טיוטה:מלכי גבל

מלכי גבל היו השליטים בעיר גבל, עיר כנענית-פיניקית קדומה לחוף הים התיכון. רשימה חלקית זו הורכבה על בסיס ממצאים ארכאולוגיים שונים שנחפרו למן המאה ה-19, ובכללם כתבים מצריים, מכתבי אל-עמארנה וכתובות מלכי גבל.

התקופה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי גבל בסביבות ראשית האלף השני לפנה"ס היו:^[1]^[2]

אִב-דַדי – בן זמנו של אמר-סין.
אבישם הראשון – שמו מוזכר באובליסק אבישם; כנראה בן זמנו של אמנמחת השלישי.
יפי־שמֻ־אבי הראשון – בנו של אבישם, בן זמנו של אמנמחת הרביעי (אנ').
יכין-אל – בן זמנו של פרעה Sehetepibre (הראשון או השני).
ינתין-עמו – בן זמנו של זמרי-לים.^[3] כנראה זהה למלך ינתין, בן זמנו של נפרחותפ הראשון (אנ').
אִלימַ-יפי – ידוע כנסיך, אך לא בהכרח של גבל; אולי יורשו של ינתין.
חשרורום – "שליט ארץ גבל" וכנראה בן זמנו של Sihathor.
אבישם השני.
יפע־שמֻ־אבי – בנו של אבישם (כנראה השני).
עגל – בנו של אבישם (כנראה השני). כנראה זהה לעגליַ, ששם אביו לא נודע.

התקופה המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריב-הדּו (אנ') – שלח עשרות ממכתבי אחתאתן (אל־עמארנה).^[4]
אִלי־רפיח – שלח שניים ממכתבי אחתאתן (אל־עמארנה).^[5]
עזירו - סביב 1320 לפנה"ס. מלך ממלכת אמורו.^{[דרושה הבהרה]}
זכרבעל – מוזכר במגילת ון-אמון.^[6]

קטע ממכתב ממלך גבל נמצא גם בין כתבי אוגרית.^[7]

תור הזהב הפיניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם – כתובות מלכי גבל

^[^{דרושים מקורות: לתאריכים]}

אחירם - המאה ה-11 לפנה"ס. שמו מוזכר על גבי ארון אחירם.
זכרבעל השני^[^{דרוש מקור]} - סביב 1000 לפנה"ס.
אתבעל בן אחירם - כ-980 לפני הספירה.
יחמלך - בסביבות 940 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת יחמלך, בכתובת אלבעל, בכתובת שפטבעל ואולי (לפי השלמה אפשרית) בכתובת אבבעל.
אבבעל - בסביבות 930 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת אבבעל.
אלבעל - בסביבות 920 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת אלבעל.
שפטבעל הראשון - בסביבות 900 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת שפטבעל. בנו של אלבעל.

התקופה האשורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשורנצירפל השני כתב שקיבל מנחות ממלכי חוף הים, ביניהם מלך גבל.^[8]

שפטבעל השני (Sibitti-biʿil באכדית) מוזכר ברשימות מעלי המנחה למלך תגלת פלאסר השלישי משנת 8 למולכו (738 לפנה"ס).^[9]
אורֻ־מלך/ירו־מלך (Ūru-milki באכדית) מוזכר ברשימת מעלי מנחה מאמורו במהלך מסע סנחריב בלבנט.^[10]
מִלכי־אַשַפַה (Milki-ašapa באכדית) מוזכר בין המלכים מהלבנט וקפריסין המתכנסים ומצווים לשלוח לאסרחדון (681–669 לפנה"ס) לשלוח חומרי בנייה ופסלים גדולים לארמונו.^[11] במהלך מסעו הראשון של אשורבניפל (668–627 לפנה"ס) נגד מצרים, עשרים ושניים מלכי הלבנט וקפריסין באו אליו להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, וביניהם מילכי־אַשַפַה מלך גבל, והוא הכריחם ללוות עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה.^[12]
יחומלך - בסביבות 650 לפנה"ס^[^{דרוש מקור]}

התקופה הפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

^[^{דרושים מקורות: לתאריכים]}

שפטבעל השלישי - בסביבות 500 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת בן שפטבעל.
אורמלך השני - בסביבות 480 לפנה"ס
יחרבעל - בסביבות 470 לפנה"ס. שמו מוזכר במצבת יחומלך. בנו של ארמלך השני.^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}
יחומלך - בסביבות 450 לפנה"ס. בנו של יחרבעל. שמו מוזכר במצבת יחומלך.

בהתבסס על מטבעות גובשה הרשימה הבאה:^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}

פלטבעל^[^{דרוש מקור: נראה לי לא הגיוני שאם הוא היה מלך, אשתו בתנעם תזכיר אותו בכתובתה ככהן בעלת אך לא כמלך]} - בסביבות 425 לפנה"ס. ייתכן שהיה נשוי למלכה בתנעם
עזבעל - בסביבות 400 לפנה"ס. שמו מופיע על ארון הקבורה של אמו, בתנעם
אורמלך השלישי - בסביבות 375 לפנה"ס
עינאל (Oenalis ביוונית) בגד במלך פרס, חבר לאלכסנדר מוקדון ונלחם נגד צור.^[13]

ממטבעות עינאל מלך גבל
ממטבעות עזבעל מלך גבל
ממטבעות אורמלך/אדרמלך מלך גבל

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינירוס - 68 לפנה"ס^[^{דרוש מקור]}

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ K. A. Kitchen, Byblos, Egypt, and Mari in the Early Second Millennium B.C., Orientalia 36, 1967, עמ' 40–42
^ להרחבה: W. F. Albright, The Eighteenth-Century Princes of Byblos and the Chronology of Middle Bronze, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1964, עמ' 38–46 doi: 10.2307/1355576
^ Georges Dossin, Les archives économiques du palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 20, 1939, עמ' 111 doi: 10.3406/syria.1939.8671
^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – מכתבים EA 68–93, 95, 102–138 וכן מכתבים שנשלחו לריב־הדד: EA 96
^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – EA 139, 140
^ מגילת ון אמון באתר רשפים
^ KTU² 2.44
^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 219 (הקטע חוזר בקיצור ובסדר אחר בעמ' 226, ובמקוטע בעמ' 298)
^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 46-47, 70, 77, 123, 133
^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 114, 131, 175 ו־192) וכן A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 183, 188, 238
^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את הספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 14

גבל קטגוריה:גבל

[1] K. A. Kitchen, Byblos, Egypt, and Mari in the Early Second Millennium B.C., Orientalia 36, 1967, עמ' 40–42

[2] להרחבה: W. F. Albright, The Eighteenth-Century Princes of Byblos and the Chronology of Middle Bronze, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1964, עמ' 38–46 doi: 10.2307/1355576

[3] Georges Dossin, Les archives économiques du palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 20, 1939, עמ' 111 doi: 10.3406/syria.1939.8671

[4] Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – מכתבים EA 68–93, 95, 102–138 וכן מכתבים שנשלחו לריב־הדד: EA 96

[5] Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – EA 139, 140

[6] מגילת ון אמון באתר רשפים

[7] KTU² 2.44

[8] A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 219 (הקטע חוזר בקיצור ובסדר אחר בעמ' 226, ובמקוטע בעמ' 298)

[9] Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 46-47, 70, 77, 123, 133

[10] A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 114, 131, 175 ו־192) וכן A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 183, 188, 238

[:3-11] Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)

[12] Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את הספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).

[13] נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 14

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]