טיוטה:יהדות דנוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות דנוור היא קהילה יהודית הנמצאת בעיר דנוור, קולורדו. החלוצים היהודים המוקדמים היו ברובם מרקע גרמני והיו מעורבים עמוקות בפוליטיקה ובעניינים מקומיים, וחלקם היו בין האזרחים הבולטים של אותה תקופה. החל משנות ה-80 של המאה ה-19, זרם המהגרים היהודים ממזרח אירופה לארצות הברית הרחיב את הקהילה היהודית בדנוור וחשפה שסעים תרבותיים בין יהודים דוברי גרמנית לעומת דוברי יידיש. כשדנוור הפכה למרכז למבקשים טיפול בשחפת, יהודים היו בין אלה שחיפשו ריפוי, והקהילה היהודית הקימה שני ארגונים חשובים שסייעו לא רק ליהודים חולים, אלא לעניים חולים בכלל. בתחילת המאה ה-20, הקהילה האורתודוקסית במערב העיר משכה עולים חדשים דתיים ובנתה מספר מוסדות קהילתיים.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1859 היו בדנוור כתריסר יהודים, רובם מרקע גרמני או מרכז אירופי. ביניהם היו ארבעה גברים שכיהנו במועצת העיר. כמו כן, ייתכן שהם ערכו את השירות הדתי הראשון בכלל בדנוור בספטמבר 1859. ב-1860 הוקמה האגודה העברית לקבורה ותפילה, הארגון היהודי הראשון בעיר. בני ברית הוקמה ב-1872, ובית הכנסת הראשון של קולורדו, מקדש עמנואל, הוקם ב-1874. ב-1889 הפך וולף לונדונר לראש העיר היהודי הראשון (והיחיד נכון ל-2023) של דנוור, אם כי כהונתו הייתה קצרה מכיוון שנאלץ להתפטר בשל האשמות בשחיתות.[1] ההגירה היהודית ממזרח אירופה לארצות הברית שהחלה בשנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר מהאימפריה הרוסית, שינתה את מבנה הקהילה. היהודים הראשונים שהגיעו לדנוור והקימו את הקהילה היו ברובם רפורמים.

המפתח בהקמת ארגוני הצדקה של העיר, יהודים ואחרים, הייתה פרנסס ויסברט ג'ייקובס. היא הייתה גורם מרכזי בהקמת בית החולים הלאומי היהודי וגם של בית החולים הקהילתי.

בעקבות ניסיון כושל לבנות מושבה יהודית שהתבססה על חקלאות בקוטופקסי (קולורדו) על ידי קבוצת משפחות אורתודוקסיות שהיגרו מהאימפריה הרוסית ומהיאס שהפכו לבית לאוכלוסייה יהודית ניכרת.[2] בשנת 1897 סייעו המתיישבים לשעבר לייסד את בית הכנסת הראשון של בעיירה, קהילת זרע אברהם, שפעיל עד היום.[3]

במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1900 ל-1907, מהגרים יהודים רבים עברו ישירות לדנוור בשל הקהילה הדתית המתפתחת, וההתיישבות היהודית בעיר הגיעה לשיאה לפני מלחמת העולם הראשונה. גם כשהרבה מיהודי העיר חלו בשחפת, הגיעה האוכלוסייה היהודית בעיר ל-15,000 איש ב-1912.[4]

לאחר שברחה מהבית כשהייתה נערה, התגוררה ראש ממשלת ישראל לעתיד גולדה מאיר בדנוור בין 1913 עד 1914 עם אחותה, שעברה לעיר עקב השחפת. בדנוור פגשה גולדה את בעלה לעתיד, מוריס מאירסון, ובאוטוביוגרפיה שלה היא כתבה:

במידה שבה האמונות העתידיות שלי עוצבו וקיבלו צורה, ורעיונות נפסלו או התקבלו על ידי. בזמן שגדלתי, הלילות מלאי הדיבור האלה בדנוור מילאו תפקיד נכבד

הבית בו התגוררה עם אחותה הפך למוזיאון שנקרא על שמה.

חברי קו קלוקס קלאן בדנוור, 1921

הקהילה התמודדה עם אנטישמיות במספר הזדמנויות במחצית הראשונה של המאה ה-20. בחג המולד ב-1905, מהגר יהודי בשם ג'ייקוב וייסקינד יצא לעבודתו והוכה באכזריות על ידי המון נוצרי, ומת מאוחר יותר מפצעיו, ישנם אנשים המגדירים את האירוע כלינץ'.[5] יהודי אחר שעבד עמו הוכה אף הוא קשות, אך ניצל. פחות משנתיים לאחר מכן נרצחו באכזריות שני מהגרים יהודים בשם טביה בוקסר ומיכאל וייסבלי על ידי שני חברי כנופיה נוצרית. מבצעי הרציחות הללו קיבלו עונשים קלים. הקהילה היהודית נאלצה להתמודד גם עם עליית הקו קלוקס קלאן במדינה, שהתרכזה בעיקר בדנוור. אמנם לא הייתה הרבה אלימות מוחשית כתוצאה משליטתו, אך הפיצו רטוריקה אנטישמית, אנטי-קתולית ואנטי-שחורה, והחרמות מאורגנות על עסקיהם.

בשנות ה-40 של המאה ה-20, לאחר שהתגלתה אנטיביוטיקה יעילה לריפוי שחפת ומספר מקרי המוות ירד באופן דרמטי, הסנטוריומים בעיר ובמדינה צמצמו אט אט את פעילותם או עברו בהדרגה למוקד רפואי אחר.[6] בשנות ה-50 וה-60 נפתחו האקדמיה הלל, תיכון בית יעקב לבנות, וישיבת תורת חיים. בשנת 1975 נוסד המרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת דנוור. האוכלוסייה היהודית של דנוור הוערכה בין 23,500 ל-30,000 ב-1968, ובכ-40,000 בשנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר יותר ויותר מהקהילה עברה לפרוורים.

מ-1978 עד 1983, הקהילה היהודית של דנוור הייתה ביתם של תוכנית חלוצית שייעלה את הגיור עבור רפורמים, קונסרבטיביים ואורתודוקסים על מנת להבטיח שכל הגיורים יוכרו כתקפות בכל הקהילה. כשהתוכנית הסתיימה ב-1983 היא עוררה מחלוקת גדולה בדנוור ומחוצה לה.

ב-1984, מנחה הרדיו היהודי אלן ברג, נרצח בעיר.

הקהילה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר משנת 2013 העריך את האוכלוסייה היהודית של קולורדו בכ-92,000, כאשר למעלה משלושה רבעים מהקהילה מתגוררים בדנוור. יש עדיין קהילה חרדית פעילה בווסט סייד העוקבת אחר המסורת היהודית הליטאית, כמו גם קהילה אורתודוקסית מודרנית תוססת, וקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות רבות. באזור יש 25 בתי כנסת פעילים, ישנם גם מספר בתי ספר יהודיים על פני הקשת האידאולוגית. נכון ל-2017 גודל האוכלוסייה היהודית בווסט סייד נאמד בכ-120,000 איש.[7]

מספר אתרים יהודיים בדנוור הוצבו במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. בדנוור יש מוסדות תרבות רבים כמו מוזיאון מיזל ומרכז האמנויות והתרבות מיזל. לארגונים יהודיים רבים ברחבי קולורדו יש משרדים בדנוור, כולל הליגה נגד השמצה, ההסתדרות הציונית הדסה והמועצה הלאומית של נשים יהודיות.

אישים מהקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Famous Faces at Fairmount: Wolfe Londoner" (PDF). Fairmount Heritage Foundation.
  2. ^ Rovner, Adam. "When Jewish Colonists Prospected for Utopia in Colorado". The Forward.
  3. ^ "Our History". Congregation Zera Abraham.
  4. ^ "West Colfax Neighborhood History". Denver Public Library.
  5. ^ Lee, Michael (2012). "Dirty Jew - Dirty Mexican: Denver's 1949 Lake Junior High School Gang Battle and Jewish Racial Identity in Colorado". Ethnic Studies Review. 35 (135): 135–155.
  6. ^ Lewis, Shanna. "How Tuberculosis Fueled Colorado's Growth". Colorado Public Radio.
  7. ^ טל שניידר, ‏הקשר עם יהדות אמריקה: איך מחזירים את הקהילות לישראל?, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2017