יהויכין סטוצ'בסקי
 | |
| יהויכין סטוצ'בסקי עם חברו אלכסנדר שייחט | |
| לידה |
25 בינואר 1891 (יוליאני) רומני, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1982 (בגיל 91) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
ישראל, האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מוקד פעילות |
ישראל, האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| השכלה |
בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
צ'לו |
| בן או בת זוג |
Regina Schein-Gillinson |
  | |
יהויכין סְטוּצֶ'בְסקי (ברוסית: Иоахим Стучевский; 7 בפברואר 1891 – 14 בנובמבר 1982) היה צ'לן, מלחין ומורה ישראלי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהויכין סטוצ'בסקי נולד ברוֹמְנִי שבחבל פולטבה, ב"תחום המושב" היהודי, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה)[1], דור רביעי למשפחת כליזמרים. החל ללמוד נגינה בכינור בגיל 5 ובגיל 11 עבר לנגן בצ'לו. בשנת 1909 החל ללמוד בקונסרבטוריון של לייפציג שבגרמניה אצל יוליוס קלנגל. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, עבר לעיר יינה, הצטרף שם לרביעיית ינה, ניגן כצ'לן ראשי בתזמורת ועסק בהוראה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה חי בשווייץ. גם שם המשיך לנגן בהרכבים קאמריים ובתזמורות ולעסוק בהוראה.
בשנת 1924 הקים בווינה יחד עם הכנר רודולף קוליש את "רביעיית הקשת הווינאית", שחבריה נמנו עם החוג של ארנולד שנברג. בשנת 1938, זמן קצר לפני הסיפוח הנאצי, עלה לארץ ישראל ועבד כמפקח על המוזיקה היהודית במחלקת התרבות של הוועד הלאומי, תחום שבו החל לעסוק עוד בהיותו בווינה.
יהויכין סטוצ'בסקי היה צ'לן וירטואוז, הן כסולן והן בנגינת מוזיקה קאמרית. הוא כתב ספרי הדרכה לטכניקה חדשה, שפיתח לנגינה בצ'לו וחיבר יצירות להרכבים כליים שונים, לתזמורת ולקול. יצירותיו הראשונות הושפעו ממוזיקה יהודית עממית של יהדות מזרח-אירופה ואילו אחרי עלייתו לארץ הושפע מן הפולקלור התימני והספרדי. משנת 1950 החל להתעניין בצורת הליד והרבה לחבר שירים ומחזורי שירים, ביניהם שירי ילדים. ב"פנטזיה לאבוב" הנושא הפותח בנוי משורה של שנים-עשר טונים, אך היא איננה דודקפונית מחמירה, אלא טונאלית. בין יצירותיו החשובות שתי קנטטות לסולנים, קריין ומקהלה והרכב כלי: "שירי העצב הקורן" הוקדשה לזכר חללי מלחמת העצמאות ולהורים שכולים ועל ביצוע הבכורה שלה ב-1958 ניצח היינץ פרוידנטל; ביצוע הבכורה של "יממה בשמשה" היה ב-1963 בניצוח איתן לוסטיג. את הפואמה הסימפונית "צפת" מ-1960 ניגנה בביצוע בכורה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח פאול קלצקי בשנת 1961 . יצירתו הארוכה ביותר של סטוצ'בסקי היא הסוויטה בחמישה פרקים "ישראל" משנת 1964. שניים מפרקיה, "שמחת חג" ו"ירושלים", ניגנה הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה בחגיגות יום העצמאות ה-25 של ישראל בשנת 1973.
שלוש יצירות קאמריות חשובות הן "פינאלה קוואסי אונה פנטזיה" לשלישיית פסנתר (1956), "חמישה קטעים לרביעיית קשת" (1959) ו"שלישיית קשת" (1960). בסך הכל חיבר סטוצ'בסקי כמאה יצירות גדולות וקטנות, כמאה שירים ועיבודים ליצירות של מלחינים אחרים ולשירי עם, ואף ערך עיבודים לצ'לו להוצאות פיטרס, הוג, אוניברסל ואינטרנשיונאל מיוזיק קומפאני.
סטוצ'בסקי עסק גם בחקר פולקלור יהודי. בשנת 1959 פרסם מוסד ביאליק את ספרו "כליזמרים".
סטוצ'בסקי נפטר בתל אביב ב-1982.
ארכיון סטוצ'בסקי נמצא בספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה בתל אביב.
ספרי לימוד ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת הנגינה בווילונצ'לו (שישה כרכים 1929)
- תלמודים לטכניקת-נגינה חדשה בוויולונצ'לו (שלוש חוברות, 1927-1929)
- אוסף אטיודים חדש לוויולונצ'לו (ארבע חוברות) (1931)
- הכליזמרים : תולדותיהם, אורח חייהם ויצירותיהם (1949 נדפס שוב 1959)
- פולקלור מוזיקלי של יהודי מזרח אירופה (1958)
- שכרונות : קורות חייו של מוזיקאי יהודי (חיים ללא פשרות) (1978)
- במעגלי המוזיקה היהודית, קובץ מאמרים (1989)
- מוזיקה יהודית : מהותה והתפתחותה (1945)
- קטלוג יובל השבעים מיצירות יהויכין סטוצ'בסקי : 1891-1961 (1961)
- יהויכין סטוצ'בסקי ליובלו ה-85 : צ'לן, מחנך, מלחין / מאת צבי אבני (1975)
- יואכים יהויכין סטוצ'בסקי האברך מווילנא : סיפור באוגרפי (1987)
- דער ווילנער באלעבעסעל, (1850-1816) : לעגענדע וועגן א יידיש-מוזיקלישן גאון : ביאגראפישע דערציילונג (1987) (ביידיש)
מיצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני לי : שירי-עם לילדים לקול ולפסנתר (1947)
- שירים לילדים לקול ולפסנתר (1949)
- ארבעה שירים לקול ופסנתר (1951)
- הביבר העליז : ארבעה שירים לקול ופסנתר למילים של לאה גולדברג (1951)
- ננעים זמר : שירים לקול ופסנתר (1952) (כולל קטע אחד "בין ערביים" לשתי חליליות).
- מחדר הילדים, שלושה שירים לילדים ולמבוגרים למילים של מרים ילן-שטקליס (1951)
- צלילי מולדת (1953)
- רנונים : שירי ילדים (1953)
- תרנגולת (שיר ילדים) לקול ופסנתר. מילים אברהם שלונסקי (1953)
- בת-ציון לקול ופסנתר. מילים צפניה ג', י"ד ; ישעיהו ס', ד' (1958)
- 8 שירים לקול ופסנתר (1971)
- כל אתר ואתר : לקול ופסנתר (צ'לו אובליגטו) (1971)
- שתי תפילות ספרדיות : לקול ופסנתר (1973)
- ילקוט שירי ילדים : לקול ופסנתר (1974)
- שני שירים לקול ופסנתר על פי מלים מאת חיים רבינזון (נדפס 1983)
- צליל בגיא : לסופרן, מצו-סופרן ופסנתר (נדפס 1986)
מקהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העמר : טקס לקצירת העמר. לשתי חליליות, אקורדיון, קבוצת בחורים, קבוצת בחורות, קהל. מילים לוין קיפניס (1952)
- עוד לדור יסופר למקהלה (1952)
- בת הרים למקהלה מעורבת (1957)
- הרצל למקהלת נשים וקלרינט או חלילית. מילים. אברהם ברוידס (1958)
- שירי העצב הקורן : קנטטה לסולנים, קריין ומקהלה והרכב כלי (1958)
- נר ניצחון למקהלה בשלושה קולות. מילים אברהם ברוידס (1960)
- יממה בשמשה : קנטטה לסולנים, קריין ומקהלה והרכב כלי (1963)
פסנתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 9 זעירות לפסנתר: (שיר עממי --נערים עקשנים -- מחול תימני -- שיר ערש -- בגטלה -- שירת עני עיוור -- מרש גרוטסקי -- רונדו קטן -- ריקוד חסידים) (1923)
- קבץ לנער עברי (1938)
- רקוד חסידי (1945)
- רקודי חסידים (1947)
- רקוד (1950)
- שלשה פרקים לפסנתר: פרלוד -- השבעה -- בורלסקה (1950)
- אנו צועדים : שיר לכת לחילי עופרת (1955)
- 12 זעיריות (1965)
- ארבעה מחולות יהודיים (1968)
- ארבע פתאומיות (1976)
- ממראות הארץ (1977)
מוזיקה קאמרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דבקות לצ'לו ופסנתר (1925)
- רישומים ארץ ישראליים (1931)
- שלושה קטעים עבריים - "קינה", "ריקוד חסידי", "פריילכס" - לצ'לו ופסנתר (1933 - 1934)
- סוויטה לכינור ופסנתר (1940)
- דואו לכינור וצ'לו (1940)
- סוויטה ישראלית לצ'לו ופסנתר (1942)
- שלושה אלתורים לחליל ופסנתר (1943)
- נגון חסידי ישן לכנור ופסנתר (1949)
- מחול קדם לצ'לו ופסנתר (1950?)
- בין ערביים לשתי חליליות (1952). פורסם בתוך ננעים זמר לקול ולפסנתר.
- הצ'ליסטן הצעיר : 7 זעיריות לצ'לו ופסנתר (1958)
- מחול זעיר : לצ'לו ופסנתר (1958)
- שלישייה לאבוב, קלרינט ובסון (1959)
- חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת (1959)
- שלישייה לכלי קשת (1960)
- שש נעימות ישראליות לצ'לו ופסנתר (1962)
- שלוש זעיריות לשני חלילים (1964, מוקדשת לחנוך ושרונה תל-אורן)
- רשמים לקלרינט ובסון (1964)
- חזיונות חליל (1968, מוקדשת לז'אן-פייר רמפל
- חמישה קטעים לחליל (1965)
- שלושה קטעים לבסון (1965)
- חמישייה לכלי נשיפה ממתכת (1967)
- יום השבת קדש הוא לכינור ופסנתר (1967)
- סולילוקויאה לויולה (1968)
- סואיטה חסידית לצ'לו ופסנתר (1969)
- קול קורא לקרן יער (1969)
- שלשה לשלשה לצ'לים (1969)
- מונולוג לקלרינט (1970)
- אנדנטה רליגיאוזו : לצ'לו (ויולה) ופסנתר (1970)
- אגדה : לצ'לו ופסנתר (1970)
- שיר יהודי : לצ'לו ופסנתר (1970)
- תחינה : לצ'לו ופסנתר (1970)
- קדיש : לצ'לו ופסנתר
- פינאלה קוואזי אונה פנטסיה לכנור, צ'לו ופסנתר (1956, נדפס 1970)
- רקוד עתיק לכנור ופסנתר (1970)
- שלישייה לנוער : לכנור, צ'לו ופסנתר (1970)
- קומפוזיציה לצ'לו (1970) מוקדשת למסטיסלב רוסטרופוביץ'
- מוזיקה כליזמרית לחתונה : לכנור, צ'לו ופסנתר (1972)
- פנטזיה חסידית : לקלרנית, צ'לו ופסנתר (1972)
- סוויטה לכינור ופסנתר (1973)
- קול נדרי : לצ'לו (ויולה) ופסנתר (1973)
- סינה נומינה לצ'לו = ללא כותרת (1975) נכתבה לעוזי ויזל
- מונולוג לטרומבון (טנור) (1976)
- דמיונות לחליל, כינור, צ'לו ופסנתר (1977)
- חזיונות לחליל סולו (1979)
- מחשבות ורגשות לכינור (1979)
- מצבי רוח לאבוב סולו (1979)
- פרגמנטים לשני קלרינטים (1981)
- אלגיה לויולה סולו (1982)
- שני קטעים לקונטרבאס (1982)
- אתנחתא לחליל (1982)
- זכרונות לקלרינט (1982)
- שלוש זעיריות לכנור ופסנתר (1983)
- מיני דואט לכנור וצ'לו (1983)
- מוזיקה לצ'לו ופסנתר (יצא לאור ב 2025 עם מבוא של ד"ר ענת ויקס)
- דואו לשני צ'לי (1941) (יצא לאור ב 2025).
תזמורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מארש גרוטסקי לתזמורת (1936)
- קונצ'רטינו לקלרינט ותזמורת כלי קשת (1957)
- פנטזיה לאבוב, נבל ותזמורת כלי קשת (1959)
- מוזיקה קונצרטית לחליל ותזמורת כלי קשת (1963)
- מוזיקה לכלי קשת (1965)
- צפת : פואמה סימפונית (1960)
- ישראל : סוויטה לתזמורת (1964)
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אנגל בשנים 1951, 1959 ו-1966
- פרס פיאטגורסקי לשנת 1963
- פרס התזמורת הפילהרמונית הישראלית על שם גרשון סווט על היצירה "ישראל"
- נשיאות כבוד של מרכז הצ'לו הבינלאומי בלונדון בשנת 1976
- יקיר העיר תל אביב בשנת 1977
- פרס אקו"ם לשנת 1979
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל, מוזיקה ומוזיקאים בישראל", עם עובד, 1990.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהויכין סטוצ'בסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יהויכין סטוצ'בסקי, באתר Discogs (באנגלית)- יהויכין סטוצ'בסקי, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- יהויכין סטוצ'בסקי באתר musica-judaica
- יהויכין סטוצ'בסקי, באתר מכון למוסיקה ישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 65.