הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל
PikiWiki Israel 6485 music library in tel aviv.jpg
בניין מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל
מיקום רח' ביאליק 26, תל אביב
סוג ספרייה למוזיקה
קואורדינטות 32°04′36.49″N 34°47′11.24″E / 32.0768028°N 34.7864556°E / 32.0768028; 34.7864556קואורדינטות: 32°04′36.49″N 34°47′11.24″E / 32.0768028°N 34.7864556°E / 32.0768028; 34.7864556
הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
הספרייה במרכז פליציהבלומנטל למוזיקה
הספרייה במרכז פליציה
בלומנטל למוזיקה
אלברט איינשטיין בדירתו בפרינסטון, ניו ג'רזי עם הכנר ברוניסלב הוברמן, מרס 1937. אוסף ארכיון הוברמן

הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה היא הספרייה הציבורית הגדולה ביותר למוזיקה בישראל. נוסדה בשנת 1951, בחסותם של משרד החינוך והתרבות ועיריית תל אביב-יפו, כספרייה מיוחדת עבור מוזיקאים מקצועיים ולמען שוחרי המוזיקה בישראל. על מייסדיה נמנו מוזיקאים ידועי שם כפרנק פלג, פרופ' אסתר גרזון-קיוי והמלחין רומן האובנשטוק-רמתי. אגודת א.מ.ל.י. שהוקמה בארצות הברית על ידי מקס ופאני טארג, תמכה במשך שנים רבות בספרייה ותרמה לפיתוחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה פתחה את שעריה לראשונה בשנת 1953 ובשנת 1954 התקבלה כחברה באיגוד הספריות למוזיקה הבינלאומי (IAML). בשנת 1974 עברה הספרייה מהיכל התרבות לבית שנקר הסמוך לכיכר ביאליק. הבית נתרם לעירייה על ידי משפחת שנקר.

ב-1994 נהרס הבניין הישן שלא תאם יותר את אוספיה הגדלים של הספרייה, ובמקומו הוקם ביתה החדש והמהודר, לזכרה של הפסנתרנית הידועה פליציה בלומנטל. הבניין תוכנן על ידי האדריכלית נילי פורטוגלי.

עבודות הבנייה של המרכז למוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל, הושלמו בשנת 1996 כפרויקט של קרן תל אביב לפיתוח. בחודש יוני 1997, נפתח המרכז למוזיקה מחדש לקהל הרחב.

הספרייה אוצרת בתוכה כ-85,000 כותרים: ספרים בכל נושאי המוזיקה – ספרות מקצועית ופופולרית, כל-כתבי מלחינים, תווים, מוזיקה קאמרית ותזמורתית וכדומה. אוספים גדולים ורבי ערך של מוזיקה ישראלית, זמר עברי ומוזיקה יהודית, אוסף ספרים נדירים והוצאות מוקדמות מעזבונות שונים.

אוסף הספרייה מכיל גם כ-13,000 תקליטורים, כ-1,100 תקליטורי DVD וכ- 18,000 תקליטים (ביניהם הקלטות נדירות שלא הועתקו לתקליטורים). 65 סוגים של כתבי עת מקצועיים, קלטות ווידאו, קלטות שמע ואוסף של כלי נגינה אתניים מתרומתם של פרופ' אסתר גרזון-קיוי ובונה הכינורות משה וינשטיין.

בנוסף מצויים בספרייה ארכיונים אישיים שהחשובים מביניהם: ארכיון הכנר ברוניסלב הוברמן - מייסד התזמורת הפילהרמונית ומיוזמי תנועת פאן-אירופה. ארכיון זה מכיל כתבי יד נדירים, תעודות, הקדשות והתכתבויות עם גדולי המוזיקאים, אנשי רוח ומדינאים בני זמנו. ארכיון יהויכין סטוצ'בסקי – צ'לן, מלחין וחוקר מוזיקה יהודית. ארכיון מנשה רבינא המתעד את חיי המוזיקה בישראל מראשיתם, ארכיון בית לויים (בית הספר הראשון למוזיקה בתל- אביב/ישראל), אוסף התווים של הכנר היהודי-הולנדי סאם סוואפ Sam Swaap וארכיונים קטנים נוספים כביה"ס הראשון למוזיקה בארץ - "שולמית". לארכיונים אלה חשיבות רבה בקרב אנשי מחקר ומוסדות מחקר בארץ ובחו"ל. כל אלה מעניקים לספרייה למוזיקה בתל אביב מעמד ייחודי וחשיבות אוניברסלית.

הספרייה למוזיקה היא הספרייה הציבורית הגדולה ביותר למוזיקה בארץ ומשרתת קהל רב של מבקרים תושבי תל אביב ושאינם תושבי העיר: מוזיקאים, שוחרי מוזיקה, תלמידים, סטודנטים, מרצים, מנצחי תזמורות ומקהלות, האופרה הישראלית החדשה, התזמורת הפילהרמונית, קונסרבטוריונים ומוסדות למוזיקה.

השירות השוטף ניתן גם למבקרים במקום וגם טלפונית וכולל ייעוץ ביבליוגרפי ועזרה בחיפוש במאגרי מידע בארץ ובחו"ל. בספרייה מתקיימים ימי עיון, סדנאות, הרצאות ותערוכות בנושאי מוזיקה וכן סדרה מיוחדת לילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]