טיוטה:פיטר קמפ (סופר)
 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1913 בומביי, הראג' הבריטי |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1993 (בגיל 80) לונדון, אנגליה |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| יצירות בולטות |
Mine Were of Trouble (1957) No Colours or Crest (1958) Alms for Oblivion (1962) The Thorns of Memory (1990) |
| פרסים והוקרה |
אות השירות המצוין הצלב הצבאי |
_in_Albania,_1943_-_1944._HU65147.jpg)
פיטר מאנט מקינטאייר קמפ (באנגלית: Peter Mant MacIntyre Kemp; 19 באוגוסט 1913 – 30 באוקטובר 1993) היה חייל וסופר אנגלי. הוא התבלט לאחר שלחם במלחמת האזרחים בספרד במלחמת העולם השנייה, בה שירת במנהלת המבצעים המיוחדים (SOE).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של שופט בראג' הבריטי[1], קמפ התחנך בוולינגטון קולג'. הוא למד לימודים קלאסיים ומשפטים בטריניטי קולג'[1], שם היה מזכיר האגודה השמרנית[2].
מלחמת האזרחים בספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשמרן ומלוכני מובהק, קמפ חשש מעליית הקומוניזם בספרד, והייתה לו מוטיבציה להצטרף למאבק, לאחר ששמע על הזוועות שבוצעו באזורים הרפובליקנים במדינה. בנובמבר 1936, זמן קצר לאחר סיום המצור על אלקסר, הוא הפסיק את הקריאה לקראת הבחינה ללשכת עורכי הדין ונסע לספרד, שם הצטרף לRequetés, המיליציה של הקרליסטים ומאוחר יותר שירת בלגיון הספרדי[3]. הוא קיבל כיסוי עיתונאי לכניסה לספרד על ידי קולין ברוקס, אז עורך ה-"Sunday Dispatch", "לאסוף חדשות ולשדר מאמרים ל-"Sunday Dispatch" מחזיתות המלחמה הספרדיות". מאוחר יותר הוא עבר ללגיון הספרדי, שם פיקד על מחלקה. דבר חריג בשל העובדה שאינו ספרדי. הוא השתתף בקרב בלצ'יטה (1937). קמפ זכה לעיתים קרובות להתגרויות על ידי חבריו הספרדים בשאלה אם הוא בונה חופשי בגלל הרקע הפרוטסטנטי שלו. באחת הפעמים, תפסה יחידתו איש מבלפסט שערק מהצד הרפובליקני. קמפ ניסה להתערב בשמו של האיש אך הורה לפקח על הוצאתו להורג.
אפילו שנפצע מספר פעמים, הוא המשיך להילחם עד שסבל מלסת מנופצת וידיים שנפגעו קשות בקיץ 1938, תוצאה של פצצת מרגמה, והוחזר לאנגליה. רגע לפני שעזב את ספרד, הוא קיים פגישה פרטית בלתי רשמית נדירה עם פרנסיסקו פרנקו.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבקושי התאושש מהפציעה שלו בלסת, לקמפ הייתה פגישה מקרית עם סר דאגלס דודס-פארקר, ראש MIR, מחלקה קטנה של משרד המלחמה ומבשר למנהלת המבצעים המיוחדים. קמפ הפך לאחד התלמידים הראשונים בבית הספר להכשרה למבצעים משולבים, הוא הפליג ב-"HMS Fidelity" לגיברלטר והשתתף במשימה לרדוף אחרי סירת U-Board גרמנית. משחתת בריטית ירתה בטעות לעבר הצוללת שנשאה את קמפ והמשימה נזנחה. לאחר צניחה נוספת ואימוני קומנדו, הוא יצא למספר פשיטות חוצות-ערוצים, כחבר בכוח הפשיטה בקנה מידה קטן (SSRF) לתוך צרפת הכבושה ובמשימה אחת בשם 'מבצע דרייאד', תיעוד רשמי מצוטט על ידיו (יחד עם תיעוד על חייו המאוחרים יותר) היה ב-2–3 בספטמבר 1942, שם נשבו על ידי חיל המצב הגרמני של מגדלור קאסקץ, שליד אלדרני, שבעה איש. פרטים נוספים מהדו"ח הרשמי של גאס מארס-פיליפס על מבצע דרייאד וזיכרונותיו של פיטר קמפ עצמו על פציעתו בשוגג במהלך מבצע דרייאד מ"ללא צבעים או סמל" זמינים בפוסט 7 פשיטה נוספת של SSRF, מבצע פרנהייט בראשותו, הייתה ללכוד אנשי שירות גרמנים לחקירה על ידי תקיפת תחנת איתותים בפוינט דה פלואזק בחוף הצפוני של ברטאן. בליל ה-11/12 בנובמבר 1942, המשימה לא צלחה.
לאחר מכן הוצב באלבניה שם בילה 10 חודשים במבצעים חשאיים. כאן פגש קמפ את המנהיג העתידי של אלבניה אנוור הוג'ה בזמן שעבד עם חזית השחרור הלאומית הקומוניסטית. קמפ היה מתוסכל מחוסר המעש ומהטבע הלא ישר של הפרטיזנים הקומוניסטים. באחת הפעמים סירב מפקד החטיבה מהמט שהו, בראשות 800 פרטיזנים, לתקוף 20 חיילים גרמנים מחשש שיספגו יותר מדי אבדות. רק לאחר המלחמה נודע לקמפ ששהו משמר את חייליו ככל יכולתו למלחמה עתידית נגד לא קומוניסטים. קמפ ראה בשהו "חמוש ובריון" וב-LANÇ כאוסף של רוצחים לא ישרים שדאגו יותר לתקוף קבוצות פרטיזנים יריבות מאשר הגרמנים.
באוגוסט 1944, קמפ התבשר כי המשימה הבאה שלו תהיה בפולין כדי לסייע לארמיית קריובה במרד ורשה. המשימה הוקפאה עקב דחיפה מצד סטלין שרצה שלא הבריטים והאמריקאים יתמכו בפולנים. בסופו של דבר החליט ה-SOE להמשיך במשימה לעבוד עם ההתנגדות הפולנית, אך בשלב זה, מרד ורשה כבר דוכא. בפיקודו של ביל הדסון, קמפ וסוכני SOE אחרים הוצנחו בדרום מזרח פולין, ליד צ'נסטוחובה, במטרה לסייע לארמיית קריובה בתפקיד מייעץ. ביום ראש השנה, החווה שה-SOE השתמשה בה כמפקדה הותקפה על ידי הגרמנים, וקמפ ושאר סוכני ה-SOE בקושי נמלטו בזמן שלוחמי ההתנגדות עיכבו את הגרמנים כדי לכסות את נסיגתם. לאחר שהצבא האדום כבש את פולין כולה, קיבל הדסון פקודות מלונדון להסגיר את עצמם לידי הסובייטים. בציפייה לקבל את פניהם כחברים ובני ברית, האדסון, קמפ ושאר חברי ה-SOE נכלאו במקום זאת על ידי ה-נ.ק.ו.ד. במהלך המאסר הזה הם תושאלו ונחקרו בקביעות. קמפ מאמין שהם עשו זאת בשל ועידת יאלטה המתמשכת כדי לראות מה יהיה עתיד היחסים הבריטים-סובייטיים לפני שחרור סוכני SOE. שוחרר לאחר שלושה שבועות בכלא, קמפ בילה חודשיים נוספים במוסקבה בהמתנה לאשרת יציאה לפני שהוחזר לבסוף לצבא הבריטי.
במשימה הבאה שלו, הוא הוצב בסיאם בקיץ 1945, שם עזר בהגנה על פליטים צרפתים מהודו-סין. לאחר מכן הוא העביר רובים לצרפתים מעבר לגבול בלאוס על מנת להילחם במורדים של הוייט מין.
משימתו האחרונה של ה-SOE הייתה בבאלי,אז חלק מאיי הודו המזרחית ההולנדית, שנכבשה על ידי כוחות יפנים עד מרץ 1946, שם שירת משך ארבעה חודשים (דצמבר 1945–מרץ 1946). הטילו עליו את המשימה לגלות את כוונות היפנים ולהקל על כניעתם. ספרו שלו "נדבה לשכחה" מתייחס לתקופתו בבאלי ולומבוק.
שחפת אילצה אותו לפרוש מהצבא הבריטי לאחר שהמלחמה הסתיימה.
חיים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה מכר קמפ פוליסות ביטוח ופנה לכתיבה. ככתב של "הטאבלט" נסע להונגריה כדי לדווח על המהפכה ההונגרית של 1956 ועזר לכמה תלמידים להימלט לאוסטריה. הוא נכח בקונגו הבלגית במהלך הצרות שהובילו לעצמאות כזאיר, וכן סיקר מהפכות במרכז ודרום אמריקה. הוא היה כתב החוץ של הספקטייטור ברודזיה ודיווח משם בדצמבר 1979. ספרו הראשון, "שלי היו של צרות", תיאר את חוויותיו במלחמת האזרחים בספרד. מאוחר יותר, "ללא צבעים או קרסט", ספרו השני, תיאר את חוויותיו בזמן המלחמה באלבניה ובפולין כסוכן מבצעים מיוחדים, ו"אלמס למען השכחה" תיאר את חוויותיו לאחר המלחמה בבאלי ולומבוק.
לפני מותו, הוא הפיק אוטוביוגרפיה ב-1990, "קוצי הזיכרון".
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mine Were of Trouble (1957)
- No Colours or Crest (1958)
- Alms for Oblivion (1962)
- The Thorns of Memory (1990)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Obituary: Peter Kemp", Independent.co.uk., 23 באוקטובר 2011
- ^ Obituary: Peter Kemp, Independent.co.uk, 23 באוקטובר 2011
- ^ christopher othen, Peter Kemp of the Spanish Foreign Legion, Archived, 3 ביולי 2016
קטגוריה:בוגרי טריניטי קולג' (קיימברידג') קטגוריה:בריטים במלחמת האזרחים בספרד קטגוריה:אנשי צבא בריטים קטגוריה:סופרים בריטים קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1913 קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-1993