יארון
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | בינת ג'בייל |
| קואורדינטות | 33°05′00″N 35°25′00″E / 33.083333333333°N 35.416666666667°E |
  | |
יׇאר֫וּן (בערבית: يارون) הוא כפר לבנוני השוכן בנפת בינת ג'בייל במחוז א-נבטיה שבלבנון, על גבול ישראל–לבנון. הכפר משקיף על היישובים יראון ואביבים. יארון שוכן על גבעה שגובהה נע בין 750 ל-900 מטר מעל פני הים והוא הדרומי שביישובי לבנון. הגידול החקלאי העיקרי של הכפר הוא זיתים, חיטה וטבק.
הכפר מתחלק בין מוסלמים שיעים ונוצרים קתולים. בשנת 2009 היו בכפר 365 חברי קהילת סן ז'ורז' של הכנסייה המלכּיתית.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר יארון בלבנון, ידוע גם בשמו העות'מאני "יארון א-נׇצארא" (יארון של הנוצרים), נחשב לאתר היסטורי עשיר שחווה שלל אירועים ושינויים מרתקים לאורך השנים. מועד האזכור הראשון שלו ככפר מתועד בשנת 1596, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, כחלק מהנאחייה (מחוז-המשנה) תבנין בליוואא' (מחוז) צפת, עם אוכלוסייה מעורבת של מוסלמים ונוצרים. התושבים נדרשו לשלם מיסים על מגוון גידולים ומשאבים כמו חיטה, שעורה, עצי זית, כרמים, עצי פרי, עיזים וכוורות, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות".[2][3]
ב-1674 נצפו במקום חורבות של מנזר וכנסייה.
ב-1781 נערך במקום קרב דמים שבו נהרג נאסיף א-נסאר (אנ') על ידי אחמד אל-ג'זאר.[4]
במאה ה-19, הכפר זכה לביקורים של מספר חוקרים ומטיילים מערביים שתיארו אותו ואת שרידיו העתיקים. אדוארד רובינסון כינה אותו "כפר גדול" ב-1838,[5] והארכאולוג הצרפתי לואי פליסיאן דה סוסי זיהה ב-1863 את הכפר יָארוּן עם יראון המקראית, שהייתה עיר בנחלת שבט נפתלי,[6][7] אך הזיהוי אינו מוסכם.
לפי ויקטור גרן, שביקר במקום ב-1870, היו בעיירה 300 נוצרים יוונים-אורתודוקסים ו-280 מתואלים. הוא תיאר את הכנסייה המקומית, על שם ג'ורג' הקדוש, כפשוטה וצנועה, ובפינה של המסגד המקומי מצא אבן ובה כתובת חרותה ביוונית ואיור של עץ תמר נושא פירות; לפי הכתובת החרותה, האבן הייתה פעם חלק ממקדש מקומי.[8]
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1881 תיארה את יארון ככפר אבן עם אוכלוסייה מעורבת, ופירטה את האתרים ההיסטוריים והארכיטקטוניים השונים שבו, כולל כנסייה עתיקה עם כתובות יווניות.[9]
חיי חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד רוב ילידי יארון מבקרים בכפר בקיץ, כ-60% עד 70% מילידי הכפר היגרו למדינות מחוץ ללבנון, ובהן אוסטרליה, ארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, פנמה, ונצואלה ודרום אפריקה. בשל הנזק ממלחמת האזרחים והמלחמות עם ישראל, ההתפתחות הכלכלית הייתה איטית באזור, וכתוצאה מכך הדור הצעיר של הכפר מחפש הזדמנויות להשכלה גבוהה במדינות אחרות. אולם במהלך הקיץ משפחות רבות חוזרות לאזור, ומבלות עם המשפחות שנותרו מאחור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Territory and statistics". Eparchy Greek Melkite Catholic of Tyre. אורכב מ-המקור ב-31 באוגוסט 2018. נבדק ב-29 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 179.
- ^ Note that Rhode, 1979, p. 6 (אורכב 10.10.2016 בארכיון Wayback Machine) writes that the register that Hütteroth and Abdulfattah studied was not from 1595/6, but from 1548/9
- ^ Blanford, 2011, pp. 12-13
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, p. 371
- ^ From personal name, according to Palmer, 1881, p. 104 "perhaps the Iron of Josh. xix 38"
- ^ Katz, Hayah; Levin, Yigal (2021-01-02). "Tel Rosh: The forgotten Rehob in the Upper Galilee". Palestine Exploration Quarterly (באנגלית). 153 (1): 24–41. doi:10.1080/00310328.2020.1751490. ISSN 0031-0328.
mentioned in Josh 19:38 after Jiron, which he identified with the village of Yaroun, 10 km northeast of Tel Rosh in what today is south Lebanon
- ^ Guérin, 1880, pp. 105–106
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP I, p. 203