יוסף צבי דינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הרב ד"ר יוסף צבי דינר
Joseph Hirsch Dünner
לידה ינואר 1833
י"ב בטבת ה'תקצ"ג
קרקוב, פולין
פטירה אוקטובר 1911 (בגיל 78)
כ"ג בתשרי ה'תרע"ב
אמסטרדם, הולנד
כינוי הריצ"ד
מדינה הולנד
השכלה תואר דוקטור מאוניברסיטת בון
מקום מגורים קרקוב, באד מינסטראייפל, אמסטרדם
תקופת הפעילות ? – 13 באוקטובר 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת המזרחי
תחומי עיסוק חקר התלמוד
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב חיים נתן דמביצר
חיבוריו חידושי הריצ"ד
בת זוג שרה לבתי לאנדואר
אב אליעזר
הרב הראשי לאמסטרדם
ראש הסמינר לרבנים באמסטרדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (גם דיננער; בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש בית המדרש לרבנים בעיר. בעל "חידושי הריצ"ד"[1] על התלמוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינר נולד בי"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 בפרבר של העיר קרקוב בפולין. בן בכור מארבעת בניו של אליעזר (לייזר) דינר, שהיה בעל בית מרזח עני. למד בחדר המקומי. כיוון שגילה כשרון בלימודו, נשלח מגיל צעיר ללמוד מפי רב העיר הרב חיים נתן דמביצר, שהיה לרבו המובהק.

את הסמכתו לרבנות קיבל הרב יוסף צבי דינר מהרב דמביצר ומרבי חיים הלברשטאם. בצעירותו נטה לתנועת ההשכלה, ועקב כך נדקר בגבו על ידי אחד מקנאי קרקוב[2]. אחרי שהחלים מפציעתו היגר לווירצבורג שבגרמניה בעקבות אחיו.

בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה התכוון ללמוד מפי הרב יצחק דב במברגר, אך האחרון שלח אותו למינסטרייפל (אנ') שבחבל הריין, שם התפרנס כמלמד פרטי, ובמקביל השתלם בלימודי חול והתכונן לבחינת הכניסה לאוניברסיטה.

ב-1859 החל ללמוד פילולוגיה שמית וקלאסית ופילוסופיה באוניברסיטת בון.

ב-1862 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בנושא רבי אברהם אבן עזרא. בבון נרקמו קשרי ידידות בינו לבין הפילוסוף היהודי-גרמני משה הס, שקרבו להשקפותיהם של חובבי ציון[3].

בהולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנד היה הרב צבי דינר חבר בתנועת המזרחי עד יומו האחרון, הוא פרסם מאמרים בביטאונה ואף התכתב עם מייסדה, הרב יצחק יעקב ריינס. הוא פרסם ספר על הציונות בגרמנית ובהולנדית.

באותה תקופה החל לכהן בתפקידו כמנהל הסמינר לרבנים ומורים באמסטרדם. הוא כתב מאמרים במדעי היהדות בכתבי עת מדעיים בגרמנית ובהולנדית. הוא סירב להצעת הממשלה להעביר את הסמינר לעיר ליידן ולהפכו לסניף של אוניברסיטת ליידן, ובשל כך נמנע תקציב הסמינר למשך שנתיים.

בתקופה זה התמודד עם קשיים רבים, אך לאט לאט רכש את אמונם של פרנסי הקהילה, ובשנת 1874 מינו אותו למשרת רב ראשי ואב בית דין באמסטרדם, לאחר כארבעים שנה שלא כיהן איש בתפקיד. למינויו היו שהתנגדו, אם בשל היותו אקדמאי ואם בשל היותו לא-הולנדי, וכתבי פלסתר בגנותו הופיעו באמסטרדם.

הרב דינר כיהן גם כראש בית המדרש האשכנזי "עץ חיים" בעיר. עד מהרה היה למנהיגה הרוחני של יהדות הולנד כולה. הוא תיקן תקנות רבות בתחום החינוך והדת, ושיקם וביצר את מעמד הרבנות באמסטרדם. תוך מספר שנים, תלמידיו תפסו את כל משרות הרבנות בהולנד (למעט רוטרדם), עובדה שהקלה עליו לערוך את השינויים שרצה. הוא נלחם לייסד מערכת חינוך יהודית מלאה, ולא להסתפק בלימוד בבית ספר יהודי אחר-הצהריים.

משפחתו וחייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב דינר ולרעייתו נולדו 15 ילדים, מתוכם שרדו עשרה. מהם:

גיסו (אחי אשתו) היה המזרחן ד"ר שמואל לאנדואר (אנ'), שפרסם את המקור הערבי של ספר אמונות ודעות.

אחיו הצעיר היה סבו של הרב יוסף צבי דינר (הקרוי על שמו), רב התאחדות החרדים בלונדון ואביו של הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק.

נפטר באסרו חג סוכות, כ"ד בתשרי ה'תרע"ב

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרשות - שלושה כרכים.
  • Het Zionisme, ‏ 1905.

בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף צבי דינר בוויקישיתוף

סדרת ספרי "הגהות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף צבי בן אליעזר דינר (הלוי), חידושי הריצ"ד, מוסד הרב קוק, 1981
  2. ^ מנחם בלונדהיים , יעקב כלטוב, על קידוש שם ההשכלה": עולמו של הרב יוסף צבי דינר, מקור ראשון, 2020
  3. ^ ראו בהקדמה שכתב לחוברת "מענה לציון" שכתב תלמידו רבי שמעון דה-פריס מהארלם
  4. ^ שמואל אויערבך, משפחת אויערבך - צאצאי הצב"א, ירושלים תשמ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).