של גולדברג