יגאל תלמי

יגאל תלמי
לידה	31 בינואר 1925 (בן 98); קייב, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; המכון הטכנולוגי של ציריך ;
מנחה לדוקטורט	וולפגנג פאולי
מוסדות	אוניברסיטת חרונינגן (1 בספטמבר 1980–31 בדצמבר 1980); מכון ויצמן למדע ;
פרסים והוקרה	חתן פרס ויצמן לשנת 1962, פרס ישראל לשנת 1965, פרס רוטשילד לשנת 1971, פרס בתה של החברה האמריקנית לפיזיקה לשנת 2000 ופרס א.מ.ת לשנת 2003
צאצאים	תמר דיין
תרומות עיקריות
	במחקרים בתחום מבנה גרעין האטום

ערך זה עוסק בפיזיקאי ישראלי. אם התכוונתם לקצין צה"ל מעוטר עיטור המופת, ראו יגאל תלמי (קצין).

יגאל תַלמִי (נולד ב-31 בינואר 1925) הוא פרופסור לפיזיקה ומומחה לפיזיקה גרעינית, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמי נולד בקייב שבאוקראינה למשה ולאה תלמי (סימלנסקי). באותה שנה עלתה משפחתו לישראל וגרה בכפר יחזקאל, בה היה אביו מראשוני המורים בבית הספר^[1]. בקיבוץ התיידד עם טוביה קושניר וחלם על קריירה כביולוג, השניים כונו בלגלוג "ציידי הפרפרים" על עניינם בטבע במקום בעבודות משק מסורתיות. לקראת לימודיו בתיכון מצא ספר ישן בפיזיקה שהצית את דמיונו מאחר שגילה כי ניתן לחשב תופעות טבע.^[2] הוא למד בכיתות י"א וי"ב בגימנסיה הרצליה ולאחר תום לימודיו התגייס לפלמ"ח^[3]. בגלל סיבות רפואיות שוחרר מהפלמ"ח ובשנים 1943–1947 למד לימודי תואר ראשון ושני בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העצמאות, התגייס ושירת בחי"ש ובחיל המדע^[4].

לאחר סיום שירותו הצבאי, למד לימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך (ETH) בהנחייתו של וולפגנג פאולי, ועם סיומם, בשנת 1951, עבד בספקטרוסקופיה של גרעין האטום כעוזר המחקר של יוג'ין ויגנר באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, הודות למלגת לימודים של ממשלת ארצות הברית^[5] ומלגה של התאחדות ציוני אמריקה^[6]. עם שובו לישראל החל לעבוד במכון ויצמן ונמנה בין ראשוני המחלקה לפיזיקה גרעינית. בשנת 1955 מונה למרצה אורח באוניברסיטה העברית^[7]. באוגוסט 1956 יצא לפרינסטון כמרצה אורח^[8]. בספטמבר 1957 קיבל את פרס ירושלים למדע^[9].

בשנת 1958 קודם לדרגת פרופסור חבר. באותה שנה שילם חיל האוויר של ארצות הברית למכון ויצמן עבור עבודתו במכון ויצמן במסגרת שיתוף מידע^[10].

לאורך שנות עבודתו הוזמן כפרופסור אורח והרצה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, באוניברסיטאות ייל, פרינסטון ואחרות. עד לפרישתו בשנת 1994 היה פרופסור במכון ויצמן ושימש גם בתפקידים מנהלתיים כיושב ראש המועצה המדעית^[11], כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית (1967–1976)^[12] וכדיקן הפקולטה לפיזיקה (1970–1984).

היה חבר הוועדה לאנרגיה אטומית^[13] והיה חבר ועדת המשנה למחקר^[14].

במחקריו עסק תלמי במבנה גרעין האטום. שיטה שפותחה על ידו ומדדה את כוחות המשיכה של חלקיקי הגרעין הביאה לנוסחה המקובלת של מצבים בגרעין^[15].

תלמי הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1963, מהצעירים ביותר שנבחרו לאקדמיה, ושימש בה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע (1974–1980). על עבודתו זכה במהלך השנים בפרס ויצמן של עיריית תל אביב (1962)^[16], פרס ישראל למדעים מדויקים (1965, יחד עם עמוס דה-שליט), פרס רוטשילד (1971)^[17], פרס בתה של החברה האמריקנית לפיזיקה (2000) ופרס א.מ.ת (2003).

תלמי נשוי לחנה קיבלביץ, ולהם שני ילדים: יואב שלמד רפואה ותמר דיין היא פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ונשואה לאלוף (מיל) עוזי דיין. אחותו הייתה תחיה, אשתו של ברוך פדה^[1].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 הוא הביע העדפה להנהגת בחירות אזוריות בישראל בתקווה ששיטה זו תעלה לשלטון אנשים יותר ראויים, הגם שטען שבכל שיטת בחירות יש חסרונות^[18]. בשנת 1974 הוא היה מבכירי התנועה לשינוי שיטת הבחירות בישראל^[19].

תלמי היה מתומכיו של דוד בן-גוריון. בתחילת 1961 הוא הביע תמיכה בהמשך הקואליציה של בן-גוריון על רקע עסק הביש^[20], בשנת 1965 הוא היה פעיל בארגון כנס של רפ"י במכון ויצמן^[21] ובשנת 1966 הוא נמנה עם הוועד לחגיגת יום ההולדת של בן-גוריון^[22]. בתחילת 1974 הוא חתם על קריאה של יובל נאמן לכינון ממשלת אחדות^[23].

בשנת 1977 היה תלמי מהחותמים על קריאה לחנינה ליהושע בן ציון^[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל תלמי באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מכון ויצמן, ‏בקליפת גרעין, באתר "הידען", 11 במרץ 2022
יגאל תלמי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² נפטר משה תלמי, הַבֹּקֶר, 9 בינואר 1961
^ מכון ויצמן, ‏בקליפת גרעין, באתר "הידען", 11 במרץ 2022
^ פרופ' יגאל תלמי, הצופה, 10 בפברואר 1963
^ יאיר קוטלר, חוקרי הגרעין הישראליים, הארץ, 13 בספטמבר 1957
^ זכו בפרסי למוד בארה"ב, הַבֹּקֶר, 12 בספטמבר 1951
^ 3 מישראל ו־1 מארה"ב זכו בסטיפנדיות, חרות, 24 באוקטובר 1951
^ אנשים ומוסדות, דבר, 26 ביולי 1955
^ מדען מרחובות לממכללת פרינסטון, חרות, 17 באוגוסט 1956
^ הוענקו פרסי ירושלים תשי"ז, דבר, 23 בספטמבר 1957
^ חיל האויר האמריקאי חתם חוזה עם חוקרי אטום בארץ, הארץ, 12 בפברואר 1958
^ יגאל תלמי - יו"ר המועצה המדעית של מכון וייצמן, דבר, 21 ביוני 1965
^ פרופ' תלמי נתמנה כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית של מכון וייצמן, על המשמר, 5 באפריל 1967
^ אשכול יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית, הצופה, 15 באפריל 1966
^ פורסמו שמות הברי ועדות המשנה בוועדה לאנרגיה אטומית, על המשמר, 6 באפריל 1967
^ חוקר אטום ישראלי יצא לארה"ב למחקרים, שערים, 22 באוגוסט 1956
^ שלושה מדענים יוכתרו כחתני פרס וייצמן, מעריב, 29 בינואר 1963
^ חתני פרס רוטשילד לתשל"א, דבר, 24 ביולי 1972
^ פרופ' י. תלמי: ארגומנטים שקולים כמעט, למרחב, 26 באוקטובר 1959
^ היום כנס־יסוד של התנועה לשינוי שיטת הבחירות, דבר, 18 במרץ 1974
^ קריאה להמשך הקואליציה הנוכחית בראשות בךגוריון, דבר, 22 בפברואר 1961
^ מכון וייצמן למדע - עסק של רפ"י, על המשמר, 9 באוגוסט 1965
^ שרים יברכו את ב.ג. בשדה בוקר, דבר, 22 בספטמבר 1966
^ צמרת רפ"י תתכנס, מעריב, 1 במרץ 1974
^ כך ניסינו להשיג מידת הרחמים ליהושע בן ציון, מעריב, 12 בספטמבר 1977

[הבוקר61-1] ¹ ² נפטר משה תלמי, הַבֹּקֶר, 9 בינואר 1961

[2] מכון ויצמן, ‏בקליפת גרעין, באתר "הידען", 11 במרץ 2022

[3] פרופ' יגאל תלמי, הצופה, 10 בפברואר 1963

[4] יאיר קוטלר, חוקרי הגרעין הישראליים, הארץ, 13 בספטמבר 1957

[5] זכו בפרסי למוד בארה"ב, הַבֹּקֶר, 12 בספטמבר 1951

[6] 3 מישראל ו־1 מארה"ב זכו בסטיפנדיות, חרות, 24 באוקטובר 1951

[7] אנשים ומוסדות, דבר, 26 ביולי 1955

[8] מדען מרחובות לממכללת פרינסטון, חרות, 17 באוגוסט 1956

[9] הוענקו פרסי ירושלים תשי"ז, דבר, 23 בספטמבר 1957

[10] חיל האויר האמריקאי חתם חוזה עם חוקרי אטום בארץ, הארץ, 12 בפברואר 1958

[11] יגאל תלמי - יו"ר המועצה המדעית של מכון וייצמן, דבר, 21 ביוני 1965

[12] פרופ' תלמי נתמנה כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית של מכון וייצמן, על המשמר, 5 באפריל 1967

[13] אשכול יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית, הצופה, 15 באפריל 1966

[14] פורסמו שמות הברי ועדות המשנה בוועדה לאנרגיה אטומית, על המשמר, 6 באפריל 1967

[15] חוקר אטום ישראלי יצא לארה"ב למחקרים, שערים, 22 באוגוסט 1956

[16] שלושה מדענים יוכתרו כחתני פרס וייצמן, מעריב, 29 בינואר 1963

[17] חתני פרס רוטשילד לתשל"א, דבר, 24 ביולי 1972

[18] פרופ' י. תלמי: ארגומנטים שקולים כמעט, למרחב, 26 באוקטובר 1959

[19] היום כנס־יסוד של התנועה לשינוי שיטת הבחירות, דבר, 18 במרץ 1974

[20] קריאה להמשך הקואליציה הנוכחית בראשות בךגוריון, דבר, 22 בפברואר 1961

[21] מכון וייצמן למדע - עסק של רפ"י, על המשמר, 9 באוגוסט 1965

[22] שרים יברכו את ב.ג. בשדה בוקר, דבר, 22 בספטמבר 1966

[23] צמרת רפ"י תתכנס, מעריב, 1 במרץ 1974

[24] כך ניסינו להשיג מידת הרחמים ליהושע בן ציון, מעריב, 12 בספטמבר 1977

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]