טיוטה:HQ-9
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| יצרן | China Aerospace Science and Industry Corporation[1] |
| פלטפורמת שיגור | רכב שיגור יבשתי |
| ביצועים | |
| מהירות | מאך 4+ |
| תקרת גובה | 50 ק"מ |
HQ-9 (בעברית:'באנר אדום-9') הוא טיל קרקע-אוויר ארוך טווח שפותח על ידי הרפובליקה העממית של סין. הגרסה הימית של המערכת נקראת HHQ-9.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
HQ-9 היא נגזרת של המערכת ה-S-300 הרוסי. ג'סטין ברונק מתאר את הטיל כ"עיצוב היברידי המבוסס על S-300 רוסי אך עם מכ"ם, ומערכת בקרת האש שמושפעים מאוד מהטכנולוגיה האמריקאית והישראלית". טילי HQ-9 מוקדמים עשויים להשתמש בהנחיית מסלול דרך טיל שפותחה מטיל MIM-104 פטריוט של ארצות הברית שנרכש מישראל או מגרמניה.
על פי מאמר משנת 2001 של Defense International, האורך של HQ-9 הוא 6.8 מטר. ומסתו היא כמעט שני טון. הקוטרם של השלב הראשון והשני הוא 700 מ"מ ו-560 מ"מ בהתאמה. מסת ראש הנפץ היא 180 ק"ג, והמהירות המרבית היא 4.2מאך. ה-HQ-9 יכול לפעול בעזרת מכ"מי בקרת אש של מערכות נ"מ סיניות אחרות.[2]
גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנה אווירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- HHQ-9 - גרסה ימית.
- HQ-9A - גרסה משופרת, נבדקה לראשונה בשנת 1999 וכניסה לשירות בשנת 2001.[3]
- HQ-9B - גרסה משופרת עם 300 ק"מ טווח ונוסף חיישן אינפרא אדום פסיבי. על פי הדיווחים פותחה בפברואר 2006.[3]
הגנה מפני טילים בליסטיים ואנטי לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- HQ-19 - גרסה שנועדה לירוט טילים בליסטיים, שנועדה לפי הדיווחים לנטרל טילים בליסטיים בעלי טווח של בין 1000 ל-3000 ק"מ. המערכת מירטת את הטילים בליסטיים או באמצע המסלול או לקראת סופו בדומה למערכות THAAD האמריקאית והחץ הישראלית.[4] ייתכן שהטיל החל להיות בשימוש מבצעי עוד ב-2018.
יצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- FD-2000 - גרסת ייצוא עם טווח של 125 ק"מ. כל הנראה מצוידת במכ"ם פסיבי YLC-20 נגד מטרות חמקניות.[5] והשתמש במכ"ם רכישת מטרות HT-233,[6] מכ"ם חיפוש בגובה נמוך מסוג 120 ומכ"ם חיפוש מסוג 305A AESA.[5]
- FD-2000B - גרסת ייצוא עם טווח של 250 ק"מ. [1]
- HQ-9/P - גרסה מותאמת אישית עבור פקיסטן. טווח של למעלה מ-100 ק"מ ליירוט נגד מטוסים וכ-25 ק"מ נגד טילי שיוט.[7]
לקוחות פטנציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה-HQ-9 הייתה אחת מערכת שנבחנו לתוכנית חידוש ההגנה האווירית של טורקיה, ולפי הדיווחים מערכת זאת נבחרה בספטמבר 2013.[8] ארצות הברית הגיבה בחסימת מעבר כספים לטורקיה כדי למנוע שילוב המערכת הסינית בהגנה האווירית של נאט"ו.[9] עם זאת עד 2013 לא היה אישור שהעסקה הושלמה סופית.[10][11][12] בפברואר 2015 האספה הלאומית הגדולה של טורקיה הודיעה דרך משרד ההגנה הלאומית כי "הערכת ההצעות הושלמה וכי המערכת הנבחרת תשמש את טורקיה ללא שילוב עם הגנה האווירית של נאט"ו." שם המערכת לא נאמר במפורש.
עם זאת, גורמים טורקים אחרים דיווחו כי לא נבחר זוכה.[13] בהמשך החודש חשפו פקידים טורקים כי מתנהל משא ומתן עם מספר חברות; ההצעה הסינית לא עמדה בדרישות לגבי ביטחון מידע טכנולוגי.[14] במרץ 2015, כתבה של "צ'ינה דיילי" דיווחה כי "ידוע היטב שמערכת הFD-2000 הסינית (דגם ייצוא של HQ-9) נבחרה לחוזה עם טורקיה ב-2013" בהתבסס על הערות של נציג CPMIEC בתערוכת הים והחלל הבינלאומית בלנגקאווי 2015, טורקיה אישרה שהיא לא תרכוש את HQ-9, ובמקום זאת בחרה במערכת בפיתוח טורקי.[15]
שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2015, צבא השחרור העממי פרס סוללת HQ-9 קרוב לקשמיר לאורך הגבול בין סין להודו כהכנה לסכסוך טריטוריאלי פוטנציאלי עם הודו. מערכות ההגנה האוויריות נשלחו לשדה התעופה שנמצא במרחק של 260 ק"מ בלבד מאזור קשמיר. לפי Kanwa Defense Review, מגזין בשפה הסינית שבסיסו בקנדה, רכבי מכ"ם של טילי הגנה אווירית HQ-9 זוהו בבסיס והעריכו שהם נועדו להגן על גבולה המערבי של סין מכל תקיפה אווירית אפשרית של חיל האוויר ההודי.
ב-17 בפברואר 2016, משרד ההגנה של טייוואן פרסם "אנו לומדים על מערכת טילי הגנה אווירית שנפרסה" על ידי הסינים באי וודי באיי פאראסל. לא ידוע כמה ומתי סוללות של טילים נפרסו. אבל נאמר ל-BBC שהמערכת מסוגלת לירט למטוסים אזרחיים וצבאיים מווייטנאם ומהפיליפינים. מפקד צי האוקיינוס השקט האמריקאי אישר את הפריסה לסוכנות הידיעות רויטרס. והוסיף כי מהלך זה מהווה "מיליטריזציה של ים סין הדרומי" מהלך שמפקד הצבא הסיני (שי ג'ינפינג) התחייב שלא לבצע.
פריסה בים סין הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שר הקבינט היפני, יושיהידה סוגה, אמר שיש "חששות רציניים" לגבי "המהלך החד-צדדי של סין לשינוי הסטטוס קוו" באזור, ו"איננו יכולים לקבל עובדה זו". תמונות לוויין מציגות תקריב של קטע חוף, שצורתו מזכירה את קו החוף הצפוני של האי וודי/יונגשינג ב-Passels כפי שהוא מופיע בתמונות אחרות, ומצביעות על שתי סוללות טילים. כל סוללה מורכבת מארבעה משגרים ושני רכבי בקרה. נראה כי שניים מהמשגרים הוקמו, נכתב בדיווח. פוקס ניוז ציטטה גורם הגנה אמריקאי שאמר כי נראה כי הטילים הם מערכת ההגנה האווירית HQ-9, עם טווח של כ-200 ק"מ.
פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא פקיסטן מפעיל את גרסת HQ-9/P. בתחילת 2015 התנהל המשא ומתן בין סין לפקיסטן לרכישת HQ-9 ו-HQ-16. הטילים נכנסו לשירות ב-14 באוקטובר 2021.
מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Grevatt, Jon (11 בפברואר 2016). "China's CASIC targets international expansion". Janes. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 「黃河」 (בינואר 2001). "巡天神箭 紅旗9號與紅旗家族動態". Defence International (114): 72–81.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "HQ-9/-15, and RF-9 (HHQ-9 and S-300) (China), Defensive weapons". Jane's Information Group. 7 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Saunders, Phillip C. (10 ביוני 2021). "Testimony before the U.S.-China Economic and Security Review Commission Hearing on China's Nuclear Forces" (PDF). U.S.-China Economic and Security Review Commission. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hasik, James (2 באוקטובר 2013). "Chinese Anti-Aircraft Missiles for Turkey? Some Implications for Security and Industry". Atlantic Council. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cranny-Evans, Samuel (22 בנובמבר 2019). "Uzbekistan conducts first FD-2000 air-defence test". Janes. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cranny-Evans, Samuel; Dominguez, Gabriel (15 באוקטובר 2021). "Pakistan Army commissions HQ-9/P air-defence system". Janes. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Toksabay, Ece (26 בספטמבר 2013). "Chinese firm wins Turkey's missile defense system tender". reuters.com. reuters. נבדק ב-26 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
AFP, Congress to block Turkey using US funds to buy missile system from blacklisted Chinese firm, The Telegraph, 14 December 2013
- ^ Lague, David (2 באוקטובר 2013). "For China, Turkey missile deal a victory even if it doesn't happen". Reuters.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Daloglu, Tulin (27 בספטמבר 2013). "Turkey close to deal with China for anti-missile system". Al-Monitor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Update: Turkey Remains Defiant About Co-Producing Missile Defense System with China". Defense Update. 25 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Karadeniz, Tulay (19 בפברואר 2015). "Turkey eyes deal with China on missile defense despite NATO concern". Reuters. נבדק ב-12 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Coskun, Orhan; Karadeniz, Tulay (26 בפברואר 2015). "Turkey goes back to other missile system bidders as China drags feet: officials". Reuters. נבדק ב-12 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Butler, Daren; Karadeniz, Tulay; Martina, Michael (18 בנובמבר 2015). "UPDATE 2-Turkey confirms cancellation of $3.4-bln missile defence project awarded to China". Reuters. נבדק ב-25 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
קטגוריה:הגנה נגד טילים קטגוריה:הרפובליקה העממית של סין: אמצעי לחימה קטגוריה:טילים סיניים