יהודה נוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה נוריאל
יהודה נוריאל.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 ביולי 1963
כ"ב בתמוז תשכ"ג
ירושלים, ישראל
פטירה 1 ביולי 2020 (בגיל 56)
ט' בתמוז תש"ף
בית החולים איכילוב, תל אביב, ישראל
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות 19932020 (כ־27 שנים)
עיסוק עיתונאי
מעסיק ידיעות אחרונות
ynet
כאן 11
רדיו תל אביב
מעריב
רייטינג
ערוץ 8
זמן תל אביב
גלי צה"ל
ירושלים
מספר צאצאים 1
קישורים חיצוניים
פייסבוק yehuda.nuriel
טוויטר yehudanuriel

יהודה נוריאל (14 ביולי 19631 ביולי 2020) היה עיתונאי ישראלי. החל את דרכו העיתונאית כעורך התרבות בעיתון "ירושלים", ובהמשך בתפקידי עריכה וכתיבה במוסף "סופשבוע" של מעריב, וכן ב-"7 ימים" ו-"7 לילות" של ידיעות אחרונות, שם הוא כתב עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוריאל נולד בשכונת נחלת אחים בירושלים[1] להורים צברים ילידי ירושלים. חלק ממשפחתו הם יוצאי איראן שעלו לארץ ישראל מהעיר משהד והתיישבו בירושלים.[2] בגיל צעיר עבר עם משפחתו להתגורר במעברת תלפיות. בכיתה ג' שקלו להקפיץ אותו כיתה, אך לאחר שיועצת בית הספר ייעצה לאמו במקום זאת לרשום אותו לבית ספר טוב יותר, עברה המשפחה להתגורר בבית הכרם.[1] הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה ובצבא היה קצין מודיעין. לאחר השחרור למד משפטים באוניברסיטה העברית.[3]

שימש עורך-המשנה של המוסף "סופשבוע" של "מעריב" ומבקר התרבו של השבועון "רייטינג",[4] ערך והגיש את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתכופפות" ותסריטים לטלוויזיה, השתתף כחבר פאנל בשנים 2011–2012 בתוכנית "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8, ובמהלך 2018 בתוכנית הטלוויזיה "ערב ערב" בפינת "יורים בנגמ"ש" בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור.

ב-2003 פוטר מהעיתון "מעריב" לאחר שפרסם במקומון "זמן תל אביב" טור סאטירי שמתח ביקורת על המתנגדים לסרבנות.[5] נוריאל חתם על הטור בשם א' שיקלגרובר, שהיה שמו של אביו של אדולף היטלר (עד ששינה אותו להיטלר בגיל מבוגר). הטור הורכב מציטוטים שנלקחו מדבריו של היטלר.[6] למרות זאת, הטור תורגם לאנגלית והופץ באתרי אינטרנט שונים, עד שפנה אליו עורך הירחון האמריקאי "הארפר'ס" וביקש את רשותו לפרסם את הטור בגיליון של המגזין.[7]

נוריאל הרצה בנושאי משפט, מוזיקה וקולנוע. היה גם מומחה לספורט ואוהד של בית"ר ירושלים.

נוריאל היה פעיל במאבק לשיפור מעמדם של בני עדות המזרח.[8]

נוריאל התגורר בתל אביב, הוא היה אב לבן.[9]

בשנתו האחרונה לחייו התמודד עם מחלת הסרטן, ב-1 ביולי 2020 נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב בגיל 56.[9] הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.[10]

מעט לפני מותו, עוד הספיק נוריאל להתראיין לתוכנית הרדיו "מייבשים את הביצה" ב-19 ביוני 2020, שהיה ראיונו האחרון.[11]

טענות להתעללויות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ביום מותו פורסמו עדויות ברשתות החברתיות על התעללויות מיניות מצדו.[12]

בעקבות העדויות שהופיעו ברשתות החברתיות, ב-26 ביולי 2020 פרסמה העיתונאית תמר קפלנסקי בעיתון הארץ תחקיר העוסק במערכות היחסים של נוריאל עם נשים, שבמסגרתו העידו נשים על התעללויות נפשיות ופסיכולוגיות מצדו.[13] על פי העדויות, חלק מהנשים היו נערות צעירות כשהכירו את נוריאל.[14] התחקיר זכה לביקורות מגוונות, חלקן תמכו בגרסאותיהן של המתלוננות, אך היו גם כאלה שמתחו ביקורת עליהן על כך שבחרו לחשוף את ההתעללויות מצדו לאחר מותו, ולא לפני כן.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014 (דקה 10:20)
  2. ^ "הוריי הם ילדי פלשתינה... אני דור שלישי ודור שמיני, מצד שני, בארץ. הוריי הם ילדי ירושלים, הם משפחה שעלתה מצד אחד ממשהד." (דקה 08:46), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
  3. ^ "זה היום הראשון או השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית" (דקה 12:15), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
  4. ^ יובל נתן, ‏היה שלום, "רייטינג", באתר גלובס, 23 בספטמבר 2011
    נטע הלפרין, עכבר העיר, כבר לא צהוב: פרידה מהמגזין רייטינג, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
  5. ^ יוסי דהאן, ארץ קטנה עם שפם - על מה פוטר יהודה נוריאל, באתר "העוקץ", 13 באוקטובר 2003
  6. ^ ענת באלינט, העיתונאי יהודה נוריאל פוטר מ"מעריב" לאחר שפירסם טור סאטירי עם ציטוטים של היטלר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2003
  7. ^ אמיר בן-דוד, עלילות שיקלגרובר, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
  8. ^ עינב שיף, מרב בטיטו, "יהודה לא היה מגיש כתבות, אלא יצירות אמנות", באתר ynet,‏ 2 ביולי 2020
  9. ^ 1 2 רן בוקר, העיתונאי יהודה נוריאל הלך לעולמו בגיל 56, באתר ynet, ‏1 ביולי 2020
  10. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, העיתונאי יהודה נוריאל מת בגיל 56, באתר הארץ, 1 ביולי 2020
  11. ^ יהודה נוריאל במייבשים את הביצה, יום שישי, 19 ביוני 2020, באתר רדיו תל אביב, ‏19 ביוני 2020
  12. ^ פוסט בפייסבוק, בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת, 2 ביולי 2020
  13. ^ אתר למנויים בלבד תמר קפלנסקי, זה לא אפור, זה אפל: נשים מספרות על ההתעללויות של יהודה נוריאל, באתר הארץ, 27 ביולי 2020
  14. ^ אתר למנויים בלבד תמר קפלנסקי, "קראתי לו השטן": נשים מספרות על ההתעללויות מצד העיתונאי יהודה נוריאל, באתר הארץ, 26 ביולי 2020
  15. ^ נטע חוטר, "למה הן לא עזבו אותו?" ענינו לשאלות דוחות על פרשת יהודה נוריאל, באתר מאקו, ‏29 ביולי 2020