כפר יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר יחזקאל
הממגורה הנטושה והצרכניה במושב
הממגורה הנטושה והצרכניה בכפר יחזקאל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע ‎5‏ מטר
תאריך ייסוד 1921
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 1,138 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.0%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°34′02″N 35°21′35″E / 32.5671978179608°N 35.3598078526278°E / 32.5671978179608; 35.3598078526278

כפר יחזקאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
מבט על כפר יחזקאל מתוך כדור פורח

כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. לידו נמצאים קיבוץ גבע והגן הלאומי מעיין חרוד.

על-פי אתר המועצה האזורית, נכון לתחילת שנת 2007, יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים.

תולדות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב, 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית. המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. בראשיתו נקרא כשמו הערבי של השטח והמעיין שבו: "עין טבעון". אחר כך שונה השם, להבדיל מהאגדה האורבנית הכפר אינו קרוי כפר יחזקאל על שם שר האוצר הראשון של עיראק, היהודי ששון חזקאל, שתרם כסף לקרן הקיימת לישראל לקניית אדמות בארץ. למעשה, הכפר קרוי על שם נער מהמשפחה - יחזקאל ששון, שטבע בנהר הפרת באחד ממסעות הסחר של משפחת ששון. המשפחה העשירה אכן תרמה לקרן היסוד, וביקשה להנציח את שמו של הנער המנוח.

המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון - נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי.

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בכפר יחזקאל

הקמתו של בית הכנסת בכפר, לוותה בפולמוס ומאבק ארוך. רוב ההורים של החלוצים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג. בשנת 1924 ביקשו ה"זקנים" ובראשם אברהם פלדשטיין, להקים בית כנסת בכפר. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, וביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.

במאי 1927 ביקש הרב קוק, בשנית, שיוקם בית כנסת. באסיפת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום. אלי אשכנזי בהארץ מצטט את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928, הונחה אבן פינה, כאות לבנייתו. לאחר שהגיע ליישוב הרב יוסף חן,[2] הוא הקים את בית הכנסת שנקרא "אשל אברהם". בחודש מאי 2010 הסתיים שיפוץ מקיף של בית הכנסת בעזרת תרומות נדיבות מהארץ ומחו"ל ונחתמה אמנה תפילה שנועדה לשמור על האופי הפלורליסטי של המקום תוך אפשרות שילוב תפילות ולימוד לכל סוגי הקהלים.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ד, כפר יחזקאל מושב עובדים בעמק יזרעאל המזרחי, שמעון קושניר, 1921-1922 - העלייה על הקרקע, השנה הראשונה
  • רני יבין וראובן גפני, "בא השטן לכפר יחזקאל בערב שבת: מרד הזקנים והמאבק על הקמת בית כנסת במושב עובדים בעמק יזרעאל, 1928-1924", קתדרה, 130 (תשס"ט), עמ' 75–102

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר יחזקאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ (נולד בה'תרנ"ו, 1896 - נפטר בה'תשכ"ד, 1964) רב ושוחט באזור עמק יזרעאל חבר המזרחי והפועל המזרחי. נולד ברהצ'וב לדוד ונחמה מינה חן, חסידי חב"ד. אביו היה בנו של אברהם אהרן שהיה בנו של הרב פרץ חן. אחיו הוא הרב גרשון חן. למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בשנת 1914 נישא לשרה בת אליהו שולמן, ובמשך 15 שנים לאחר נישואיו עבד כשוחט בחרקוב שבאוקראינה. ב-1936 קיבל אישור עלייה לישראל. בשנת 1946 עבר לנתניה ועבד בה כשוחט. ב-1964 נפטר ונקבר בבית הקברות בנתניה. לא הותיר אחריו צאצאים.
  3. ^ אלי אשכנזי, כך ניצחו "הזקנים" את חלוצי העמק, באתר הארץ, 26.10.2007