טיוטה:יום יזכרם
יום יזכרם הוא מיזם לציון ולימוד צרות הגלות בכלל והשואה בפרט, במהלך עשרה בטבת, שהוא יום תענית המציין על פי המסורת את תחילת גלות בבל. את המיזם מקדם העיתונאי יעקב בנדה, בתמיכת המרצה וחוקר השואה הרב ישראל גולדווסר.
יום יזכרם[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוזמת "יום יזכרם" נוצרה כתגובה להסתייגות בחלק ניכר מהציבור החרדי מציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנקבע על ידי הכנסת.[1][2] הסתייגות זאת באה לידי ביטוי בחוסר עיסוק ציבורי בשואה ביום זה, הן בכלי התקשורת והן במערכת החינוך. כתוצאה מכך נוצר מצב שאין מועד לעיסוק ציבורי בשואה בציבור החרדי.[3] כמו כן קיים חוסר בעיסוק רשמי באירועים אנטישמיים נוספים שהתרחשו בהיסטוריה היהודית.
בשל חוסר זה, לקראת עשרה בטבת תשפ"ב החל מיזם "יום יזכרם" בהובלת העיתונאי יעקב בנדה, בו קודם העיסוק הציבורי, התקשורתי והחינוכי בשואה. בשלב הראשון החלו כלי תקשורת חרדים לעסוק ולכתוב על הצרות שקרו לעם היהודי לאורך הדורות, כשהדגש היה על השואה.
יוזמת "יום יזכרם" קודמה בעידוד גופים רשמיים שעוסקים בזיכרון השואה, כמו גנזך קידוש השם. כמו כן, היוזמה קודמה בתמיכת רבנים ואישים חרדים העוסקים בזיכרון השואה, כמו הפוסק הרב עמרם פריד,[4] וחוקר השואה הרב ישראל גולדווסר.[5]
בחירת התאריך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחירת תאריך ליום ציבורי חדש בציבור החרדי אינה תואמת את אחד הערכים הבסיסיים בתפיסת העולם של ציבור זה, לפיו "חדש אסור מן התורה". בשל עובדה זאת, יום יזכרם נקבע לצום עשרה בטבת שהוא אחד מארבעת התעניות שקבעו חז"ל על חורבן בית המקדש. לפי המקורות, בצומות אלה ראוי לעסוק בצרות הגלות. שלושה מהתעניות אינם מתאימים לעיסוק ציבורי בשואה - י"ז בתמוז ותשעה באב עוסקים בחורבן בית המקדש, וצום גדליה יוצא בעשרת ימי תשובה בהם עוסקים בחשבון נפש. בשל כך, צום עשרה בטבת שהוא גם יום תחילת הגלות עם המצור הראשון על ירושלים, נבחר כיום המתאים ביותר למיזם. ביטוי לדברים ניתן במענה של הרב עמרם פריד לשאלת יעקב בנדה. לפי הרב פריד, "הזמן המתאים לזה הוא בתעניות שקבעו חז"ל על חורבן בית המקדש, שהוא השורש לכל הצרות הנוראות שעוברים עלינו בגלות המר הזה".[4]
אף על פי שיום יזכרם נקבע לעשרה בטבת, מועד שנקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הקדיש הכללי, היוזמים דאגו להדגיש את הבידול מיום הקדיש הכללי[4] כדי שהיוזמה לא תחשב לחיזוק ההחלטה של הרבנות הראשית שבעיני חלקים נרחבים בציבור החרדי נחשבת לגוף ציוני, מה שיוביל להתנגדות ליוזמה ולמעשה לא יפתור את מה שהיא ביקשה לתקן - העלאת הסיקור והשיח על צרות הגלות והשואה.
יום יזכרם בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשפ"ב נטלו חלק במיזם אתר JDN ועיתון שחרית בלבד.[6][7] שנה לאחר מכן, בעשרה בטבת תשפ"ג, הצטרפו ליוזמה כלי תקשורת נוספים, בהם רדיו קול ברמה,[8] רדיו קול חי,[9] עיתון משפחה, עיתון יום ליום[10] ואתר בחדרי חרדים.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר אור ענבי, פרופ' תמר הרמן, רק 36% מהחרדים: "יום השואה הוא יום אבל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 באפריל 2018
- ^ יקי אדמקר, למה החרדים נגד יום השואה?, באתר וואלה, 27/04/2014
- ^ פורת דינה, שואה ממרחק תבוא. "אל נא נעבור לגדולות ממנו" – התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה', 2011, עמ' עמ' 21 – 234
- ^ 1 2 3 יעקב בנדה, פרויקט 'יום יזכרם' מסמן את גבול ההתערבות של המדינה ביהדותנו, באתר JDN, 7/1/2023
- ^ הרב ישראל גולדווסר, הערפל אשר שם אלוקים, באתר JDN, 13/12/21
- ^ יעקב מלמד, עשרה בטבת: אתר 'JDN' ועיתון 'שחרית' בפרויקט 'יום יזכרם' - יום תחילת הגלות, באתר טוויטר, 13/12/22
- ^ מערכת, סיכום כתבות, באתר JDN, 14/12/21
- ^ רונן גרוס, יזכרם עשרה בטבת
- ^ למען ידעו - לציון יום הקדיש הכללי עם אריאל ברמן ט' בטבת תשפ"ג - 02.01.2023 - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, 3 בינואר 2023
- ^ דוד חדד, יזכרם אלוקים, יום ליום - 29/12/22
- ^ יענקי פרבר, יום יזכרם באתר בחדרי חרדים
קטגוריה:זיכרון השואה בישראל 2023 01 קטגוריה:יהדות חרדית בישראל