יואל רוזנהק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואל (ז'ול) רוזנהק בהיותו מנכ"ל פיק"א בביצות כבארה בשנות ה-20 (ראשון מימין). לצידו אנשי פיק"א נוספים (משמאל לימין): עמרם חזנוב, אגרונום; משה גינזבורג, גזבר כללי; הנרי פרנק, דירקטור; ושמואל גולדמן, מהנדס.

יואל (ז'יל) רוזנהק (פריז, 1870 - ניס, 7 במרץ 1940) היה אגרונום ופקיד הברון רוטשילד בארץ ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנהק נולד בפריז, בן לשמואל ופאני לבית רוז וקיבל חינוך יהודי מסורתי. עם תום חוק לימודיו התיכוניים רכש את השכלתו האקדמאית בבית הספר הגבוה לחקלאות באלג'יר. בשנת 1893, מיד עם סיום לימודיו, החל לעבוד בשירותו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והחל בפיקוח על נטיעת כרמים במושבה זכרון יעקב (1893) ומאוחר יותר במושבה ראשון לציון (1897). לאחר מספר שנים נתמנה למנהל ענייני מושבות הברון בגליל התחתון ממשרדו שבנצרת. עם ביטול פקידות הברון בארץ והעברת ניהול מושבות הברון לחברת יק"א בשנת 1900 המשיך רוזנהק לנהל את עבודות החברה במחוז הצפון ממשרדי החברה שבחיפה. עם חלוף הזמן ובהדרגה החל לאהוד את המתיישבים ואת מפעל תחיית היישוב בארץ ישראל.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שרת כקצין בצרפת ולאחר המלחמה חזר לעבודתו ביק"א כראש משרד חיפה. עם הקמת פיק"א בשנת 1924 שהחליפה את יק"א המשיך רוזנהק לנהל את מושבות הברון בשומרון ובגליל עד לשנת 1930. לאחר כ-37 שנות שירות בארץ ישראל, בהיותו כבן 60, פרש לגמלאות, חזר לצרפת והיה לפעיל במוסדות הקהילה הספרדית בפריז.

בשנת 1931 ניהל את הביתן הארצישראלי שבתערוכה הקולוניאלית הצרפתית מטעם הברון. בעשור שלאחר מכן ביקר כמה פעמים בארץ ישראל.

עוד בטרם מלחמת העולם הראשונה נשא רוזנהק את רבקה, לבית ארדיטי שמביירות, לאשה. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים: רחל (איבון), אדמונד (שנקרא על שם הברון), לוסיאן (שנספה באושוויץ), נלי ופולט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]