יהודה נוריאל
 | |
| לידה |
14 ביולי 1963 כ"ב בתמוז תשכ"ג ירושלים, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 2020 (בגיל 56) ט' בתמוז תש"ף בית החולים איכילוב, תל אביב, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | 1993–2020 (כ־27 שנים) |
| עיסוק | עיתונאי |
| מעסיק |
ידיעות אחרונות ynet כאן 11 רדיו תל אביב מעריב רייטינג ערוץ 8 זמן תל אביב גלי צה"ל ירושלים |
| מספר צאצאים | 1 |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | yehuda.nuriel |
| טוויטר | yehudanuriel |
  | |
יהודה נוריאל (14 ביולי 1963 – 1 ביולי 2020) היה עיתונאי ישראלי. החל את דרכו העיתונאית כעורך התרבות בעיתון "ירושלים", ובהמשך בתפקידי עריכה וכתיבה במוסף "סופשבוע" של מעריב, וכן ב-"7 ימים" ו-"7 לילות" של ידיעות אחרונות, שם הוא כתב עד מותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוריאל נולד בשכונת נחלת אחים בירושלים[1] להורים צברים ילידי העיר. חלק ממשפחתו הם יוצאי איראן שעלו לארץ ישראל מהעיר משהד והתיישבו בירושלים.[2] בגיל צעיר עבר עם משפחתו להתגורר במעברת תלפיות. בכיתה ג' שקלו להקפיץ אותו כיתה, אך לאחר שיועצת בית הספר ייעצה לאמו במקום זאת לרשום אותו לבית ספר טוב יותר, עברה המשפחה להתגורר בבית הכרם.[1] הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה ובצבא היה קצין מודיעין. לאחר השחרור למד משפטים באוניברסיטה העברית.[3]
שימש עורך-המשנה של המוסף "סופשבוע" של "מעריב" ומבקר התרבות של השבועון "רייטינג",[4] ערך והגיש את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתכופפות" ותסריטים לטלוויזיה, השתתף כחבר פאנל בשנים 2011–2012 בתוכנית "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8, ובמהלך 2018 בתוכנית הטלוויזיה "ערב ערב" בפינת "יורים בנגמ"ש" בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור.
ב-2003 פוטר מהעיתון "מעריב" לאחר שפרסם במקומון "זמן תל אביב" טור סאטירי שמתח ביקורת על המתנגדים לסרבנות.[5] נוריאל חתם על הטור בשם א' שיקלגרובר, שהיה שמו של אביו של אדולף היטלר (עד ששינה אותו להיטלר בגיל מבוגר). הטור הורכב מציטוטים שנלקחו מדבריו של היטלר.[6] למרות זאת, הטור תורגם לאנגלית והופץ באתרי אינטרנט שונים, עד שפנה אליו עורך הירחון האמריקאי "הארפר'ס" וביקש את רשותו לפרסם את הטור בגיליון של המגזין.[7]
נוריאל הרצה בנושאי משפט, מוזיקה וקולנוע. היה גם מומחה לספורט ואוהד של בית"ר ירושלים.
נוריאל היה פעיל במאבק לשיפור מעמדם של בני עדות המזרח.[8]
נוריאל התגורר בתל אביב, הוא היה אב לבן.[9]
בשנתו האחרונה לחייו התמודד עם מחלת הסרטן, ב-1 ביולי 2020 נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב בגיל 56.[9] הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.[10]
מעט לפני מותו, עוד הספיק נוריאל להתראיין לתוכנית הרדיו "מייבשים את הביצה" ב-19 ביוני 2020, שהיה ראיונו האחרון.[11]
טענות להתעללויות מיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד ביום מותו פורסמו עדויות ברשתות החברתיות על התעללויות מיניות מצדו.[12]
בעקבות העדויות שהופיעו ברשתות החברתיות, ב-26 ביולי 2020 פרסמה העיתונאית תמר קפלנסקי בעיתון הארץ תחקיר העוסק במערכות היחסים של נוריאל עם נשים, שבמסגרתו העידו נשים על התעללויות נפשיות ופסיכולוגיות מצדו.[13] על פי העדויות, חלק מהנשים היו נערות צעירות כשהכירו את נוריאל.[14] התחקיר זכה לביקורות מגוונות, חלקן תמכו בגרסאותיהן של המתלוננות, אך היו גם כאלה שמתחו ביקורת עליהן על כך שבחרו לחשוף את ההתעללויות מצדו לאחר מותו, ולא לפני כן.[15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה נוריאל, ברשת החברתית פייסבוק
יהודה נוריאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- דוד ורטהיים, העיתונאי יהודה נוריאל הלך לעולמו בגיל 56, באתר גלובס, 1 ביולי 2020
שני ליטמן, גם המוות כבר אינו הופך אדם לחסין מפני ביקורת, באתר הארץ, 2 ביולי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014 (דקה 10:20)
- ^ "הוריי הם ילדי פלשתינה... אני דור שלישי ודור שמיני, מצד שני, בארץ. הוריי הם ילדי ירושלים, הם משפחה שעלתה מצד אחד ממשהד." (דקה 08:46), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
- ^ "זה היום הראשון או השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית" (דקה 12:15), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
- ^ יובל נתן, היה שלום, "רייטינג", באתר גלובס, 23 בספטמבר 2011
נטע הלפרין, עכבר העיר, כבר לא צהוב: פרידה מהמגזין רייטינג, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011 - ^ יוסי דהאן, ארץ קטנה עם שפם - על מה פוטר יהודה נוריאל, באתר "העוקץ", 13 באוקטובר 2003
- ^ ענת באלינט, העיתונאי יהודה נוריאל פוטר מ"מעריב" לאחר שפירסם טור סאטירי עם ציטוטים של היטלר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2003
- ^ אמיר בן-דוד, עלילות שיקלגרובר, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
- ^ מרב בטיטו, "יהודה לא היה מגיש כתבות, אלא יצירות אמנות", באתר ynet, 2 ביולי 2020
- ^ 1 2 רן בוקר, העיתונאי יהודה נוריאל הלך לעולמו בגיל 56, באתר ynet, 1 ביולי 2020
- ^ איתי שטרן, העיתונאי יהודה נוריאל מת בגיל 56, באתר הארץ, 1 ביולי 2020
- ^ יהודה נוריאל במייבשים את הביצה, יום שישי, 19 ביוני 2020, באתר רדיו תל אביב, 19 ביוני 2020
- ^ פוסט בפייסבוק, בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת, 2 ביולי 2020
- ^ תמר קפלנסקי, זה לא אפור, זה אפל: נשים מספרות על ההתעללויות של יהודה נוריאל, באתר הארץ, 27 ביולי 2020
- ^ תמר קפלנסקי, "קראתי לו השטן": נשים מספרות על ההתעללויות מצד העיתונאי יהודה נוריאל, באתר הארץ, 26 ביולי 2020
- ^ נטע חוטר, יהודה נוריאל מת וזו לא סיבה לקבור את המעשים שלו (ובטח לא סיבה לזלזל בקורבנות), באתר מאקו, 29 ביולי 2020