טיוטה:מזרח ירח
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שלומי חתוכה |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | שירת מחאה |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | טנג'יר |
| תאריך הוצאה | 2015 |
| עורך | רועי חסן |
| פרסים | |
| פרס משרד התרבות למשוררים בראשית דרכם | |
מזרח ירח הוא ספר שירה של המשורר והפעיל החברתי שלומי חתוכה בעריכת רועי חסן.
טרם הוצאת הספר, שיריו של חתוכה פורסמו בבמות שונות וביניהן בעיתונים הארץ, ידיעות אחרונות, כתבי עת וערבי הקראת שירה של קבוצת המשוררים הצעירים המכנה את עצמה "ערס פואטיקה". הספר יצא לאור בשנת 2015 בהוצאת טנג'יר, הוצאה עצמאית שהוקמה על ידי חתוכה יחד עם כמה מחברי תנועת ערס פואטיקה, אשר ביקשו למצוא בית משותף ליצירתם.[1]
הספר זיכה את חתוכה בפרס משרד התרבות למשוררים בראשית דרכם, בנימוקים לקבלת הפרס נכתב כך: "שירתו של שלמה חתוכה היא שירת מחאה ומעמד ביקורתית. זוהי שירה אמיצה המעשירה את שירת המחאה והמעמד הישראלית באופן המכליל בתוכה מחדש ובעיתוי עכשווי את הזהות המזרחית."[2]
בקיץ 2021 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "פקעת", התערוכה כללה שלושה חללים אשר אחד מהם נשא את השם "מזרח ירח" בהשראת ספרו של חתוכה, ובו הוצג שירו 'המזרח'.[3]
תוכן השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים משירי הספר הם שירי מחאה ביקורתיים על אופן הקליטה של יהודים יוצאי צפון אפריקה במדינת ישראל ועל יחס החברה אליהם לאורך השנים. חלקם נכתבו בזמן אמת בעקבות אירועים שקרו וחתוכה שאב מהם השראה. לדוגמה, השיר 'מכתב לנער מהפריפריה' נכתב בעקבות תוכניתו של אמנון לוי, 'השד העדתי', בה נערים הביעו תקווה שעם גיוסם לצה"ל יחס החברה אליהם ישתנה לטובה.[4] חתוכה מטמיע בשיריו עוולות חברתיים כמו פרשת חטופי תימן, מזרח ובלקן, סיפורו של משה סילמן ששרף את עצמו כאקט מחאתי, סיפורו של שמעון יהושע שנורה במהלך פינוי ביתו בכפר שלם,[5] ועוד.
לדוגמה, השיר "ואלה שמות" מביע תסכול על שמות הגנאי הרבים בהם השתמשו נציגי ציבור, עיתונאים ואנשים בעלי השפעה כדי לכנות את היהודים ה"מזרחים". עבודת הכתיבה כללה איסוף וסינון של אמירות שנאמרו על ידי אנשים בעלי השפעה כלפי מזרחים[דרוש מקור], וכך הוא מבסס את יצירתו על תיעוד היסטורי[דרוש מקור]. חתוכה מפרט את שמות הגנאי לפי הסדר הכרונולוגי בו הם נאמרו. לדוגמה, הכינויים הראשונים מיוחסים לתקופת קום המדינה: "אבק אנשים"[6], "אוהבים שמעבידים אותם בפרך"[7], "נחותים מן הערבים", "זרע שלא ידענו כמותו בישראל"[8] ועוד. דברים אלו נאמרו על ידי רה"מ דוד בן-גוריון, העיתונאי אריה גלבלום ובני זמנם. הכינויים בהמשך השיר נאמרו מאוחר יותר, בולטים בהם כינויים מוכרים כמו פלנגות, צ'חצ'חים והציטוט המפורסם של גולדה מאיר "הם לא נחמדים"[9]. השיר ממשיך בכינויים מודרניים יותר ויותר, וחותם בכינויים השגורים כיום בשיח היומיומי – ערסים ופרחות.
כריכת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכריכת הספר מופיעה יצירתו של ליאור גריידי – "כנרת זהב 4". היצירה משמשת ככתם רורשאך – כתם לא ברור שכל אדם יכול לפרש על פי עולמו הפנימי, ופרשנותו האישית מעידה על מאפייני האישיות ודפוסי החשיבה והרגש של אותו אדם. יצירתו של גריידי עוסקת בסיפור גירושם של תימני כנרת, קבוצת עולים מתימן שהתיישבו לחופי הכנרת בשנת 1912, ליד חוות כנרת. חברי קבוצת כנרת הגיעו לאותו אזור כשנה לאחר מכן, ובמשך כ-20 שנים התנהלו מאבקי כוחות וקונפליקטים רבים בין שתי הקבוצות עד שאולצו התימנים לעזוב את המקום בשנת 1929[דרוש מקור]. הועמדו בפניהם שלוש אפשרויות למקומות מגורים חדשים לעבור אליהם[דרוש מקור], ומתוכם בחרה הקבוצה בכפר מרמורק, המושב הראשון בישראל של יוצאי תימן[דרוש מקור], שהיום מהווה שכונה בעיר רחובות. יצירתו של גריידי הועמדה בתערוכה שעסקה כולה בתימני כנרת, ובה שולבו יצירות אמנות לצד טקסטים הלקוחים ממכתביהם של תימני כנרת לראשי היישוב, ובו הם מתארים את החיים בכנרת מנקודת מבטם בלשון עשירה, מליצית ופיוטית.[10]ּ
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתוכה זכה לשבחים רבים על יצירתו[דרוש מקור], נכתבו על הספר ביקורות חיוביות שהתפרסמו שהתפרסמו בעיתונות[דרוש מקור] והוא אף זכה בפרס משרד התרבות למשוררים בראשית דרכם[דרוש מקור].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלומי חתוכה, מזרח ירח, הוצאת טנג'יר, 2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזרח ירח: שלומי חתוכה הוא דן פגיס המזרחי, אלחי סלומון, הארץ, 2015
- שלומי חתוכה, מזרח ירח, אלי הירש קורא שירה, 2015
- כמה הערות על ספר השירים של שלומי חתוכה, נסים קלדרון, הארץ, 2015
- [1]על ״מזרח ירח״ לשלומי חתוכה, עמוס נוי, העוקץ, 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דף הבית, באתר טנג'יר הוצאה לאור
- ^ משרד התרבות והספורט מכריז בזאת על הגשת מועמדויות לפרס שר התרבות והספורט בתחום האוצרות לשנת 2021, באתר GOV.IL
- ^ משל העץ והפקעת, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ אמנון לוי -פנים אמיתיות: השד העדתי -- פרק 1, נבדק ב-2022-01-25
- ^ שמעון יהושע ניסה למנוע את הריסת ביתו ונורה למוות על ידי שוטר באחד מאירועי המריבה הקשים בין תושבי כפר שלם לממסד, בדצמבר 1982. בעקבות מקרה זה כתבה רונית מטלון את סיפורה "אח קטן"
- ^ נאמר על ידי בן גוריון: "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את היהדות מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה." (מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי).
- ^ נאמר על ידי בן גוריון: "הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך." - על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה. (פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון)
- ^ נאמר על ידי העיתונאי אריה גלבלום: "זוהי עליית גזע שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ... לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והברברים שבמקומותיהם. על כל פנים, הם נחותים מערביי ארץ ישראל שהתרגלנו אליהם... (אריה גלבלום, "עליית תימן ובעיית אפריקה", הארץ, 22 באפריל 1949)
- ^ נאמר על ידי גולדה מאיר: "הם אינם נחמדים" – על המתפרעים בהפגנת הפנתרים השחורים בירושלים, מאי 1971
- ^ "תימני כנרת מגורשים ברקמה מוזהבת". הארץ. נבדק ב-2022-01-24.