טיוטה:יעל מוריה
 | |
| לידה |
1955 (גיל: 69 בערך) פריז |
|---|---|
| מקום לימודים | הטכניון |
| תחום יצירה | אדריכלות נוף |
פרופ' יעל מוריה (נולדה ב-1955) היא אדריכלית נוף ישראלית, מומחית לבינוי ערים ותכנון עירוני. היא מרצה, סופרת ואוצרת בתחום עיצוב נוף. בנוסף, היא שותפה-מייסדת במשרד האדריכלים "סטודיו מה; מוריה אדריכלים", והייתה אמונה על מספר פרויקטים לחידוש ושיקום עירוני במגוון ערים בארץ.
משנת 2018 היא מכהנת כדיקאנית הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי במכללת שנקר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריה נולדה בשנת 1995 בפריז, ועלתה לארץ עם משפחתה בגיל שש.
היא סיימה בהצטיינות לימודי אדריכלות נוף (B.Larch) בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון בשנת 1982. לאחר סיום לימודיה התנסתה בעבודה במספר משרדי נוף בארץ, ביניהם משרד האדריכלות לנוף ועיצוב עירוני של גדעון שריג, כשבמקביל היא התחילה לפתח את עצמה באופן עצמאי. בשנת 1987 עברה לאיטליה כאדריכלית נוף עצמאית, כשהיא עובדת בשיתוף פעולה עם מספר משרדי אדריכלות איטלקיים.
בשנת 1987 היא הקימה את משרד אדריכלות הנוף "מוריה-סקלי," בשיתוף מעצב הנוף דוד סקלי, המתמחה בתכנון ועיצוב נוף עירוני. בין הפרוייקטים שמוריה אחראית עליהם כחלק מפעילות המשרד: שימור גן מאיר[1], רחבת הסינמטק, חידוש רצועת החוף של אשדוד, ותכנון פארק המכתש בבאר שבע[2]. בשנת 2000 סיימה לימודי תואר שני בהצטיינות, בתואר ארכיטקטורה ובינוי ערים מטעם הפקולטה לארכיטקטורה בפוליטכניק של קטלוניה, ספרד.
נוסף לפעילותה כאדריכלית נוף, מוריה לעסוק בעבודות אוצרות עבור תערוכות העוסקות בעיצוב נוף. מוריה ייצגה את ישראל בתערוכות הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות,[3] והייתה בין היוזמות להקמת תערוכת הבינאלה הבינלאומית לאדריכלות נוף בבת-ים.[4][5]
הוראה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1990 מוריה עוסקת בהוראה אקדמית, כמרצה וחברת סגל בפקולטות לאדריכלות בכמה מהמוסדות האקדמיים הגדולים בישראל, ביניהם בצלאל, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2006 מונתה מוריה כחברת סגל בדרגת פרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. במסגרת התפקיד הייתה אחראית על הוראה בקורסי סטודיו וקורסים העוסקים באוצרות עירונית, יחד עם פיתוח תוכנית הלימודים לתארים מתקדמים.
בשנת 2014 מונתה מוריה לעמוד בראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר[6], ובהמשך גם כמ"מ דיקן הפקולטה לעיצוב ע״ש עזריאלי[7].
מאז שנת 2018 היא מכהנת כדיקנית הפקולטה לעיצוב בשנקר,ולראש התכנית לתואר שני בעיצוב במכללה.[8]
פרוייקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתיחתה מחדש של בריכת גורדון
מוריה הגישה בשנת 2005 לעיריית תל-אביב הצעה לחידוש בריכת גורדון. הבריכה נחשבה סמל סטטוס בעיר תל אביב מאז הקמתה בשנת 1956, אך בעקבות ההתדרדרות בתקינות מבנה הבריכה והתשתיות סביבה והחלטת עיריית תל אביב על הרחבת הטיילת ברצועת החוף של תל אביב, הוחלט לסגור את הבריכה לטובת שיפוצים. התוכנית שהציעה מוריה כללה גם שינוי בגידור מתחם הבריכה לצד הטיילת, בכדי להקנות למתחם הרגשה של מתחם פתוח עם נוף לים. הרעיון לסגור את הבריכה נתקל במחאות רבות של מנויי הבריכה, ביניהם אנשי ציבור ואנשי תרבות, אך למרות ההתנגדויות התוכנית יצאה לדרך[9]. גם במהלך השיפוצים התוכנית נתקלה בהתנגדויות, כיוון שהתוכנית דרשה את צמצום מימדיה של הבריכה. מוריה הסבירה כי השינוי בא בכדי להפחית את פגיעתה של הבריכה בסביבה ובבאי הטיילת העתידית[10]. לאחר 3 שנים ובהשקעה של כ-30 מיליון שקל, בריכת גורדון המחודשת נפתחה לקהל הרחב. מתחם הבריכה המחודש מציע 3 בריכות: בריכת שחייה אולימפית, בריכת ילדים ובריכת פעוטות. [11]
שיקום פארק אריאל שרון
מוריה לקחה חלק בתוכנית שיקום הר הזבל חיריה והפיכתו לפארק לאומי. תכנון תהליך השיקום נוהל על ידי פטר לאץ, עליו זכה בפרס בתחרות בינלאומית, כשמשרד האדריכלים "מוריה-סקלי" היו בין שני משרדי אדריכלים הישראלים היחידים שנבחרו ללוות את הפרוייקט. למרות שהתוכנית אושרה עוד בשנת 2004, [12] עבודות השיקום החלו רשמית רק בשנת 2007. המשרד היה אחראי על תכנון הר הזבל עצמו; שיקום מתחם הכניסה חוות שלם; והסדרת הזרימה ומניעת הצפות של נחל כופר והקמת שבילים ותשתיות סביבו.[13] שיקום הפארק הסתיים רשמית בשנת 2019.
חידוש רחוב אבן גבירול
בשנת 2006 נבחרה ההצעה של מוריה כתוכנית השיקום לרחוב אבן גבירול בתל-אביב, תוכנית שאישר ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי בהשקעה תקציבית של 100 מיליון ש"ח, במטרה לשדרג את התשתיות הקיימות ברחוב ולשפר את תדמיתו [14]. ההתמקדות של משרד האדריכלות "מוריה-סקלי" היו להפוך את אבן גבירול מציר תנועה לרחוב בעל נתיבים ליניאריים אשר ישרתו הן את כלי הרכב, את הולכי הרגל והרוכבים. בנוסף, ההסדרה המרחבית באה להגביר את התנועה והמסחר ברחוב. המשרד הוביל מהלכים אשר כללו הרחבת את הקטנת נתיבי התנועה לטובת הרחבת המדרכות והוספת נתיבי תחבורה דו-גלגלית; הסדרת מערכות השילוט המרובות לכדי מערכת מרכזית אחת והוספת מקומות ישיבה מרובים לאורכו של הרחוב[15].
לא מעט מהאלמנטים אותם בחרה מוריה להטמיע בתוכנית השיקום אבן גבירול, כדוגמת הספסלים, המרצפות ועמודי התאורה, הפכו לאלמנטים עירוניים קבועים ברחובות מרכזיים בתל אביב[16]. עבודות השיקום שלו הסתיימו רשמית בשנת 2011.
עבודות השיפוץ היוו השראה למיצג וידאו בשם "אבן שפה", אשר שמו מתבסס על דבריה של מוריה ואף מקריינת במיצג עצמו. המיצג מציג תיעוד של עבודות השיפוץ שנעשו ברחוב בחודשים יוני-נובמבר 2008, ומציג את סוגיות התכנון והבנייה שעלו במהלכו[17].
תוכנית לשיפוץ כיכר אתרים
בשנת 2010 אושרה על ידי עיריית תל אביב תוכנית שיפוצים כללית לכיכר אתרים על פי תוכנית שהגישה מוריה. התוכנית נועדה להפיח חיים מחדש בכיכר ולשפר את תדמיתה, לאחר שבמשך שנים סבלה מחוסר תחזוקה מתמשך ומקריסה כלכלית, בעלות של כ-30 מיליון שקל. עיקר התוכנית הייתה הארכת הרמפה המובילה לכיכר על מנת זווית המאפשרת נגישות לבעלי מוגבלויות, החלפת הריצוף, הריסת מבנה האפיתיאטרון המסתיר את הים ומעליות שיאפשרו נגישות בגישה לטיילת ולבריכת גורדון [18].
בשנת 2014 התוכנית הועלתה בפני ועדת ערר, אך נתקלה בהתנגדויות רבות מבעלי עסקים פרטיים ובעלי קרקעות באזור[19][20]. ב-2015 נדחתה תוכנית השיקום אשר הציעה מוריה, לטובת הצעה חלופית במסגרתה הכיכר תיהרס, ובמקומה יוקמו שלושה מגדלים.[21]
חשיפתה של התוכנית לציבור הובילה למחאה ציבורית רחבה, במסגרתה הוקמה גם קבוצת פייסבוק - אשר הפכה בהמשך לעמותה - בשם "לא למגדלים בכיכר אתרים". כחלק מפעילותה קיימה העמותה תערוכה בה הציגה תוכניות חלופיות עבור הכיכר, ביניהם גם את עבודתה של מוריה[22].
הנמכת כיכר דיזינגוף
בשנת 2016 אישרה עיריית תל-אביב יפו את ההצעה שהגישה מוריה עבור מתאר חדש לכיכר דיזינגוף, בעלות של 60 מיליון שקל. התוכנית של מוריה הציעה להנמיך חזרה את הכיכר, לאחר שבשנת 1976 הוגבהה הכיכר במטרה לייצר חלל פתוח להולכי רגל. ההגבהה שנעשתה לכיכר דאז הביאה עמה ביקורת ציבורית, אשר האשימה את השינוי בירידת התדמית של רחוב דיזינגוף. שינויים נוספים בתוכנית של מוריה כללו שיקום המערכות התת-קרקעיות, הנתיבים והכבישים סביב הכיכר והקמת שבילי אופניים. בנוסף, התוכנית כללה את העברתה של המזרקה מים ואש, שיצר האמן יעקב אגם, למרכז הכיכר החדשה.[23][24]
התוכנית שאושרה גררה עמה גם ביקורת ציבורית, ולוותה במחאתם של ארגונים שונים על כמה מההחלטות שהציעה התוכנית, כמו למשל עקירתם של כמה מעצי הפיקוס הותיקים של הכיכר או על התכנון של נתיבי התחבורה הציבורית ושבילי האפניים.[25] מנגד אלו אשר תמכו בהנמכת הכיכר טענו כי מדובר במהלך חיוני לעיר. מוריה עצמה, שהובילה את המהלך הביעה בפומבי את חשיבותו, שלדעתה יוביל לתחיית האזור מחדש ויסייע לעסקים שהתקשו לפעול סביב הכיכר לאחר הגבהתה[26]. בשנת 2017 החלו עבודות ההריסה של הכיכר[27], וב-2018 היא נפתחה מחדש לציבור[28].
תערוכות בהשתתפותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מראה מקום - ארבע גישות באדריכלות נוף ישראלית, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר. 1996.[29]
- אובייקט ישראלי, עניין של זמן, מוזאון המדע בחיפה. 2003[30]
- אבן שפה, גלרית בית האדריכל, תל אביב. 2008.[17]
ספרים ופרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חצר בית הספר כמקום, בהוצאת המועצה לישראל יפה, 1996[31]
- כיבוש השממה ושימור הטבע כשני היבטים בתרבות ישראל, מתוך מראה מקום: ארבע גישות באדריכלות נוף בישראל - קטלוג תערוכה. הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב, ע"מ 18-21, 1996.[29]
- ש-ערים בתוך: ברוכים הבאים- כניסות ליישובים בישראל, בהוצאת אסכולה. 1997.
- ברצלונה – מבחר מרחבים: מפתחות לחוויית המרחב, מתוך מגזין מטרופוליס בברצלונה, חורף 2001, ע"מ 40-47. 2001.[32]
- ברשות הרבים: מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003.[33]
פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
1997 - ציון לשבח במסגרת פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף עבור גן האהבה והשלום בגני תקווה.[34]
2000 - פרס רכטר במשותף עם קיסלוב קיי אדריכלים על טיפול נוף בבית הספר לאמנות קלישר[35].
2001 - אשת השנה בתחום אדריכלות הנוף, על פי עיתון "מבנים"[16]
2009 - ציון לשבח בקטגוריית "עיצוב תעשייתי" במסגרת "אות העיצוב" עבור עיצוב עמוד תאורה משולב לרחוב אבן גבירול, בשיתוף "סטודיו לעיצוב תעשייתי - שרון דנציג"[36]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Studio MA; מוריה אדריכלים (לשעבר מוריה-סקלי), אתר רשמי
- פרופ' יעל מוריה באתר של מכללת שנקר
אסנת ניר, "צריך לתת לטבע להשתלט, להחזיר לעיר את הפראיות - ולעצור בנייה", באתר TheMarker, 11 בפברואר 2021
מאחורי אדריכלות נוף – יעל מוריה, פודקאסט "מאחורי הקלעים", כאן, 6 באוגוסט 2020
אבן שפה | מיצב וידאו של אדר' ורד פלוק ועדו פלוק, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 37:39)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Itay Almog, גן מאיר חוגג 70 - סיפורו ההיסטורי של הגן שניתן כמתנה לראש העיר, באתר Archijob.co.il - עיצוב ואדריכלות חדשות
- ^ אואזיס במחצבה: פארק עירוני יוקם במכתש הנטוש של באר שבע, באתר xnet
- ^ סמואלוב, יובל (2004-09-12). "סי אנד סאן בוונציה". Globes. נבדק ב-2021-05-13.
- ^ רותם, חגית פלג (2008-04-14). "רחובות ממריאים". Globes. נבדק ב-2021-05-13.
- ^ ביאנלה בינלאומית לאדריכלות נוף בבת ים, באתר Haaretz הארץ
- ^ פרופ' יעל מוריה מונתה לעמוד בראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, באתר Haaretz הארץ
- ^ שנקר - פרופ' יעל מוריה מונתה לממלאת מקום דיקן הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי, באתר www.shenkar.ac.il
- ^ יצחק שכטר האגודה הישראלית לאופנה וטקסטיל Ift29.01.19, פרופ׳ יעל מוריה נבחרה לעמוד בראש הפקולטה לעיצוב והתכנית לתואר שני בעיצוב בשנקר, באתר מגזין פורטפוליו, 2019-01-28
- ^ מיכל שפירא, הקיץ האחרון של בריכת גורדון, באתר www.makorrishon.co.il, 28/5/2006
- ^ "מי צריך בריכה באמצע הים?". TheMarker. 2008-02-01. נבדק ב-2021-05-10.
- ^ פלשבק גורדון - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2009-07-24
- ^ שילה, שני (2009-05-01). "נוה מדבר ושמו חירייה". הארץ. נבדק ב-2021-05-10.
- ^ עידן חזן, אמיר לוטן, דפנה הלביץ, פארק אריאל שרון- בין הגלוי והסמוי מן העין (עמ' 28-33), באתר גן ונוף, יולי 2018
- ^ פרץ, ספיר (2005-12-25). "חולדאי אישר שיקום רחוב אבן גבירול ב-100 מיליון שקל". Globes. נבדק ב-2021-05-04.
- ^ חידוש רחוב אבן גבירול – StudioMA
- ^ 1 2 נטע אחיטוב, "זו לו בדיוק בריכה. זו אידיאה של בריכה" (עמ' 38-41), סריקה מעיתון "העיר", 26.6.2009
- ^ 1 2 מרוב שמנקים ושותלים, לא גדל כלום, באתר Haaretz הארץ
- ^ משיבים את כיכר אתרים לימי תפארתה, באתר Haaretz הארץ
- ^ לאן נעלמה התחרות של גודוביץ' לשיפוץ כיכר אתרים?, באתר xnet
- ^ לא חייבים מגדלים בכיכר אתרים: החלופות שהעירייה מתעלמת מהן, באתר xnet
- ^ איך תראה כיכר אתרים?, באתר Haaretz הארץ
- ^ אדריכלים ותושבים הציעו חלופות לעיצוב כיכר אתרים, באתר Haaretz הארץ
- ^ Itay Almog, כיכר דיזנגוף יורדת לרחוב - שתי חלופות, באתר Archijob.co.il - עיצוב ואדריכלות חדשות
- ^ הפעם זה קורה: כיכר דיזנגוף יורדת למפלס הרחוב ולמעגל ההיסטורי, באתר xnet
- ^ התכנון לשיפוץ כיכר דיזנגוף הוצג בפני פעילי סביבה, אך הציבור הרחב לא הוזמן, באתר Haaretz הארץ
- ^ מתכננת שיפוץ כיכר דיזנגוף: 'מלאכת מחשבת, דיקור עירוני שנותן אנרגיה', באתר xnet
- ^ בהילוך מהיר: צפו בפירוק כיכר דיזנגוף, באתר ynet, 2017-01-09
- ^ כיכר דיזנגוף החדשה: טוב לעסקים, רע להולכי הרגל, באתר Haaretz הארץ
- ^ 1 2 מראה מקום : ארבע גישות באדריכלות נוף בישראל / אוצר הגלריה - מרדכי עומר | אוניברסיטת תל אביב. הגלריה האוניברסיטאית (עומר, מרדכי, 1941-2011 ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אובייקט ישראלי / עניין של זמן « The Jerusalem Artists House - בית האמנים בירושלים
- ^ יעל מוריה, סגל ברנר, מועצה לישראל יפה (ישראל, תל אביב), חצר בית הספר כמקום, המועצה לישראל יפה, 1996. (בiw)
- ^ מטרופוליס-ברצלונה
- ^ ברשות הרבים / מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון
- ^ פרס קרוון - הזוכים עד כה (2019)
- ^ פרס רכטר, באתר web.archive.org, 2014-08-05
- ^ עמוד תאורה משולב לרחוב אבן גבירול, עיריית ת"א יפו, זוכה בציון לשבח בקטגורית עיצוב תעשייתי אות העיצוב 09