טטיאנה הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טטיאנה הופמן
Tatjana Hoffman.jpg
טטיאנה הופמן, 2015
לידה 26 בדצמבר 1946
פטירה 14 בנובמבר 2016 (בגיל 69)
עיסוק עיתונאית, מגישת רדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טטיאנה הופמן (26 בדצמבר 194614 בנובמבר 2016) הייתה שדרנית רדיו, עיתונאית וכתבת טלוויזיה ישראלית. נודעה בשל כתבות הצבע על המתרחש בעולם, שערכה וקריינה במסגרת עבודתה בחברת החדשות של ערוץ 2.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם טטיאנה שטפנקובהצ'כית: Tatiana Štěpánková) בפראג שבצ'כוסלובקיה דאז (בשנות האלפיים, בצ'כיה). היא החלה את דרכה העיתונאית בשנת 1964, ברדיו הממלכתי של פראג, שם הגישה פינה סאטירית על המתרחש במדינה שבאותה העת הייתה נתונה תחת משטר קומוניסטי.

בשנת 1968 זכתה הופמן בפרס מטעם אגודת העיתונאים הישראלית והוזמנה לטקס קבלת הפרס בישראל. בזמן ביקורה הקצר בישראל, פלשה ברית המועצות לפראג, חזרתה לא התאפשרה, והיא החליטה להשתקע בישראל.

לאחר שלמדה עברית, התאקלמה בירושלים ואף החלה ללמוד מדע המדינה באוניברסיטת העברית, החליטה הופמן לחזור לתחום הרדיו, והחלה לעבוד בקול ישראל[1], בתחילה בתחומי עזר בלבד, ולאחר מכן בעריכת מהדורות ויומני חדשות. למרות התאקלמותה, החליטה, מסיבות אישיות, לרדת לגרמניה. היא לימדה באוניברסיטת דיסלדורף והתמקדה בחיי המשפחה במשך 12 שנים. לאחר מכן, עלתה לישראל בשנית, עם משפחתה. אז, התגרשה מבעלה הראשון, תיאודור הופמן, והחלה לעבוד כמנהלת אדמיניסטרטיבית של קרן גרמנית, וכן כעורכת וככתבת-חוץ בקול ישראל. הופמן אף עסקה למשך זמן קצר בעניינים עסקיים, וייעצה לחברות ישראליות שפעלו במדינות מזרח אירופה.

בשנת 1993, עם עליית הערוץ השני בטלוויזיה, החליטה הופמן חסרת הרקע הטלוויזיוני לנסות את מזלה בחברת החדשות שבערוץ. שלום קיטל שמונה באותה עת לסמנכ"ל חברת החדשות, קיבל את הופמן לעבוד בחדשות הערוץ. למרות מבטאה, עסקה בקריינות, והופקדה על חדשות החוץ, תפקיד שמילאה במשך יותר משני עשורים.

ב-2005 קיבלה תואר קונסול כבוד מטעם צ'כיה.

ב-2007 גילמה אורנה בנאי את "כריסטיאנה הוכמן", המבוססת על דמותה של הופמן, בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת".

ב-14 בנובמבר 2016 נפטרה הופמן בת ה-69 מדום לב, בביתה שבירושלים.[2] למחרת נטמנה בהר המנוחות בירושלים. הותירה אחריה שלושה ילדים מנישואיה הראשונים, ואת בן זוגה, הצייר אריה אזן (איזמן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]