טיוטה:בית המדרש לרבנים באמסטרדם

הסמינר היהודי-הולנדי
Nederlandsch-Israelietisch Swminarium
המבנה ששימש את בית המדרש במאה ה-19
המבנה ששימש את בית המדרש במאה ה-19
סמינר לרבנים
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תקופת הפעילות 1740 (כבית מדרש "עץ חיים") – הווה
מייסדים הרב אריה ליב מאמסטרדם
מיקום
מיקום אמסטרדם, הולנד הולנדהולנד
קואורדינטות 52°19′33″N 4°53′15″E / 52.3259009°N 4.8875649°E / 52.3259009; 4.8875649
https://www.niseminarium.org/

הסמינר היהודי ההולנדיהולנדית: Nederlandsch-Israelietisch Swminarium או בקיצור NIS) המוכר יותר כבית המדרש לרבנים ולמורי-דת באמסטרדם הוא מוסד יהודי אורתודוקסי להכשרת רבנים ומורים ליהדות שפועל באמסטרדם בירת הולנד בגלגולים שונים החל משנת 1740. הסמינר הוא המוסד התורני הגדול והחשוב ביותר של יהדות הולנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש עץ חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המוסד היתה בשנת 1740, אז ייסד רבה הראשי של אמסטרדם, רבי אריה ליב בן שאול, את בית המדרש "עץ חיים". לצורך הפעלת בית המדרש, ייסדה קהילת אמסטרדם "חברה" מיוחדת. בנו ויורשו של הרב אריה ליב, הרב שאול, ייסד את "חברת סעודת בחורים" להזנת תלמידים נזקקים.

סמינר יהודי-הולנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1810 הפך בית המדרש ל"סמינר יהודי תאולוגי", ככל הנראה כדי לפתור את תלמידיו משירות חובה בצבא ממלכת הולנד הנפוליאונית. ב-1815, בעקבות נפילת השלטון הצרפתי ותהליך רה-אורגניזציה שעברו קהילות יהודי הולנד, קבעה קהילת אמסטרדם תקנות חדשות, במסגרתן הועבר הטיפול בענייני הסמינר מהחברה לניהולה הישיר של הקהילה, ונקבע שבראשו יעמוד "פרופסור" (כלומר רב). ב-1836 הוכלל הסמינר בתכנית הסמינרים להכשרת כהני דת שקבעה ממשלת הולנד, והפך לסמינר הרשמי לרבנים עבור היהדות האשכנזית בהולנד ותוקצב בחלקו מקופת המדינה. מאז שמו "הסמינר היהודי-הולנדי". מנהל הסמינר באותה התקופה היה ד"ר שמואל ישראל מולדר. הסמינר סבל בתקופה זו מקשיים רבים, בין השאר בשל העובדה שלא היתה מנהיגות לימודית ורוחנית ושהוא היה נתון ללחצים סותרים מצד השלטונות ההולנדיים ומצד הזרמים הליברלים ביהדות הולנד. המצב החמיר כאשר ב-1859 נעשה ניסיון להקים באמסטרדם מוסד מתחרה ברוח היהדות הרפורמית.

תקופת הצמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות כך, הוחלט למנות למוסד מנהל תורני בעל השכלה אקדמית ותורנית. לשם כך נבחר הרב ד"ר יוסף צבי דינר, שהוסמך לרבנות בישיבה בקרקוב והיה בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בון. מינויו של רב מסורתי ושמרן עורר התנגדות של גורמים פרוגרסיביים בהנהלת המוסד ומחוצה לו, אך מינויו כרקטור יצא אל הפועל בשנת 1862.

הרב דינר קבע תכנית חדשה לבית המדרש, המושפעת מבית המדרש לרבנים בברסלאו מיסודו של זכריה פראנקל. כחלק מחזונו, הוא שאף שהתלמידים המתחנכים במוסד ילמדו במקביל לתואר אקדמי בבלשנות, בלימודים קלאסיים או בהיסטוריה. בתחום לימוד התורה, הנחיל הרב דינר שיטת לימוד ביקורתית, אשר בחנה את ההיבטים ההיסטוריים והספרותיים בספרות התלמודית, וביררה כך את דרך היווצרות ההלכה.

בתקופתו, חלה פריחה עצומה ברמתו ובמעמדו של בית המדרש. בוגריו איישו את מרבית המשרות הרבניות בהולנד, ורמתם היתה גבוהה מהרמה התורנית המצויה במערב אירופה באותה העת. הצלחתו של הרב דינר הובילה לבחירתו כרבה הראשי של אמסטרדם ומחוז צפון הולנד. הרב דינר ניהל את הסמינר עד לפטירתו ב-1911. מילא את מקומו כרקטור ד"ר פיליפ יואכים בנימין חוביץ (Philip Joachim Benjamin Gobits) וב-1918 הרב לאון ואחנאר (Lion Wagenaar), שהיה תלמידו של הרב דינר בבית-המדרש, והוא כיהן בתפקיד זה עד למותו, בשנת 1930. ממותו ועד השואה לא כיהן רקטור קבוע. מרבית התלמידים והמרצים נספו בשואת יהודי הולנד.

כיום, מתעסק הסמינר בהכשרת מורים יהודים ורבנים בהולנד. כמו כן, מתקיימים בו קורסים למקצועות היהדות השונים, כמו חזנות, גבאות, כתיבת סת"ם וכשרות[1] וכן קורסי עברית[2].

סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יוסף צבי דינר
ד"ר פיליפ חוביץ
  • ד"ר פיליפ יואכים בנימין חוביץ - בין 1911 ל-1918.
הרב לאון ואחנאר
הרב אהרן שוסטר
הרב רפאל אייפרס

אנשי סגל אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמעון דה-פריס - רבה של הארלם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן מכמן, החינוך היהודי בראשית המאה הי"ט: מפיקוח הקהילה לפיקוח השלטון, בתוך: י' מכמן (עורך), "מחקרים על תולדות יהדות הולנד", כרך ב, ירושלים ה'תשל"ט, עמ' 95, 122.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הסמינר (בהולנדית).
  2. ^ אתר הסמינר (בהולנדית).