טיוטה:הספורט הישראלי במלחמת חרבות ברזל
בעקבות פריצתה של מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023 הדבר השפיע על הספורט הישראלי. ההשפעות הכי בולטות זה חוסר היכולת לארח משחקים בישראל, על כן, הקבוצות והנבחרות הישראליות אירחו את משחקיהן בסרביה, הונגריה, ליטא, ולטביה. שבניגוד לקפריסין ויוון הקרובות יותר, בהן כמעט ולא קיימות אוכלוסיות מהגרים מוסלמיות העוינות את ישראל, והסכמת הממשלות המקומיות לעמוד בדרישות האבטחה הנדרשות. דבר אותו המדינות הקרובות יותר סירבו.
השפעה נוספת היא על הקבוצות עירוני קרית שמונה בכדורגל והפועל גליל עליון בכדורסל. שתי קבוצות מקצועניות שנאלצו להתפנות מביתן ולהתאמן ולהתארח במקומות שונים.
המצב בספורט הישראלי טרם המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לפריצת המלחמה הספיקו לשחק בליגת העל 5 מחזורים כאשר המחזור השישי היה אמור להתרחש בתאריכים 7 עד 9 באוקטובר.
ב-5 באוקטובר מכבי תל אביב שיחקה משחק חוץ בבלגיה נגד גנט במסגרת שלה הבתים הקונפרנס ליג, ומכבי חיפה בבית באצטדיון סמי עופר נגד פנאתינאיקוס. ב-12 באוקטובר נבחרת ישראל הייתה אמורה לארח את שווייץ באצטדיון בלומפילד במסגרת מוקדמות היורו. כאשר ישראל הוגרלה לבית יחסית נוח ממנו הייתה ציפייה להעפיל לטורניר מהמקום השני.
כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 באוקטובר מכבי תל אביב אירחה של פרטיזן בלגרד למשחק ביתי ביד אליהו במחזור הראשון של היורוליג מול היכל מלא. ב-6 באוקטובר נערך משחק הפתיחה של ליגת העל בכדוסל של נס ציונה נגד עפולה. הפועל ירושלים שנרכשה על ידי מתן אדלסון (בנם של מרים ושלדון אדלסון) ציפתה לזכיה בגביע האלופות בכדורסל, וכך הפועל תל אביב ביורוקאפ. שלושת הקבוצות שמרו פחות או יותר על אותן סגלים מהעונה שעברה. שהכירו את הכדורסל הישראלי.
ב-7 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר מתקפת הפתע הוחלט בעקבות הנחיות פיקוד העורף על ביטול כל אירועי הספורט שתוכננו לתאריכים 7 וה-9 באוקטובר. במקביל קבוצות הספורט מכל הענפים החלו להוציא מישראל שחקנים, ואנשי צוות זרים מישראל. חלק יצאו בשבת עצמה וחלק בימים שלאחר מכן.
קבוצות הכדורסל בליגה הראשונה שמורכבות בעיקר משחקנים זרים פונו לקפריסין. שם המשיכו להתאמן.
בשעות אחר הצהריים השב"כ הוציא הודעה על איסור משלחות ספורט ישראליות לצאת לתחרויות בינלאומיות בשל חוסר היכולת של אנשי ביטחון לאבטח את המשלחות. בפרט לאור הרגישות הביטחונית שנוצרה.
כמה ספורטאים ישראלים התחרו באותה שבת שחורה ביניהם ארטיום דולגופיאט אשר עלה לפודיום עם דגל ישראל שעליו פסים שחורים. ביברס נאתכו ורז שלמה הבקיעו לזכות קבוצתם. במשחקי הליגה בסרביה ובבלגיה. ולא חגגו לאור הזדהות עם המצב בישראל[1][2].
השפעה על ענף הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימים הראשונים למלחמה השחקנים הזרים יצאו מישראל כולל צוות האימון הזר של מכבי תל אביב. חוסר ודאות לגבי חזרת הליגה, הביאה לכך שהשחקנים התאמנו בצורה לא סדירה. הן הזרים והן הישראלים. כאשר האחרונים עסקו גם בפעילויות פילנתרופיות למען מפוני וניצולי עוטף עזה. על כן משחקי מכבי חיפה בליגה האירופית ומכבי תל אביב בקונפרנס ליג שנועדו לסוף אוקטובר נדחו בגלל שהשחקנים לא היו מוכנים למשחקים אלו פיזית ומנטלית[3]. קפטן הפועל חדרה מנשה זלקה ששירת בעורב צנחנים, גויס למילואים בגבול הצפון שם היה עד לחודש פברואר.
במהלך נובמבר השחקנים הזרים החלו לחזור, והחלו הקבוצות לחזור ולהתאמן באופן מלא.
חזרת הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק הראשון שהתקיים לאחר 8 שבועות של פגרה כפויה, היה משחק ההשלמה מהמחזור הראשון של מכבי חיפה מול הפועל פתח תקווה שנערך ב-25 בנובמבר. שאר הליגה חזרה שבוע אחר בסוף השבוע הראשון של דצמבר. שלושת המחזורים שהושלמו במהלך דצמבר היו ללא קהל, ומה-19 בדצמבר ועד ל-30 בדצמבר המשחקים היו תחת מגבלה של עד 5,000 צופים. ומהמחזור ה-21 מה-10 בפברואר הוסרו מגבלות הקהל על ידי פיקוד העורף. בנוסף מהמחזור העשירי ועד המחזור ה-20 המשחקים שוחקו בקצב של פעמיים בשבוע, כדי לסגור את הפערים שנוצרו[4].
מכבי תל אביב ומכבי חיפה במפעלים האירופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם מכבי חיפה בליגה האירופית, וגם מכבי תל אביב בקונפרס ליג, הספיקו לשחק שני משחקים עד פרוץ המלחמה. והמשחקים במחזור השלישי נדחו בגלל שהקבוצות לא היו מכונות פיזית ומנטלית למשחקים. הקבוצות חזרו לשחק ב-9 בנובמבר עם מכבי חיפה נגד ויאריאל בקפריסין באצטדיון של א.א.ק. לרנקה. שלאחריו הקפריסאים סירבו לארח קבוצות ישראליות מסיבות בטחוניות. על כן מכבי חיפה מיקמה את המגרש הביתי שלה בפושקש ארנה בבודפשט, ומכבי תל אביב בבאצ'קה טופולה בסרביה.
נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ישראל הייתה אמורה לשחק באצטדיון בלומפילד ב-12 באוקטובר מול שוויץ, וב-15 בנובמבר להתארח בחוץ מול קוסובו. כבר ב-8 בנובמבר ישראל קיבלה דחייה של המשחק נגד שוויץ, ולאחר מכן מול קוסובו. הבעיה עם משחקי הנבחרות, בניגוד למשחקי הקבוצות, זה שצריך לשחרר שחקנים מקבוצותיהם לחלון הרשמי בנובמבר, ועל כן ישראל קיבלה לוח משחקים צפוף עם ארבעה משחקים שרק 72 שעות מפרידים בין משחק למשחק. על זה מתווספת הבעיה שהנבחרת מבוססת על שחקנים מליגת העל שלא משוחקת, ואי האירוח בבית מה שהקשה על הנבחרת. על כל אלו יש להוסיף ששחקני מפתח של הנבחרת ובראשם מנור סולומון, אך גם ליאל עבדה, דולב חזיזה וסתיו למקין היו פצועים. בעקבות המצב בישראל, ערן זהבי סיכם עם המנהל המקצועי יוסי בניון על חזרה לנבחרת לישראל, לאחר שלא שותף בקמפיין עקב חילוקי דעות ביניהם[5]. הלוז של הנבחרת כלל משחקי השלמה: מול קוסובו בחוץ ב-12 בנובמבר טרם פתיחת חלון הנבחרות, לאחר מכן משחק מול שוויץ ב-15 בנובמבר. לאחר מכן ישראל שיחקה מול רומניה ב-18 בנובמבר במשחק שהיה אמור להיות על "כל הקופה" (המנצחת עולה לטורניר). ובסוף משחק מול אנדורה ל"פרוטוקול בלבד". את המשחקים מול שוויץ ומול רומניה ישראל נאלצה לארח בבודפשט. בסופו של דבר הפסד של ישראל מול קוסובו ומול רומניה מנעו ממנה לעלות לטורניר. אך היא כן הוגרלה לפליאוף, שם ישראל הפסידה לאיסלנד.
השפעה על ענף הכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לענף הכדורגל שכבר התנסה בעבר באירוח משחקים מחוץ לישראל במהלך האינתיפאדה השנייה ומבצע צוק איתן, לא היה המצב כך בכדורסל. במהלך האינתיפאדה השנייה בשנים 2002-2004 הכוח הפוליטי והכלכלי מנע מקבוצות ישראליות לארח מחוץ לישראל. בנוסף , מבצע צוק איתן נערך בחודשי הקיץ בהן הכדורסל היה בפגרה, ומכך גם הזרים היו בארצותיהם. אמנם מלחמת המפרץ, הייתה באמצע עונת הכדורסל, אך עצם כך שהייתה חודש בלבד, מכבי הסתדרה עם החלפת ביתיות בלבד[6].
המצב בכדורסל שונה בין "ארבעת הגדולות" של הכדורסל: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון והפועל ירושלים: אלו היו רשומות במפעלים האירופאים. מכבי תל אביב ביורוליג, הפועל תל אביב ביורוקאפ של יול"ב וחולון וירושלים בליגת האלופות של פיב"א. אלו היו צריכות לשמור על כושר משחק.
לאור כמות הזרים הגדולה בכדורסל הישראלי, ולאור האינטנסיביות של המפעלים האירופאים, חזרת הליגה בכדורסל לא התקיימה באופן סדיר. כשעד לחודש פברואר בה הייתה פגרה במפעלים האירופאים, ארבעת הגדולות שיחקו מספר משחקים מופחת לעומת שאר הליגה. המשחק הראשון שהתקיים בליגת העל בכדורסל. היה של הפועל באר שבע נגד הפועל חיפה ב-28 בנובמבר[7]. ומשחקים נוספים התקיימו ב-29 בנובמבר.
מכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוקטובר השחקנים והצוות הזר פונו לקפריסין שם התאמנו במשך שבועיים[8] עד להחלטה למקם את "הבית" האירופי בבלגרד[9]. המשחק של מכבי תל אביב שהיה אמור להתקיים מול מילאנו ב-12 באוקטובר נדחה ל-31 באוקטובר. המשחק הראשון של מכבי תל אביב לאחר פרוץ המלחמה היה מול ולנסיה בחוץ. באולם חצי ריק לאור כמות האבטחה הגבוהה שהייתה במשחק זה. בחודש הראשון למלחמה מכבי שיחקה 4 משחקי חוץ והמשחק באולם ה"ביתי" בבלגרד היה ב-9 בנובמבר מול באיירן מינכן. מכבי תל אביב חזרה לליגה ב-11 בדצמבר במשחק חוץ מול בני הרצליה.
הפועל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי הפתיחה של הפועל ירושלים שהיו אמורים להתקיים מאמצע אוקטובר נדחו[10]. ב-28 באוקטובר הוחלט שהפועל ירושלים תארח את משחקיה בליגת האלופות בסרביה באותו אולם בו מארחת מכבי תל אביב[11]. הפועל ירושלים חזרה לליגה בשני המשחקים הראשונים ללא השחקנים הזרים ויותר מכך המאמן אלכסנדר דז'יקיץ' שסירבו לחזור לישראל, ועם סגל של ישראלים בלבד, כולל מנהל הקבוצה עדי כהן סבן שנרשם לסגל ושי אולארצ'יק שתפקד כמאמן בפועל. זה הביא להפסד למכבי רמת גן, ולהפסד של 40 הפרש מול הפועל עפולה[12]. לאחר שהשחקנים והצוות הזר חזרו לישראל בימים בהם היה פיגוע ואזעקות בירושלים גרמו להתרת חוזהו של דז'יקיץ'. שעזב ב-4 בינואר. בינואר 2024 איליאס קאנצוריס, אך לאור הישגים דלים בליגה, והדחה מליגת האלופות, הוא פוטר לאחר חודשיים בלבד.
קבוצות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון נאלצה לשחרר את אמין נואה ואחמד קייבר בעקבות המצב.
במצב מיוחד הייתה הפועל גליל עליון. בגבול הצפון, שמשחקת בכפר בלום, ושחקניה ואנשי הסגל מתגוררים ביישובי גבול הצפון שפונו.
השפעת המלחמה על ספורטאים המשחקים מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראלים המשחקים בטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאור אזהרת המסע החמורה שהוציא המטה ללוחמה בטרור לטורקיה. משלחות ספורט ישראליות לא יכלו לצאת לטורקיה להתחרות. על כן, קבוצות כדורסל טורקיות, נאלצו לארח את הקבוצות הישראליות במדינה אירופאית ניטרלית.
בנוסף השחקנים שגיב יחזקאל ועדן קארצב נעצרו ושוחררו מקבוצתם לאור הפגנה פומבית של הזדהות עם ישראל. השחקן ים מדר פחות נתקל בבעיות של הכדורגלנים אולי בגלל שקהל הכדורסל בטורקיה משתייך ברובו למגזרים החילוניים של החברה הטורקית. אם כי במשחק ליגה מול בשיקטאש נזרק לעברו מטבע שפצע אותו[13].
ליאל עבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאל עבדה, שיחק בסלטיק והיה פצוע בבוקר המלחמה. סלטיק הנה קבוצה אשר אימצה קו פרו-פלסטיני מובהק בעשורים האחרונים, בשל הזדהות הקבוצה עם הלאומנים האיריים, להם עשרות שנים של תמיכה בפלסטינים (להרחבה ראו: יחסי ישראל אירלנד). במלחמה האוהדים אף החלו לאמץ קו אנטי-ציוני מובהק, ועבדה סבל מעוינות. בסופו של דבר הוא שוחרר מהקבוצה לשארלוט מה-MLS.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה הבקיע בבכורה בלובן וערך מחווה לישראל, באתר ONE - מספר אחת בספורט, 2023-10-07
- ^ נאתכו: זה היה יום סיוט, קשה למצוא מילים כרגע, באתר ONE - מספר אחת בספורט, 2023-10-08
- ^ משחקי מכבי ת"א ומכבי חיפה באירופה נדחו, באתר ONE - מספר אחת בספורט, 2023-10-19
- ^ המספרים שלכם: נתוני קהל לעונת 23/24 בליגת ONE ZERO, באתר מנהלת הליגות לכדורגל, 2023-09-04
- ^ רשמית: ערן זהבי חוזר לסגל נבחרת ישראל - ערוץ הספורט, באתר Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט, 2023-10-25
- ^ אוהד גרינוולד, המועדון, כנרת, זמורה ביתן, 2017
- ^ הפועל באר שבע/דימונה נגד הפועל עפולה - מחזור ליגת ווינר 8 - זירת משחק, באתר Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט
- ^ מכבי תל אביב תתאמן בקפריסין, נקבע מועד למשחק מול מילאנו - וואלה! ספורט, באתר וואלה!, 2023-10-13
- ^ מכבי תארח את משחקי הבית הקרובים בבלגרד, באתר Maccabi Tel Aviv Basketball Club
- ^ עושים סדר: מה קורה עם הישראליות באירופה? - ערוץ הספורט, באתר Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט, 2023-10-10
- ^ החלוצה: הפועל תארח באולם המיתולוגי של בלגרד, באתר הפועל ״בנק יהב״ ירושלים
- ^ בכדורסל זה 40 הפרש: הפועל ירושלים התבזתה, באתר ONE - מספר אחת בספורט, 2023-12-07
- ^ מטבע נזרק על ים מדר במשחק מול בשיקטאש, באתר ONE - מספר אחת בספורט, 2023-12-02