אצטדיון סמי עופר

אצטדיון סמי עופר
חזית האצטדיון, 2015
חזית האצטדיון, 2015
כתובת פנחס ואברהם רוטנברג 2
מיקום חיפה, ישראל
קואורדינטות 32°47′00″N 34°58′00″E / 32.783356°N 34.966765°E / 32.783356; 34.966765
אבן יסוד 2009
תקופת הפעילות יוני 2014 – הווה (כ־9 שנים ו־41 שבועות)
עלות הבנייה 500 מיליון
בעלים עיריית חיפה
מפעיל עיריית חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
משטח דשא
אדריכל KSS ומשרד האדריכלים מנספלד-קהת
קבוצות מכבי חיפה (2014-היום)
הפועל חיפה (2014-היום)
נבחרת ישראל (משחקים נבחרים)
מושבים 30,942[1]
ממדי משטח אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר
אתר האצטדיון
(למפת חיפה רגילה)
 
אצטדיון סמי עופר
אצטדיון סמי עופר
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אצטדיון סמי עופר הוא אצטדיון כדורגל הממוקם במורדות הדרומיים של חיפה, בשכונת נאות פרס, בסמוך לפארק מת"ם, ומכיל 30,942 מקומות ישיבה. האצטדיון, אשר בנייתו הושלמה בשנת 2014, משמש כמגרשן הביתי של קבוצות מכבי חיפה והפועל חיפה. מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של חיפה, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי חצי גמר וגמר גביע המדינה. האצטדיון נקרא על שם איש העסקים הישראלי סמי עופר שמימן כ-15% מעלות הקמתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף לצד האצטדיון
מבט מהאוויר על האצטדיון

הוועדה המקומית חיפה אישרה את תוכנית אצטדיון בשנת 2006[2], הנחת אבן הפינה לבניית האצטדיון התקיימה בשנת 2009, והקמתו החלה כעבור שנה. על פי הסכם שנחתם בין השותפים להקמתו, התחייבה עיריית חיפה להשלים את בנייתו ברבעון הראשון של שנת 2013, אולם השלמת הפרויקט התעכבה. אצטדיון סמי עופר החליף את אצטדיון קריית אליעזר המיושן, שנבנה בשנת 1955. האצטדיון תוכנן בהתאם לדרישות אופ"א דרגה 4. בתוכנית המקורית האצטדיון נקרא "קריית הספורט חיפה" והוא אמור היה לכלול מגרשי אימונים, אולם רב תכליתי ובריכת שחייה לצד מרכז בילוי וקניות, אולם בסופו של דבר, נבנו האצטדיון ומתחם המסחר בלבד. בניגוד לאצטדיון קריית אליעזר, נבנה האצטדיון ללא מסלול אתלטיקה, דבר שאיפשר את הקמת היציעים קרוב לכר הדשא. גובה הגג המרבי במערב הוא 53.04 מטר מעל לפני הים ובמזרח 45.99 מטר.

האצטדיון הוקם בהשקעה של כחצי מיליארד ש"ח. ההקמה מומנה על ידי עיריית חיפה (103 מיליון ש"ח), הטוטו (135 מיליון ש"ח), חלק מההכנסות ממכירת הקרקעות באצטדיון קריית אליעזר (30 מיליון ש"ח) ותרומה של משפחת עופר (75 מיליון ש"ח)[3].

ב-17 ביוני 2014 קיבל האצטדיון אישור סיום בניה רשמי (טופס 4)[4].

חנוכת האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת חנוכתו של האצטדיון קיימו מכבי והפועל חיפה ימי סיור לאוהדיהן בשטחי האצטדיון, על מנת לאפשר להם להתרשם ממגרשן הביתי החדש ולבחור מקום מועדף לרכישת מנוי למשחקי הקבוצות. לקראת המעבר לאצטדיון החדש, מכרה מכבי חיפה כ-17,000 מנויים, יותר מפי שניים מהממוצע השנתי באצטדיון קריית אליעזר. בשל מבצע צוק איתן לא עלה בידה של עיריית חיפה לארח קבוצת כדורגל בכירה מאירופה למשחק ראווה שיחנוך את האצטדיון, והוא נחנך ב-27 באוגוסט 2014, במשחק בין הפועל חיפה לבין הפועל עכו במסגרת גביע הטוטו. החלוץ טוסיין ריקטס כבש את השער הראשון בתולדות האצטדיון, והפועל חיפה ניצחה 2–0. במשחק החנוכה נכחו כ-3,500 איש[5].

מכבי חיפה חנכה את האצטדיון ב-15 בספטמבר 2014 בניצחון 4–2 במשחק ליגה מול בני סכנין לעיני כ-30,200 צופים. את השער הראשון של מכבי חיפה באצטדיון, שהיה גם שער הליגה הראשון שהובקע בו, הבקיע חן עזרא בתוספת הזמן של המחצית הראשונה[6].

ב-16 בנובמבר 2014 אירח האצטדיון לראשונה משחק של נבחרת ישראל, במסגרתו גברה הנבחרת על בוסניה והרצגובינה בתוצאה 3–0 במסגרת מוקדמות יורו 2016[7].

ב-20 במאי 2015 אירח האצטדיון לראשונה את משחק גמר גביע המדינה בכדורגל, בו ניצחה מכבי תל אביב את הפועל באר שבע 2-6. גמר גביע נוסף נערך באצטדיון ב-15 במאי 2019 ובו גברה בני יהודה על מכבי נתניה לאחר דו-קרב בעיטות עונשין מ-11 מטר.

ב-29 בספטמבר 2015 אירח האצטדיון לראשונה משחק בליגת האלופות, בו מכבי תל אביב הפסידה 0–2 לדינמו קייב.

ב-24 במאי 2018 אירח האצטדיון לראשונה הופעת אמן, בה הופיע הזמר עומר אדם[8].

ציוני דרך ושיאים בסמי עופר כאצטדיון כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בפברואר 2022 הובקעו באצטדיון לראשונה 4 שערים על ידי שחקן אחד, כאשר עומר אצילי כבש בניצחון מכבי חיפה 6–0 על מועדון ספורט אשדוד[9].

בעונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל היה האצטדיון למבצרה הביתי של מכבי חיפה, שזכתה באליפות שלישית ברציפות, עם מאזן ביתי של 18 ניצחונות, תיקו אחד ואפס הפסדים בבית, תוך צבירת 52 נקודות מתוך 54 אפשריות.

מאפייני האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ותכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון במבט מהאוויר ביוני 2013

הקמת האצטדיון בוצעה על ידי החברה הכלכלית לחיפה. תכנון האצטדיון בוצע על ידי משרד האדריכלים הבריטי KSS Group בשיתוף משרד האדריכלים הישראלי מנספלד-קהת.

האצטדיון מבפנים ביוני 2014

האצטדיון נבנה בהתאם לתקני UEFA ו-FIFA והוא מדורג בקטגוריה 4 בדירוג האצטדיונים של אופ"א. כר הדשא ממוקם במפלס מינוס 8.5 מטר ממפלס הכניסה, והמרחק בינו לבין המושבים מינימלי. היציעים הצפוני, המזרחי והדרומי מכילים למעלה מ-25,000 מקומות ישיבה, ואילו היציע המערבי בנוי משש קומות ובו 5,000 מקומות ישיבה, חדרי הלבשה, תאי עיתונאים, מועדוני הקבוצות ומועדוני הכסף, הזהב והיהלום וכן 36 תאי צפייה פרטיים.

האצטדיון תוכנן באופן שיתאים למשחקי כדורגל ברמה אירופאית, אירוח הופעות ומתן תמיכה לוגיסטית לשטחי המסחר המצויים בחזית המערבית של האצטדיון. לשם כך נבנה מתחת ליציע המערבי כביש שירות באורך של כחצי קילומטר בתוך מנהרה, על מנת לתת מענה בימי משחק לכניסת האוטובוסים עם שחקני הקבוצות עד לחדרי ההלבשה שלהם. כביש השירות ישמש לצורך העברת ציוד הגברה ותאורה לכר הדשא והקמת במה לעריכת הופעות ענק ואירועים המוניים. מספר תאי השירותים באצטדיון גבוה מהנדרש על פי התקן הישראלי כדי לספק תנאים נוחים לצופים. כמו כן, במשחקי מכבי חיפה הוקצו יציעים מיוחדים למשפחות.

גג האצטדיון בנוי מ-31 עמודי ענק בצורת האות V, במשקל 91 טון כל אחד. קונסטרוקציית הגג עשויה מפלדה במשקל של 2,750 טון. הגג המוזהב מקרה שטח של כ-27,000 מ"ר. זוהי קונסטרוקציית הגג הגדולה ביותר שנבנתה בישראל. לאורך הגג בנוי גשר (Cat walk) באורך של כ-400 מטר שעליו מורכבים כ-200 פנסים לתאורת הדשא. באצטדיון קיימת תשתית לשידורי משחקים בטכנולוגית תלת־ממד שטרם הופעלה בישראל לצד רמקולים של מערכת ההגברה בעוצמת שמע של 107 דציבל.

שטחו של כר הדשא בתחומי הקו הלבן הוא כ-7.14 דונם ומתחתיו קיימת מערכת השקיה וניקוז המחוברת אל מאגר מים לשימוש חוזר. קירוי הגג בהיקף של 360 מעלות יוצר באצטדיון מיקרו אקלים ייחודי שלא קיים מחוץ לו. על כר הדשא מותקנים חיישנים המשדרים ברציפות 24 שעות ביממה את נתוני האקלים: טמפרטורה, לחות, כמות אור ורוח ובהתאם לתנאי האקלים מופעלות מכונות לתאורת שמש מלאכותית.

האצטדיון נבנה מתוך תפיסת הפעלה של הגעת קהל באמצעות תחבורה ציבורית, כמקובל באצטדיונים מתקדמים בעולם. להחלטה תרמו מיקומו בסמוך למרכזית חוף הכרמל ותחנת הרכבת חוף הכרמל. בצמוד לאצטדיון הוקמו חניונים עם 1,550 מקומות חנייה עבור מנויים בתשלום. בנוסף, קיימים 6,500 מקומות חניה בשטחים עוטפי אצטדיון, במרחק הליכה קצר. בסמיכות לאצטדיון נבנתה תחנת מטרונית נוספת, אשר פעילה רק בשעות שבהם מתקיימים אירועים באצטדיון.

שטחי המסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומפלקס המסחרי בחזית המערבית של האצטדיון, הכולל 20,000 מ"ר של שטחי מסחר, בילוי ובידור, נמצא בבעלות החברה הכלכלית לחיפה. המתחם המסחרי יכלול בעתיד קומפלקס בתי הקולנוע בשטח של כ-10,000 מ"ר, בתוספת שטחי מסחר נוספים של כ-7,000 מ"ר, המיועדים למסחר, מסעדות, בתי קפה וברים. בתוך האצטדיון, הוקמו כ-3,000 מ"ר של שטחים להשכרה לקבוצות הכדורגל, לרבות לפעילויות משלימות. בשטח זה, נבדקת אפשרות להקמת מוזיאון ספורט, מועדוני כדורגל של מכבי חיפה והפועל חיפה ומרפאת ספורט.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אמצעי הטכנולוגיה של האצטדיון החדש קיימת מערכת טלוויזיה במעגל סגור, המרכזת 220 מצלמות שמכסה את האצטדיון, בהן מצלמות 29 מגה פיקסל שיאפשרו זיהוי פנים של הקהל, כך שניתן יהיה לזהות צופים בעייתיים ולהרחיקם מהאצטדיון באופן מידי. לשם בטיחות הצופים, תתקיים באצטדיון הפרדת קהלים בין הקבוצה הביתית לקבוצה האורחת כבר משלב ההגעה לאצטדיון, דרך רכישת כרטיסים מופרדת והפרדה בין היציעים.

שני מסכי ענק הותקנו באצטדיון, כל אחד במשקל 12 טון ובגודל של כ-72 מ"ר, הגדולים מסוגם בישראל ומהראשונים שיחוברו למערכת ניהול משחק מאושרת על ידי UEFA. המערכת מיועדת להקרנת התוצאות, מהלכי המשחק, שמות השחקנים, שידורים חוזרים של שערים, נתונים סטטיסטיים וסרטוני תדמית ומידע של הקבוצות המשחקות.

תשתית האצטדיון ערוכה להטמעת מערכת "כרטיס חכם" ואפליקציות לרכישה באמצעות טלפונים ניידים (כגון Cash-free), שמשמשים במקום תשלום בכסף מזומן. ה"כרטיס החכם" והאפליקציות משמשים לרכישת כרטיסים ומנויים למשחקי כדורגל, אירועי ספורט ולמופעים שיערכו באצטדיון ולרכישה בחנויות המתחם, ובמזנונים שבאצטדיון.

יציעי האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מכבי חיפה לפני פתיחת משחקה הראשון באצטדיון ב-15 בספטמבר 2014

היציע המערבי מכיל 5,000 מקומות ישיבה ובנוי מ-6 קומות: בקומה הראשונה 4 חדרי הלבשה ל-4 קבוצות, חדרי שופטים ומאמנים, חדרי משקיפים וחדרי בדיקות סמים. חדרי ההלבשה של הקבוצות הביתיות מכבי חיפה והפועל חיפה כוללים גם חדרי סאונה, ג'קוזי ואמבטיות קרח; בקומה השנייה קיימים חדרי עבודה לעיתונאים ואולם לתדרוכים ומסיבות עיתונאים; בקומה השלישית והרביעית נמצאים מועדוני הכסף, הזהב, היהלום ומועדון הנשיאים לאירוח אח"מים; בקומה החמישית 36 תאי צפייה פרטיים לכ-360 איש בקומת ה-SKYBOXES; ובקומה השישית, מרכז פיקוד ותאי צילום ושידור. המושבים ביציע המערבי משודרגים ומאפשרים חוויית צפייה נוחה יותר מבשאר היציעים, כניסת VIP ואירוח באולמות ממוזגים רחבי ידיים בהם ניתן לערוך מחוץ לימי המשחק אירועים וכנסים יוקרתיים. ביציע זה קיימים שטחים להפעלת מטבחים עבור חברי המועדונים.

יתר היציעים: הצפוני, המזרחי והדרומי מכילים יחד 25,800 מקומות ישיבה. בנוסף, קיימים ביציעים אלה 18 מזנונים וקיוסקים הכוללים כ-130 מטר אורך דלפקים ומאות תאי שירותים.

לקראת חנוכת האצטדיון הוגדרו כללי התנהגות ביציעיו, ופרט לאלה המוגדרים בכל האצטדיונים בישראל, הוחלט כי בסמי עופר לא תותר עמידה בכל היציעים פרט לאלה המיועדים לכך על ידי הקבוצות ואסור יהיה לאכול בהם פיצוחים ולעשן.

תמונה פנורמית של האצטדיון מהיציע הצפוני
תמונה פנורמית של האצטדיון מהיציע הדרומי בעת משחק בין מכבי חיפה למכבי תל אביב
תמונה פנורמית של האצטדיון מיציע היהלום

יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציע שער גוש
יציע הכסף A, B 301-305, 307, 309-312
יציע העיתונאים A, B 306, 308
יציעי הזהב והיהלום VIP 401-410
תאי צפייה VIP 501-536
יציע צפוני C, D 101-109, 201-212
יציע משפחות E, G 110-113, 119-122, 213-217, 223-227
יציע מזרחי F 114-118, 218-222
יציע דרומי H, J 123-128, 228-234
יציע אורחים K 129-132, 235-240

משחקים בין-לאומיים באצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך המשחק תוצאה מסגרת מספר צופים
16 בנובמבר 2014 ישראלישראל ישראלבוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה 3–0 מוקדמות יורו 2016 28,300
28 במרץ 2015 ישראלישראל ישראלויילסויילס ויילס 0–3 מוקדמות יורו 2016 30,200
3 בספטמבר 2015 ישראלישראל ישראלאנדורהאנדורה אנדורה 4–0 מוקדמות יורו 2016 22,650
5 בספטמבר 2016 ישראלישראל ישראלאיטליהאיטליה איטליה 1–3 מוקדמות מונדיאל 2018 29,300
11 ביוני 2017 ישראלישראל ישראלאלבניהאלבניה אלבניה 0–3 מוקדמות מונדיאל 2018 15,150
2 בספטמבר 2017 ישראלישראל ישראלמקדוניהמקדוניה מקדוניה 0–1 מוקדמות מונדיאל 2018 11,350
11 באוקטובר 2018 ישראלישראל ישראלסקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד 2–1 ליגת האומות 2018/2019 10,234
21 במרץ 2019 ישראלישראל ישראלסלובניהסלובניה סלובניה 1–1 מוקדמות יורו 2020 12,430
24 במרץ 2019 ישראלישראל ישראלאוסטריהאוסטריה אוסטריה 4–2 מוקדמות יורו 2020 16,150
11 באוקטובר 2020 ישראלישראל ישראלצ'כיהצ'כיה צ'כיה 1–2 ליגת האומות 2020/2021 0
4 בספטמבר 2021 ישראלישראל ישראלאוסטריהאוסטריה אוסטריה 5–2 מוקדמות מונדיאל 2022 13,550
2 ביוני 2022 ישראלישראל ישראלאיסלנדאיסלנד איסלנד 2–2 ליגת האומות 2022/2023 13,150

פסל השלום העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל השלום העולמי בחזית האצטדיון

ברחבת החזית המערבית של האצטדיון הוצב "פסל השלום הבינלאומי", שניתן במתנה לחיפה מהעיר התאומה שאנגחאי, במסגרת 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לסין. הפסל, של רב האומן הסיני יאן יואן, נוצר בסין, והוא מציג נערה הפורסת ידיה לצדדים ומעל ידה השמאלית מתעופפת יונה. גובה הפסל 16 מטרים, הוא שוקל 40 טון ועשוי מפלדת אל-חלד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בינואר 2014 פורסם כי מבקר המדינה הורה לבדוק חשד לליקויים כספיים הקשורים בבניית האצטדיון[10]. הדו"ח הסופי אישר ליקויים אלה, ונכתב בו כי התקציב המקורי בתכנון בניית האצטדיון, היה קטן יותר ממה שהושקע באצטדיון בסופו של דבר[11][12].

חלק מתושבי העיר חיפה, אוהדי מכבי חיפה ואוהדי הפועל חיפה, וכן גורמים ציבוריים נוספים, מתרעמים על כך שהאצטדיון קרוי על שמו של סמי עופר, על אף שהחלק העיקרי בעלות הקמת האצטדיון מומן על ידי כספי ציבור, דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט, מפעל הפיס ועיריית חיפה[13].


גלריית תמונות של האצטדיון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיון סמי עופר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות אצטדיון סמי עופר, באתר אצטדיון סמי עופר
  2. ^ הוועדה המקומית חיפה אישרה הקמת קרית ספורט בדרום העיר - מול פארק מת"ם, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2006
  3. ^ שירלי ששון-עזר, כך התנפח תקציב הבנייה של אצטדיון סמי עופר בחיפה, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2013
  4. ^ עיריית חיפה הודיעה: בניית סמי עופר הושלמה, באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2014
  5. ^ איצטדיון סמי עופר נחנך עם 0:2 של הפועל חיפה מול עכו, באתר ערוץ הספורט, 27 באוגוסט 2014
  6. ^ שמעון אלבז, הענק הירוק: מכבי חיפה חנכה את האצטדיון החדש עם 2:4 על בני סכנין, באתר ynet, 15 בספטמבר 2014
  7. ^ דורון בן דור, ‏גאווה לאומית: 0:3 ענק לנב' ישראל על בוסניה, באתר ONE‏, 16 בנובמבר 2014
  8. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏עומר אדם כבש את סמי עופר, באתר ‏מאקו‏, 24 במאי 2018
  9. ^ דורון בן דור, ‏חג העומר: רביעייה לאצילי, 0:6 אדיר למכבי חיפה, באתר ONE‏, 7 בפברואר 2022
  10. ^ נדב צנציפר, מבקר המדינה בודק חשד לליקויים כספיים בבניית האצטדיון הכדורגל בחיפה, באתר ynet, 16 בינואר 2014
  11. ^ מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהקמת סמי עופר, באתר ONE‏, 2 בינואר 2015
  12. ^ אוריאל דסקל, "האצטדיון על שם משלמי הארנונה של חיפה", באתר כלכליסט, 4 בינואר 2015
  13. ^ סמי עופר המוזיאון וסמי עופר האצטדיון, או: במה מותרים אמנים מכדורגלנים, הבלוג של ניב שטנדל, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2014
    אתר למנויים בלבד איתי מאירסון, לא מחויב המציאות; למה אנחנו חייבים לקרוא לזה "סמי עופר"?, באתר הארץ, 27 בינואר 2014
    יונתן הללי, פרוייקט ההנצחה של סמי עופר, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2007
    אתר למנויים בלבד שוקי שדה, "המשפחה שילמה כסף כדי שהציבור הרחב יחשוב עליה דברים טובים", באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2014(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021)