יוג'ין ויגנר

יוג'ין ויגנר
Eugene Paul Wigner
לידה	17 בנובמבר 1902; בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1 בינואר 1995 (בגיל 92); פרינסטון, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה, מתמטיקה
מקום מגורים	הונגריה, גרמניה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרינסטון
מקום לימודים	Fasori Gimnázium (1919); האוניברסיטה הטכנית של ברלין (1925) ;
מנחה לדוקטורט	מיכאל פולני
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1930–1936); אוניברסיטת פרינסטון (1938–1942); פרויקט מנהטן (1942–1945); אוניברסיטת פרינסטון (1946–1971); אוניברסיטת ליידן (8 באוגוסט 1956–3 בדצמבר 1957); אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (1936–1938); אוניברסיטת גטינגן (1927–1928); האוניברסיטה הטכנית של ברלין (1928–1933); המעבדה הלאומית באוק רידג' (1945–1946) ;
תלמידי דוקטורט	ג'ון ברדין, Leonard Eisenbud, Rajmund Lewis Somorjai, Francis Joseph Narcowich, George Abraham Snow, Joseph O. Hirschfelder, Conyers Herring, Edwin Thompson Jaynes, Theodore Duddell Newton, William Tout Sharp, ויקטור וייסקופף, Ralph Zvi Roskies, פרדריק סייץ, Fred Tappert, אבנר שמעוני, Marcos Moshinsky
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1963); פרס לזכר ריצ'טמייר (1955); מדליית פרנקלין (1950); חבר זר של החברה המלכותית (1970); הרצאת ג'ון פון נוימן (1966); מדליית ההצטיינות (1946); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1968); המדליה הלאומית למדעים (1969); מדליית מקס פלאנק (1961); מדלית ויגנר (1978); פרס אנריקו פרמי (1958); פרס אלברט איינשטיין (1972); פרס אטומס פור פיס (1960); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית ;
בן או בת זוג	Amelia Frank; Mary Annette Wheeler; Eileen Clare-Patton Hamilton
צאצאים	David Wheeler Wigner
הערות	במקור יהודי אך המיר דתו
תרומות עיקריות
	מחקרים בפיזיקה גרעינית, תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים.
חתימה

יוג'ין פול "אי. פי." ויגנר (בהונגרית: Wigner Jenő Pál, ינה פאל ויגנר; 17 בנובמבר 1902 – 1 בינואר 1995) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יהודי-הונגרי-אמריקאי. אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגנר נולד בבודפשט שבאוסטרו-הונגריה למשפחה יהודית. אביו היה מנהל מפעל לעיבוד עורות. מגיל חמש למד בעזרת מורים פרטיים. בגיל אחת עשרה אובחן כחולה בשחפת ונשלח להחלים בהרי האלפים האוסטריים. לאחר שישה שבועות התברר כי ההבחנה הייתה שגויה אך את השבועות שעברו בינתיים העביר בפתרון בעיות מתמטיות.

ויגנר חגג בר מצווה חילונית, אולם למד יהדות אצל רב כמו שאר בני הקהילה. לאחר שסיים בהצטיינות את בית הספר התיכון הלותרני בבודפשט (חברו לספסל הלימודים היה המדען לעתיד ג'ון פון נוימן, שנה אחת מתחתיו). נשלח ללמוד באוניברסיטה הטכנית של ברלין שם פגש, במסגרת החברה הגרמנית לפיזיקה, מדענים כמקס פלאנק, ורנר הייזנברג ואלברט איינשטיין.

כחלק מתגובתם לשלטון ההונגרי הקומוניסטי ולהתבלטות של יהודים במשטר זה, משפחת ויגנר המירה את דתה לנצרות בזרם הלותרניזם. מאוחר יותר בחייו הסביר ויגנר שזו "לא הייתה החלטה דתית בלב שלם, אלא החלטה אנטי-קומוניסטית".

קריירה בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברלין החל ויגנר לעבוד במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק) תחת מורו מייקל פולאני.

בשנות העשרים המאוחרות עסק בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הוא עבד באוניברסיטת גטינגן כעוזרו של המתמטיקאי דויד הילברט אך הקדיש את זמנו לפיזיקה. הוא הניח את יסודות התאוריה של מכניקת הקוונטים הסימטרית ועשה שם לעצמו בעולם המדעי. בשנות השלושים חקר גם את גרעין האטום.

קריירה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1930 זכה למשרה באוניברסיטת פרינסטון יחד עם פון נוימן, אך שניהם המשיכו לשהות באירופה כמחצית מזמנם. עם עלייתו לשלטון של היטלר מצאו מקלט בארצות הברית. בפרינסטון פגש שוב את איינשטיין ואף את פול דיראק, שגם נשא לאישה את הצעירה משתי אחיותיו.

בשנת 1934 שיער את קיומו של מבנה גבישי המורכב מאלקטרונים בלבד, הנקרא על שמו גביש ויגנר (אנ'). התאוריה אוששה על ידי חוקרי מכון ויצמן למדע במחקר שפורסם בשנת 2019 במגזין Science.^[1]

משבוששה האוניברסיטה לחדש את חוזהו ב-1936, נדד למדיסון, בירת ויסקונסין ולימד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון המקומית. הוא נשא לאישה סטודנטית לפיזיקה בשם אמליה פרנק אך זו נפטרה ב-1937. ויגנר התאזרח בארצות הברית וב-1938 חזר והצטרף לאוניברסיטת פרינסטון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ויגנר אחד הפעילים למען הקמת פרויקט מנהטן. לאחר שהוקם, השתתף בו כחוקר באוניברסיטת שיקגו בין השנים 1942 ל-1945.

ב-1941 נישא בשנית, למרי אנט וילר.

לאחר שנה כמנהל המחקר במעבדות קלינטון שבטנסי שב ללמד בפרינסטון ב-1947. מאז כיהן כפרופסור לפיזיקה מתמטית בפרינסטון עד פרישתו ב-1971.

בין השנים 1952 ו-1957, ולאחר מכן בין 1959 ל-1964, היה חבר בוועדה המייעצת לסוכנות האמריקאית לאנרגיה אטומית.

ב-1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".

ב-1992 פרסם את זכרונותיו, ושלוש שנים לאחר מכן נפטר בפרינסטון, ניו ג'רזי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוג'ין ויגנר בוויקישיתוף

יוג'ין ויגנר, באתר פרס נובל (באנגלית)
יוג'ין ויגנר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יוג'ין ויגנר, באתר MacTutor (באנגלית)
יוג'ין ויגנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יוג’ין ויגנר, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
יוג'ין ויגנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יוג'ין פול ויגנר (1902-1995), דף שער בספרייה הלאומית

Eugene Wigner, The Unreasonable Effectiveness of Mathematics in the Natural Sciences, Communications in Pure and Applied Mathematics, Vol. 13, No. I, February 1960

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תקציר המאמר באתר Science
גביש של אלקטרונים, באתר "מדע גדול, בקטנה"

[1] תקציר המאמר באתר Science
גביש של אלקטרונים, באתר "מדע גדול, בקטנה"

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022)