MIM-104 פטריוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
MIM-104 פטריוט
Patriot missile launch b.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר
יצרן ריית'און
עלות יחידה 1 מיליון דולר אמריקני
פעילות מבצעית ראשונה מלחמת המפרץ
פלטפורמת שיגור פלטפורמת שיגור ייעודית הכוללת 4 טילים
(16 טילים ב-PAC3)
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי דלק מוצק
משקל 900 ק"ג
ממדים
אורך 5.31 מטר
קוטר 410 מ"מ
מוטת כנפיים 920 מ"מ
ביצועים
מהירות 5.5 מאך (1.87 ק"מ בשנייה)
טווח 70 ק"מ ל-PAC1
160-70 ק"מ ל-PAC2
גובה טיסה 24,200 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 30 ק"ג
מרעום קרבה
הנחיה שליטת רדיו עם עקיבה חצי-אקטיבית של הטיל

MIM-104 פטריוט (MIM-104 Patriot) היא מערכת נשק נ"מ וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און האמריקאית. במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום". השם PATRIOT הוא למעשה ראשי תיבות של Phased Array Tracking Radar to Intercept On Target הודות לעקרון "מערך המופע" (Phased Array). כיוון שאנטנת המכ"ם היא מסוג Phased Array, הרי שהיא בנויה ממספר רב של אלמנטי שידור-קליטה כשלכל אחד ניתן להזין מופע (פאזה) שונה. דבר זה מאפשר להסיט את אלומת המכ"ם הן בשידור והן בקליטה לכיוון אחר בזמן אפסי, ולמעשה לסרוק את המרחב עליו אמון המכ"ם מבלי לבצע תנועה מכנית של האנטנה. בנוסף, לשיטה זו יתרונות בהתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, למשל על ידי יצירת הגבר אפס בכיוון ממנו מגיע אות שמטרתו לחסום את המכ"ם וע"י כך להתגבר על החוסם עוד בשלב הקליטה.

הרעיון שעומד מאחורי מערכת הפטריוט עלה עוד בשנות ה-60. פיתוח המערכת החל בשנת 1976 והיא הייתה מבצעית כנגד מטוסים החל משנת 1982, וכנגד טילים בליסטיים משנת 1988. לפרסום רב זכתה מערכת הפטריוט בימי מלחמת המפרץ, אז נעשה בה שימוש נרחב. במהלך המלחמה, מינואר ועד פברואר 1991, נפרסו סוללות פטריוט של צבא ארצות הברית בערב הסעודית ובישראל במטרה ליירט טילי סקאד עיראקיים, אולם היא נמצאה כלא יעילה מספיק, כיוון שטיל הפטריוט התקשה בזיהוי ראש הקרב של טיל הסקאד ולעתים פגע בטיל, אך לא פוצץ אותו. מאז שודרגו טילי הפטריוט מספר פעמים, ואף שולבו במערכות הגנה רב-שכבתיות.

מערכת הפטריוט נמכרה לישראל, גרמניה, ספרד, יפן, הולנד, יוון, פולין, טורקיה, בחריין, מצרים, כווית, קוריאה הדרומית, טאיוואן, ערב הסעודית ובלגיה.

מבנה והנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג אחד של מערכת הפטריוט מצויד במשגרים ניידים מדגם M-901. משגרים אלו נגררים על ידי רכב ייעודי של חברת "אושקוש" בעל הנעה 8X8 המתאים לנסיעת שטח. גרסה אחרת של המשגר מורכבת כיחידה אחת ומקורה בגרמניה, כאשר רכבה הנושא אותה הוא של חברת "מאן". כל משגר פטריוט מדגמי "PAC-1" ו-"PAC-2" נושא עד ארבעה טילים, ומשגרי "PAC-3" נושאים עד 16 טילים (אם כי קטנים יותר). במשך השנים יוצרו גרסאות שונות לטילי הפטריוט. כך לדוגמה, נתוני דגם PAC-2 (גרסה משופרת בעלת יכולת התמודדות טובה יותר עם טילים בליסטיים): אורכו - 5.31 מטרים, משקלו 900 ק"ג והוא טס במהירות המגיעה ל-5.5 מאך. מרכז הבקרה: Engagement Control Station (מכונה בקיצור ECS) נייד גם הוא.

מערכת הפטריוט מסוגלת ליירט כלי טיס עוינים מטווח של כ-160 ק"מ וטילים מטווח של כ-60 ק"מ וכן מצוידת במערכת זע"ט (זיהוי עמית-טורף) לזיהוי מטרות ידידותיות ועוינות ואף במערכת למניעת שיגור טילים בשוגג לעבר מטרות ידידותיות. מכ"ם הפטריוט (המכונה Radar Set‏ - RS) מדגם AN/MPQ-53 מצויד באמצעי התמודדות כנגד לוחמה אלקטרונית (נ"לא או ECCM - Electronic Counter Counter Measures) מתקדמים.

גדוד סוללות פטריוט יכול לתקשר עם מרכז בקרה גדודי: Information Coordination Center (בראשי תיבת: ICC), אשר מסוגל לשתף מידע עם סוללות פטריוט ונ"מ אחרות (כגון הוק), ולהקצות להן מטרות ליירוט.

הפטריוט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מערך הפטריוט בישראל מפעיל מערך ההגנה האווירית בצה"ל. הכינוי של הפטריוט בצה"ל הוא "יהלום".

הפטריוט הוצבו לראשונה באופן מבצעי בישראל במלחמת המפרץ.[1] במהלך הלחימה נורו עשרות טילי פטריוט נגד טילי הסקאד העיראקים, אך לא הצליחו ביירוט הטילים העיראקים. חלק לא ידוע ממטחי הפטריוט הצליחו אומנם ליירט את מטחי הטילים העיראקים אולם את נתוני היירוט מסרב צה"ל עד היום למסור.

כיום מוצבות סוללות הפטריוט בישראל בעת שיגרה ובעת מלחמה, למשל בעת מלחמת לבנון השנייה נפרסו מספר סוללת פטריוט סביב העיר חיפה.

בשנים האחרונות ביצעה ישראל מספר שדרוגים של המערכת על מנת להגדיל את יעילותה כנגד טילים, ואף שולבה בניסוי האחרון של הטיל "חץ 2" כמערכת גיבוי. בנובמבר 2009, במסגרת תרגיל 'ג'וניפר קוברה' 10, ביצעו צה"ל וצבא ארצות הברית ירי של 10 טילי פטריוט על אדמת ישראל ובמתקני שיגור על ספינות אמריקאיות.[2]

כיום ישראל מצוידת בסוללות וטילי פטריוט מדגם MIM-104D (PAC-2/GEM+).[3]

במהלך מבצע צוק איתן, ב-14 ביולי 2014, יירט מערך ההגנה האווירית של צה"ל מעל אשדוד כלי טיס בלתי מאויש ששלח חמאס באמצעות טיל פטריוט.[4] ב-17 ביולי יירט מערך ההגנה האווירית כטב"ם נוסף של חמאס, גם הוא באמצעות טיל פטריוט.[5]

ב-31 באוגוסט 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של צה"ל כלי טיס בלתי מאויש באזור קוניטרה באמצעות טיל פטריוט.[6]

ב-23 בספטמבר 2014 מערך ההגנה האווירית יירט והפיל מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-24 שחדר לשטח ישראל, וזאת באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[7] זהו היירוט הראשון (בעולם) של מטוס אויב מאויש על ידי טיל זה.

ב-17 ביולי 2016 שוגרו 2 טילי פטריוט על ידי מערך ההגנה האווירית על מנת ליירט כלי טיס בלתי מאויש שחדר מכיוון סוריה אל רמת הגולן, היירוט כשל וכלי הטיס שב על עקבותיו.[8]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • S-300 - מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת רוסיה.
  • שרביט קסמים - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך.
  • ברק 8 - מערכת הגנה אווירית רב-משימתית לטווחים בינוניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]