כתבי אוגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק בכלל הכתבים שנמצאו באוגרית או נכתבו באוגריתית, עם הערך "שירה אוגריתית", העוסק בלוחות השירה העלילתית.
לוח באכדית שנמצא באוגרית

כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות (אלפביתיים והברתיים) בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באתרי העיר אוגרית. עד כה נמצאו מעל 1,300 לוחות ושברי לוחות חרס כתובים באלפבית אוגריתי (רובם באוגריתית, מעטים מהם בחורית ובאכדית, ולוחות אחדים שנמצאו ברחבי כנען וביטאו כנראה ניב כנעני שאיננו אוגריתית)[1] וכ־1,500 לוחות ושברי לוחות חרס בכתב יתדות הברתי (וכוללים בעיקר אכדית, מעט שומרית, חתית וחורית, ואף טקסטים אחדים באוגריתית).[2] הכתבים נכתבו בסביבות 1400–1200 לפנה"ס.[3]

לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
 ראו גם – אוגריתית

כתבי אוגרית משקפים את הלשון האוגריתית בטווח ארוך יותר מ־200 השנים בהם נכתבו: בעוד הכתבים המאוחרים ביותר, שנכתבו ממש לפני חורבן אוגרית, משקפים את לשון היום־יום, חלק מהטקסטים העתיקים – לוחות השירה האוגריתית, שהם גם הארוכים ביותר – ביותר משקפים שלבים קדומים יותר של השפה, שכן הם נמסרו בעל פה כמה דורות לפני שהועלו על הכתב, ונושאים מאפיינים של לשון פואטית כנענית (ממנה התפתחה גם הלשון הפואטית העברית הקדומה, החולקת עם הלשון הפואטית האוגריתית מאפיינים רבים).[3] הלשון הפרוזאית במסמכים ומכתבים המלכותיים קרובה מאוד לטקסטים הספרותיים, וניחנת בעידון ובכתיב מדויק; אך כמה טקסטים לא פורמליים, שנכתבו על־ידי בעלי השכלה לקויה או זרים, חושפים מאפיינים בלשון המדוברת שלא משתקפים באורתוגרפיה הסטנדרטית.[4]

הכתבים האכדיים משתמשים באכדית הבבלית התיכונה.[5] כאשר נכתבו מלים או שמות אוגריתיים באכדית, לא נשמר הערך הפונטי של העיצורים הגרוניים (שאינם קיימים באכדית), והתנועה o (שגם היא לא קיימת באכדית) הועתקה בתנועה u.[5] מלים אוגריתיות ששולבו בטקסטים אכדיים סומנו לעתים באמצעות "גלוסה" (Glossenkeil).[5]

מיון הטקסטים באוגריתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה נמצאו כ־1,500 טקסטים ושברים, כולם מתוארכים למאות ה־13 וה־12 לפנה"ס.[6] המפורסמים ביותר מבין כתבי אוגרית הם כחמישים השירים האפיים.[6] הכתבים האחרים כוללים 150 לוחות המתארים את הפולחן והטקסים האוגריים, 100 מכתבים, מספר קטן של חוזים וטקסטים משפטיים אחרים (באכדית שנחשבה אז לשפת החוק), ומאות טקסטים מנהליים או כלכליים, בעיקר רשימות שמות וסחורות.[6]

לוחות השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח מעלילות בעל וענת
ערך מורחב – שירה אוגריתית

הכתבים הבולטים והארוכים ביותר שנמצאו באוגרית הם לוחות השירה.[7] בין קובצי השירה הבולטים ניתן למנות את עלילות בעל וענת, אגדת כרת ואגדת אקהת, ובלוחות בודדים נמצאו יצירות שירה עלילתית אחרות, כגון הולדת שחר ושלם, חתונת ירח ונכל, לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, וקטעים רבים נוספים.

הכתבים הפולחניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת על קרדום: "חֿרצנ רב כהנמ", חרצן רב־הכהנים (UT a, AO 11611)[8]

הטקסטים הפולחניים שנמצאו באוגרית הם כתבים שאינם שיריים, ומתארים את הפולחן שננהג בעת כתיבתם. בין כתבים אלה ניתן למצוא רשימות קורבנות: לאלים השונים[9][10][11][12][13][14], להגנת העיר אוגרית,[15] לימים השונים בחודש,[16] ולאלים שונים בתוספת מנחות מתכת.[17] בין סוגי הקורבנות ניתן למנות שֶׂיִים,[9][16][17][18] אלופים,[9][17][18] "גדולות"[9][16][18][19] (בנות בקר[20]) ו"דקות"[9] (בנות הצאן[20]), צאן,[11] שלמים,[18] ציפורים,[12][18] ובין המנחות ניתן למצוא "שקלי כסף טוב"[17] ו"שקלי חרוץ".[17] בין האלים להם מובאים הקורבנות נמנים האלים המרכזיים במיתולוגיה כגון אל,[9][18] רשף,[9][13][14] אשרה,[9][18] ענת,[9] שפש,[9][17][18] ים,[9][18] ירח,[9][17] עשתרת,[10][11][12][14][17][18] בעל,[18][21] כושר,[18] כושרות,[18] דגון,[18][19] ועשתר,[18] אלים זוטרים כגון שכמן ושנם,[9] בעל צפון,[9][18] צמל (אם הנשרים),[9] פדרי,[9][18] ארצי,[18] אל לבנון,[18] ודדמש,[18] קבוצות כגון "דר אל",[9] "פחר בעל"[9] ו"פחר אלים"[18], כלומר קיבוצי אלים זוטרים הכפופים לאל ולבעל או קיבוץ האלים כולם, אלים חוריים,[22] ואף צורות נוף כגון "ארץ ושמים",[18] "צורים (הרים) ועמקים"[18] ו"צפון"[18] לבד. כתובת אחת מתארת את הפולחן בחודש הראשון, כולל החגים, הקרבנות, והמנהגים שנדרש המלך לקיים.[23]

בין הרשימות הרבות שנמצאו ישנן רשימות בעלות זיקה פולחנית, כגון רשימת מקדשים,[24] רשימת אלים,[25] רשימת חמורים למעמדות הכהונה,[26] רשימת סוגי התגלויות של אל[27] ועוד. מקדשי אלים, יחד עם שמות אנשים פרטיים, נזכרים ברשימה של כמויות כסף או יין.[28] לעיתים מעמדות כהונה נזכרים ברשימות מנהלתיות בין גילדות מקצועיות שונות.[29]

דיווחים אסטרונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הכתבים נמצאו גם דיווחים אסטרונומיים.[30]

מכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתב באוגריתית, מתלמין ואחֿתמלך לאדוניתם (UT 95; AO 19940)

בארכיוני אוגרית נמצאו מכתבים רבים, בשפות שונות. בין המכתבים באוגריתית נמצאו מכתבים בהם המוען או הנמען הוא המלך או המלכה,[31] התכתבויות בתוך משפחת המלוכה,[32] התכתבויות עם מלכי מקומות אחרים כגון מלכים מעל מלכי אוגרית (מלכי החתים[33] ופרעה[34]) ומלכים שווים להם כגון מלכי כרכמיש[35] וצור,[36] התכתבויות עם אנשי דת,[37] מכתבים מִן או לִפקידים גבוהים,[38] מכתבים בתוך המשפחה,[39] מכתבים בין אנשים שמעמדם לא מובהר,[40] ומכתבים שתכנם פגום ומעורפל.[41]

הנושאים הנפוצים הנידונים במכתבים הם דרישות שלום (מעבר לברכת הנימוס הרגילה הפותחת מכתבים רבים),[42] נושאים כלכליים,[43] שחרור עבדים/משרתים,[44] ענייני ספנות,[45] ודיפלומטיה.[46] המכתבים נקראים, כמו במקרא,[47] "ספר".[48]

כתבים מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת בעלי מקצועות באוגריתית (UT 80; AO 19962)

הכתבים המנהליים האוגריתיים כוללים בעיקר רשימות, כגון רשימות שמות אנשים למטרות שונות,[49] רשימות הקשורות בגילדות,[50] מיסים מיישובים[51] או מאנשים,[52] תשלומים,[53] רשימות צבאיות,[54] רשימות הקשורות בספנות,[55] רשימות הקשורות במזון,[56] שמות בעלי שדות, כרמים, אדמות חקלאיות או נחלות,[57] אורך השירות שהתקבל מיישובים,[58] מפקדי אוכלוסין,[59] סחורות,[60] רשימות קשורות ביין,[61] בשמן,[62] חטים[63] ושעורים,[63] אנשים בעלי תלמידים,[64] שמות אנשים והממונים עליהם,[65] לבוש,[66] מחירוני סחורות (באוגריתית "חתֿבנ", כלומר חשבון)[67][68] ועוד.

כתבים אחרים שאינם רשימות כוללים חוזים,[69] שטרות הענקת שדות מהמלך,[70] הוראות מלכותיות,[71] שמות על חותמי גליל ("מאַדֿמנ" באוגריתית),[72] וכתובות שיוך לאדם או לאנשים.[73]

תרגילי כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח תרגול כתיבה שנמצא באוגרית

בין הלוחות נמצאו תרגילי כתיבה שונים, כגון סדר האלפבית האוגריתי,[74] רשימת מילים המתחילות באות י',[75] מבחן כתיבה[76] ולוח הכולל העתקה חלקית של מכתב יחד עם כמחצית מאותיות הא"ב לפי סדרן פעמיים וכמה מילים ואותיות ללא הקשר בסוף.[77]

כתבים בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח חורי באלפבית אוגריתי

בין הכתובות הזרות באוגרית נמצאו כתובות פולחניות בחורית באלפבית האוגריתי בהם נזכרים אלים כנענים כגון אל, ענת, וכן אלים חוריים כגון כומרבי (אנ'), נובדיג (אנ'), חבת ועוד.[78] הטקסט המוזיקלי העתיק בעולם (ככל הנראה) נמצא באוגרית, ונכתב בחורית ואכדית.[79]

בחלק מהטקסטים האוגריתיים משולב מעט טקסט בכתב יתדות אכדי; ברוב המקרים מדובר במספר מצומצם של מילים בסוף רשימה לצורך זיהוי תוכן הרשימה או לסכמה.[80] בין הלוחות נמצא גם לוח פגום, המשווה אותיות אוגריתיות למקבילותיהן האכדיות העיצוריות.[81] ייתכן שמספר טקסטים כתובים באכדית בכתב היתדות האוגריתי.[82] בדומה לרשימות הרבות שנכתבו באוגריתית, מספר רשימות שנמצאו באתר נכתבו באכדית, על לוחות עליהם נכתב גם טקסט אוגריתי. דוגמות לכך הם לוח עם רשימה קצרה של בדים ומספרים באכדית,[83] או רשימת כמויות שמן באכדית.[84]

כתבים אחרים באכדית בלבד כוללים מכתבים,[85][86] רשימות מנהליות,[85][87][88][89] חוזים,[90][91] טקסטים מילוניים,[92][93] ועוד.

באוגרית נמצאו גם כתבים רבים בשומרית,[94] מצבה[95] וחרפושיות[96] במצרית עתיקה, ממצאים עם הירוגליפים חתיים,[97] ולוח בקיפרו־מינואית (אנ').[98] שני חצים עם כתובות שיוך באלפבית פיניקי נמצאו בעיר.[99]

מחוץ לאוגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהב שנמצא בנחל תבור, מוצג במוזיאון ישראל

כמה ממצאים כתובים באוגריתית נמצאו מחוץ לאוגרית: בשכש (אנ'), קדש, כמד, צרפת (בפיניקיה), נחל תבור, תענך, בית שמש ובקרבת לרנקה.[100] אחד הוא להב מנחל תבור ועליו כתובת באלפבית האוגריתי "ל[צ]לבעל ב[ן] פלצבעל".[101] שני הוא לוח חרס פגום כתוב באלפבית אוגריתי שנמצא בבית שמש. לא ברור מה תכנו של הלוח, אך הוא כנראה דתי.[102][103] כתובת אחרת היא מתענך, וכוללת משלוח של אוכל כלשהו.[104] שלוש הכתובות כתובות מימין לשמאל, בניגוד למרבית הכתבים שנמצאו באוגרית.[101][103] כאמור, כמה חפצים אחרים, כגון מצרפת (עיר פיניקית), כמד ואף קפריסין, נמצאו על כתובות באוגריתית עליהם.[105]

המכתב מאוגרית בתל אפק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אפק נמצא מכתב מאוגרית בארמון המושל שבתל. המכתב עוסק במשלוחי חיטה מדרום כנען לאוגרית. חיטה מיבולי כנען נשלחת אליה, באמצעות נציב מצרים בכנען, משתי ערי הנמל העיקריות שלו, יפו ועכו, הנזכרות במכתב, ובתיווכה החיטה עוברת לאימפריה החתית.[106]

חשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הטקסטים התגלו בחפירות הצרפתיות בין 1929–1969 באתר ראס שמרה; מעטים מהם התגלו מ־1971 והלאה בחפירות סוריות-צרפתיות בראס אבן־האני (אנ'), דרומית לראס שמרה.[2]

הגילוי הראשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמון במלכותי באוגרית

בחפירות העיר אוגרית, שנמצאה במקרה בשנים 1928–1929 בראס שמרה מצפון ללטקיה, נמצאו כמה מרבצים של לוחות חרס בכתב יתדות; כולם מתוארכים לשלב האחרון של אוגרית, בסביבות 1200 לפנה"ס. [6] נמצא כי הטקסטים נכתבו בשפה שמית צפון־מערבית לא ידועה.[107] לוחות אחרים שנמצאו באתר נכתבו בשפות אחרות של כתב יתדות (שומרית, חורית ואכדית), כמו גם הירוגליפים מצריים וחתיים, וקיפרו־מינואית.[107]

הלוחות נמצאו בספריית ארמון, ספריית מקדש ובשתי ספריות פרטיות, כנראה ייחודית בעולם באותה תקופה – האחת שייכת לדיפלומט בשם רפאנו. הספריות באוגרית הכילו כתבים דיפלומטיים, משפטיים, כלכליים, מנהליים, לימודיים, ספרותיים ודתיים.[107]

חפירות 1958[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חפירות 1958, נחשפה ספריית לוחות נוספת. עם זאת, אלה נמכרו בשוק השחור ולא הוחזרו מיד. "לוחות קלרמונט – ראס שמרה" נמצאות כעת במכון לעתיקות ונצרות, בית הספר לדת, אוניברסיטת קלרמונט, קלרמונט, קליפורניה. הם נערכו על ידי לורן ר. פישר בשנת 1971.[108]

חפירות 1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1970, היורש של קלוד שפר (חופר אוגרית) היה אנרי דה קונטנסון, ואחריו ז'אן מרגרון, מרגרט יון, ולאחר מכן איב קלבה ובסאם ג'מוס, שמאז 2005 מכהן בתפקיד המנהל הכללי של עתיקות ומוזיאונים.[109] בשנת 1973 התגלה במהלך חפירות הצלה ארכיון המכיל כ־120 לוחות.[109]

חפירות 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 התגלו יותר מ־300 לוחות נוספים, אלפביתיים (כלומר אוגריתיים) והברתיים (אכדיים), המתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת, בתוך בניין גזית גדול; אלה הם כתבי "ארכיון אוּרְתֶנוּ".[110]

חשיבות הכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי אוגרית התגלו כחשובים להכרת תולדות המזרח הקדום, ובמיוחד להבנת התנ"ך.[111] הלוחות שימשו חוקרי התנ"ך להבהרת טקסטים עבריים מקראיים וחשפו הקבלות רבות, תרבותיות, דתיות ולשוניות, בין ישראל ויהודה הקדומות ודתן לתרבויות השכנות.[112] הלוחות חושפים הקבלות למנהגים הישראלים המתוארים במקרא; לדוגמה, הענקת חלק גדול יותר מהירושה לבן הבכור, ייבום ופדיון הבן היו מנהגים נפוצים גם בקרב האוגריתים.[113] רשימות מסוימות הקשורות בחקלאות[114] ובמרעה[115] הושוו לפקידים המלכותיים של דוד המלך המפורטים בדברי הימים (פרק כ"ז, פסוקים כ"ו–כ"ח וכ"ט–ל"א).[116]

ייחודיים בין הטקסטים האוגריתיים הם הכתבים האקרוסטיכונים האלפביתיים הקדומים ביותר הידועים, רשימות אותיות בכתב יתדות אלפביתי, שבהן ניתן לראות לא רק את הסדר הקאנוני של הכתב העברי־פיניקי, אלא גם השמות המסורתיים לאותיות האלפבית.[107]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים קיבוציים של הלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרסומי לוחות השירה בלבד, ראו שירה אוגריתית#לקריאה נוספת.

  • Manfried Dietrich; Oswald Loretz; Joaquín Sanmartín (1995). The Cuneiform alphabetic texts: from Ugarit, Ras Ibn Hani and other places (KTU / CAT). Ugarit-Verlag. – המהדורה השנייה (והראשונה באנגלית), הנחשבת לעתים לאוסף הסטנדרטי של הכתבים האוגריתיים[117]
  • Cyrus H. Gordon (1965). Ugaritic Textbook: Grammar, Texts in Transliteration, Cuneiform Selections, Glossary, Indices ("UT"). Pontifical Biblical Institute.

פרסומי לוחות ראשוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגריתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרסומים ראשוניים ללוחות השירה, ראו שירה אוגריתית#פרסומים ראשוניים של לוחות השירה.

באכדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים על תוכן הכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוחות חמר מאוגרית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 24
  2. ^ 1 2 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 16
  3. ^ 1 2 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15
  4. ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15, 35
  5. ^ 1 2 3 Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 25
  6. ^ 1 2 3 4 Huehnergard 2012, p. 3.
  7. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 9
  8. ^ ח. א. גינזברג, כתבי אוּגרית, מוסד ביאליק, 1936, עמ' 7
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 UT 1
  10. ^ 1 2 UT 19
  11. ^ 1 2 3 UT 22
  12. ^ 1 2 3 UT 23
  13. ^ 1 2 UT 144
  14. ^ 1 2 3 UT 1004
  15. ^ UT 2
  16. ^ 1 2 3 UT 3
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 UT 5
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 UT 609
  19. ^ 1 2 UT 9
  20. ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 715
  21. ^ UT 9
  22. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 723-730
  23. ^ UT 173
  24. ^ UT 14
  25. ^ UT 17
  26. ^ UT 63
  27. ^ UT 107
  28. ^ UT 1088, 1090
  29. ^ UT 81, 82
  30. ^ UT 143
  31. ^ UT 1005, 1007, 1011, 1012, 1014, 2008, 2010, 2062, 2063, 2064
  32. ^ UT 89, 95, 117, 1013, 1016, 2009, 2061
  33. ^ UT 118, 2060
  34. ^ UT 1018
  35. ^ UT 1011
  36. ^ UT 2059
  37. ^ UT 18
  38. ^ UT 100, 2008
  39. ^ UT 1021
  40. ^ UT 54, 138, 1015, 1017, 1019, 1020, 1021, 1023, 2065
  41. ^ UT 13, 20, 21, 26, 101
  42. ^ UT 89, 95, 100, 1015, 1018
  43. ^ UT 118, 1016, 1017, 1022, 1023
  44. ^ UT 1005, 1012, 1020
  45. ^ UT 2008, 2059, 2061
  46. ^ UT 118, 1018, 2059, 2060, 2065
  47. ^ שמואל ב', י"א, י"ד–ט"ו; מלכים א', כ"א, ח'–ט'; מלכים ב', ה', ה'–ז'; שמואל ב', י"א, י"ד; מלכים ב', י', א'–ז'; מלכים ב', י"ט, י"ד וישעיהו, ל"ז, י"ד; מלכים ב', כ', י"ב וישעיהו, ל"ט, א'; ירמיהו, כ"ט, א'; ירמיהו, כ"ט, כ"ה; ירמיה, כ"ט, כ"ט; ירמיהו, נ"א, ס'; ירמיהו, נ"א, ס"ג; ועוד.
  48. ^ UT 54, 138, 1005, 1022
  49. ^ UT 10, 15, 64, 66, 80, 91, 151, 153, 155, 162, 311, 313, 315, 316, 322, 323, 327, 328, 1061, 1064, 1065, 1066, 1067, 1069, 1070, 1071
  50. ^ UT 169, 1038, 81, 82, 113, 147, 170, 300, 303, 304, 305, 306, 312, 314, 324, 325, 400, 1024, 1028, 1029, 1030, 1031, 1032, 1033, 1034, 1035, 1036, 1037, 1039, 1042, 1043, 1044, 1047
  51. ^ UT 65, 110, 111, 112, 159, 1046, 1082
  52. ^ UT 326, 1060
  53. ^ UT 303, 307, 308, 324, 325, 330, 400, 1024, 1055, 1059, 1062
  54. ^ UT 113, 306, 321, 1121, 1122, 1123, 1124, 1125
  55. ^ UT 83, 319
  56. ^ UT 12, 57, 84, 92, 93, 171, 1099, 1101, 1126, 1128
  57. ^ UT 85, 146, 300, 1063, 1079, 1081, 1102
  58. ^ UT 109, 110
  59. ^ UT 119, 329, 1080
  60. ^ UT 96, 120, 145, 310, 1128
  61. ^ UT 87, 301, 1084, 1085, 1086, 1087, 1089, 1090, 1091, 1092, 1093, 1099, 1126
  62. ^ UT 1094, 1095, 1096, 1126, 1127
  63. ^ 1 2 UT 1099
  64. ^ UT 1048, 1049, 1050, 1051, 1052, 1053, 1099
  65. ^ UT 1076
  66. ^ UT 164, 1106, 1107, 1108, 1109, 1110, 1111, 1112, 1113, 1114, 1115, 1117
  67. ^ UT 1127
  68. ^ Dennis Pardee, Trois comptes ougaritiques RS 15.062, RS 18.024, RIH 78/02, Syria 77, 2000, עמ' 23–67
  69. ^ UT 1006
  70. ^ UT 1008, 1009
  71. ^ UT 1010
  72. ^ UT c, 168
  73. ^ UT 59, 165, 166, 167
  74. ^ UT 141, 320, 401, 1186, 1188; ראו לוח אלפביתי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  75. ^ UT 16
  76. ^ UT 142
  77. ^ UT 1019
  78. ^ UT 4, 7; ראו גם AO 11999, AO 12011, AO 12016, AO 17269, AO 17291 במוזיאון הלובר
  79. ^ לוח מוזיקלי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  80. ^ UT 81, 108, 110, 113, 119, 170, 301, 307, 321, 324, 400, 1046, 1181, 2019
  81. ^ UT 1189
  82. ^ UT 102-105
  83. ^ UT 1116
  84. ^ UT 2034
  85. ^ 1 2 Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247–276
  86. ^ François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193
  87. ^ Charles Virolleaud, Les villes et les corporations du royaume d'Ugarit, Syria 21, 1940, עמ' 123–151
  88. ^ François Thureau-Dangin, Un comptoir de laine pourpre à Ugarit, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria 15, 1934, עמ' 137–146
  89. ^ Édouard Dhorme, Petite tablette accadienne de Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 194–195
  90. ^ Charles Virolleaud, Six textes de Ras Shamra provenant de la XIVe campagne (1950), Syria 28, 1951, עמ' 163–179
  91. ^ François Thureau-Dangin, Trois contrats de Ras Shamra, Syria 18, 1937, עמ' 245–255
  92. ^ François Thureau-Dangin, Vocabulaires de Ras-Shamra, Syria 12, 1931, עמ' 225–266
  93. ^ François Thureau-Dangin, Nouveaux fragments de vocabulaires de Ras Shamra, Syria 13, 1932, עמ' 233–241
  94. ^ לוחות שומריים במוזיאון הלובר: AO 17194, AO 17200, AO 17201, AO 17202
  95. ^ AO 13176 במוזיאון הלובר
  96. ^ AO 19290, AO 19287, AO 19292, AO 19294, AO 19295, ועוד במוזיאון הלובר
  97. ^ AO 13162, AO 18558, AO 21091, AO 28064 במוזיאון הלובר; לוח מלכותי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  98. ^ Marguerite Yon, The City of Ugarit at Tell Ras Shamra, Eisenbrauns, 2006, עמ' 126-127
  99. ^ AO 29856, AO 29857 במוזיאון הלובר
  100. ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 13
  101. ^ 1 2 פרסום הלהב באתר רשות העתיקות, ופרסום הלהב באתר מוזיאון ישראל
  102. ^ פרסום הלוח באתר רשות העתיקות
  103. ^ 1 2 George A. Barton, Notes on the Ain Shems Tablet, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1933, עמ' 5–6 doi: 10.2307/1355440
  104. ^ א"פ רייני, לוחית-חרס מתענך – קרן־אור זעירה מארץ־ישראל ערב כיבושה בידי יהושוע, קדמוניות ב, 1969, עמ' 89–90
  105. ^ Philip J. Boyes, Variation in alphabetic cuneiform: Rethinking the ‘Phoenician’ inscription from Sarepta, Oxbow Books, 2020, Early Alphabets, עמ' 29–52, ISBN 978-1-78925-092-3
  106. ^ משה כוכבי, איתמר זינגר, נדב נאמן וישראל פינקלשטיין, ‏דיון: אבן העזר הישראלית ואפק הכנענית, קתדרה 27 בדצמבר 1982, עמ' 22-26;
    משה כוכבי, אפק - אנטיפטויס חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, עמוד 73;
    המכתב באתר רשות העתיקות
  107. ^ 1 2 3 4 Aaron Demsky, 1977. "A Proto-Canaanite Abecedary dating from the period of the Judges and its implications for the history of the Alphabet", Tel Aviv 4:47ff.
  108. ^ Loren R. Fisher, The Claremont Ras Shamra Tablets, Loyola Press, 1972, ISBN 978-88-7653-248-1
  109. ^ 1 2 Henri de Contenson, Préhistoire de Ras Shamra, Ras Shamra-Ougarit VIII, 2 volumes, ERC, 1992; Marguerite Yon, The City of Ugarit at Tell Ras Shamra, Eisenbrauns, 2004, ISBN 1-57506-029-9 (Translation of La cité d'Ugarit sur le Tell de Ras Shamra 1979)
  110. ^ Malbran-Labat, F. 1995. Les archives de la maison d'Ourtenou, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres, pp. 443–451
  111. ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' x
  112. ^ Greenstein, Edward L. (בנובמבר 2010). "Texts from Ugarit Solve Biblical Puzzles". Biblical Archaeology Review (באנגלית). 36 (6): 48–53, 70. נבדק ב-22 באפריל 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  113. ^ Schniedewind & Hunt 2007, pp. 28–30.
  114. ^ UT 2013
  115. ^ UT 2018
  116. ^ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280
  117. ^ Huehnergard 2012, p. 6.
  118. ^ כל המאמרים מכתב העת "Syria" נמצאים גם באתר JSTOR, לעיון: https://www.jstor.org/journal/syria
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתבי_אוגרית&oldid=37811591"