יהודית קגן
| לידה |
11 בספטמבר 1992 (בת 33) וורמס, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
|---|---|
| שם לידה |
Judith Jael Laufersweiler |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית, ארמית |
| השכלה | |
| בן או בת זוג |
איתי קגן |
| פרסים והוקרה |
פרס עינת (2019) |
|
www | |
יהודית יעל תמר קגן (נולדה ב-11 בספטמבר 1992) היא סופרת פנטזיה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קגן נולדה ב-11 בספטמבר 1992 בשם יהודית יעל לאופרסוויילר בוורמס, גרמניה למשפחה צ'כית. הוריה התגיירו לפני שנולדה. כשהייתה בת שלוש עלו הוריה לישראל, והתגוררו במודיעין.[1] קגן למדה בתיכון פלך, ועשתה שירות לאומי בירושלים דרך עמותת עמינדב.[1][2]
קגן למדה לתואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן ולתואר שני במנהל עסקים ושיווק בקריה האקדמית אונו.
ב-2016 התפרסם ספרה The Other One, רומן מדע בדיוני רומנטי המבוסס על שיר השירים שכתבה ב-2014 במסגרת חודש הכתיבה הלאומי.[3]
בשנת 2019 החלה לפרסם סיפורים קצרים, בין השאר באתר בלי פאניקה ובאסופת היה יהיה. באותה שנה זכה סיפור שכתבה, "בלוז כנעני", בפרס עינת.[4]
בשנת 2022 הייתה ממקימי חבורת "שעטנז" ליצירה יהודית פנטסטית.
בשנת 2024 יצא "חרשתא", ספרה הראשון בעברית, בהוצאת שתיים. בספר משולבים קטעים בארמית המתורגמים לעברית, וגם שם הספר הוא מילה בארמית שמשמעותה היא "מכשפה". הספר זכה לביקורות חיוביות.[5][6][7][8][9] בהמשך אותה שנה יצא ספר הנוער "שגרירות השדים: הולכים לעזאזל" שעלילתו מתקיימת ביקום הספרותי של חרשתא וזכה גם כן לביקורות חיוביות.[10][11]
נשואה לאיתי קגן, דוקטורנט בחקר המקרא ולהם שלושה ילדים.
יצירות[א]
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חרשתא, ישראל: שתים, 2024 (מועמד לפרס גפן)
- שגרירות השדים : הולכים לעזאזל. ישראל: התחנה, 2024.
סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אחות נביות", בלי פאניקה, 2019 (מקום שלישי בתחרות הכתיבה של כנס עולמות)
- "רוח קדים", היה יהיה, 2019 (מועמד לפרס גפן)
- "כחלום יעוף", היה יהיה, 2020
- "בלוז כנעני", היה יהיה, 2021 (זכה בפרס עינת, מועמד לפרס גפן)
- "בריאה בפני עצמה", היה יהיה, 2022 (מועמד לפרס גפן)
- "הסוחטת טל משערה ויודעת מהלך הכוכבים", היה יהיה, 2023 (מועמד לפרס גפן)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברשימה מצוינות אך ורק מועמדויות הכוללת הגעה לרשימה הקצרה הסופית של הפרס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יהודית קגן
יהודית קגן, ברשת החברתית פייסבוק
יהודית קגן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- יהודית קגן, באתר "שעטנז – יוצרים יהדות פנטסטית"
- הרצאות מפי יהודית קגן, באתר Phantom VOD
- אהוד פירר, "פנטזיה יהודית לא חייבת להיות אפלה. אנחנו הדור שידע את הארי פוטר", באתר ישראל היום, 28 במרץ 2024
- אריאל פייגלין, כמה ספרים יש על בנות השירות הלאומי? יהודית קגן מספרת על ספרה הראשון, באתר ערוץ 7, 2 באפריל 2024
גילי איזיקוביץ, יהודית קגן: "ספרות פנטזיה מעשירה את היכולת שלנו לחוות את המרחב היהודי", באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
בנות שירות נחושות וגברים חמודים משיבים את העל טבעי ליהדות, שיחה עם יהודית קגן, ראיון בערוץ "בית שני עם יוני שדמי", באתר יוטיוב (אורך: 53:21), 29 באפריל 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אהוד פירר, "פנטזיה יהודית לא חייבת להיות אפלה. אנחנו הדור שידע את הארי פוטר", באתר ישראל היום, 28 במרץ 2024
- ^ אריאל פייגלין, כמה ספרים יש על בנות השירות הלאומי? יהודית קגן מספרת על ספרה הראשון, באתר ערוץ 7, 2 באפריל 2024
- ^ The Other One, 2016, ISBN 1507691130
- ^ הזוכים בתחרות לשנת 2019 ופרסום הסיפורים באתר הפרס, 19 באוקטובר 2019
- ^ רעות גזבר, מכשפה בדירת בנות שירות לאומי: רומן פנטזיה יהודית, בעיתון מקור ראשון, 24 באפריל 2024
- ^ קרין מוסקוביץ', מחול שדים, במוסף שישבת, עמ' 35, 26 באפריל 2024
- ^ שלמה הכט, "לכל הרוחות", במגזין מוצש, עמ' 42, 31 במאי 2024
- ^ נבט טחנאי, חרשתא | יהודית קגן, באתר ישראל היום, 11 ביוני 2024
- ^
שלי קרן, הפנטזיה היהודית הזאת לא דומה לשום דבר שנכתב בעברית עד כה, באתר הארץ, 2 ביולי 2024
- ^ אריאל שנבל, "רוצה לכתוב סדרה שבה כל ספר מתרכז בעיר ישראלית אחרת ובמפלצות שלה", בעיתון מקור ראשון, 4 בפברואר 2025
- ^
שני הררי, "שגרירות השדים": יהודית קגן משחררת את השד היהודי, באתר הארץ, 26 במרץ 2025