יוסף לוגאסי
יוסף לוגאסי (1908–1998) היה מראשוני המוציאים לאור במרוקו.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוגאסי נולד ב-1908 בתרודאנת שבמרוקו. למד מגיל צעיר בחדר, מפי אביו שהיה מורה ומחנך, ואצל מחנך פרטי ששכר אביו. לוגאסי היה דובר עברית, ערבית מרוקאית וצרפתית. בגיל 12 עבר עם הוריו לקזבלנקה. ב-1924 עבר לטנג'יר כדי ללמוד אדמיניסטרציה ומסחר. ב-1926 ייסד חברה ללימוד הזוהר וגילה שקיים מחסור חמור בספרי קודש ברחבי יהדות מרוקו.
לוגאסי החל לייבא ספרים מארץ ישראל ומאירופה ולהדפיס ספרים. בית המסחר היה ברחוב בתי הכנסת (Rue de Synagogues) 138 בקזבלנקה.[1] ב-1936 חנך בית מסחר לתשמישי קדושה ולספרי קודש.[2] לוגאסי הדפיס לפחות 29 מהדורות שונות של ההגדה של פסח במשך השנים.[3]
במלחמת העולם השנייה, כשנוצר מחסור חמור בטליתות בקרב יהודי מרוקו, ייבא לוגאסי אלפי טליתות מבית חרושת ביפן שייצר אותן על פי הנחיותיו[4]. עם תום המלחמה, הוציא גם מחזורים בנוסח אשכנז עבור יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו במרוקו, ברובם פליטים שנמלטו מהשואה.
ב-1948 עלה לארץ, התיישב בירושלים והמשיך בשליחותו בפרסום ספרי קודש (ביניהם מגילת אסתר,[5] סידורי תפילה[6] והגדות לפסח[7]) וכן חוברות פיוטים בערבית מרוקאית,[8] והעמדת תשמישי קדושה לרשות הציבור.[9] הקים בירושלים חברת לומדי תהילים וגמ"ח לתלמידי ישיבות. שימש כגבאי בבית הכנסת המרוקאי "זכור לאברהם" בירושלים.[10] בית הדפוס שלו פעל ברחוב יפו 74, ונסגר במהלך העשור השני של המאה ה-21.
לוגאסי מוכר גם בשל תרומתו לתנועה הציונית, לתחיית השפה העברית ולמערכת החינוך היהודי[4].
שמו התפרסם בקרב יהודי מרוקו בארץ ובעולם, וספריו נחקרו.[11][12][13]
נפטר ב-1998 בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן גפני, פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה, אלון שבות תשפ"ב, עמ' 85–87. (פרק על "תפלת ירושלים", אחד הסידורים שהודפסו על ידי לוגסי)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על יוסף לוגאסי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרייה הפרטית של אלי פילו - הפרח המחייה מתים – יששכר בן עמי, באתר מורשת יהדות מרוקו, 31 באוגוסט 2012
- מקבץ דפים מודפסים – דפוס יוסף לוגאסי, קזבלנקה, באתר "קדם - בית מכירות כתבי יד יהודיים היסטוריים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בידספיריט ישראל - מכירות פומביות: תכשיטים, אמנות, עתיקות ועוד, באתר Bidspirit
- ^ בית מסחר ספרים טליתות צמר ומשי וכל כלי הדת, באתר www.judaisme-marocain.org
- ^ על פי הספירה של מפתח "אוצר ההגדות", ירושלים, תשנ"ז
- ^ 1 2 מורשת יהדות מרוקו, הספרייה הפרטית של אלי פילו - הפרח המחייה מתים – יששכר בן עמי, 31 באוגוסט 2012
- ^ Israel Mizrahi, Musings of a Jewish Bookseller: What did the Jews do after finishing with the hanging of Haman and his children? One Moroccan Jew's Idea, Musings of a Jewish Bookseller, 2014-03-02
- ^ כותר: מחזור ליום הכפורים מנהג ספרד בקהילות קדושות בקונשטאנטינה..- קזבלנקה (עותק 2), באתר folkmasa.org
- ^ Yosef Kaplan, The Dutch Intersection: The Jews and the Netherlands in Modern History, BRILL, 2008-06-19, ISBN 978-90-474-4214-1. (באנגלית)
- ^ מאיר מאיר, שלמה לוגאסי יושב ... ובוכה, באתר מעריב, 22 ביולי 1959
- ^ באהלה של תורה- חומשים מקאזאבלאנקא, הצופה, 3 בנובמבר 1950
- ^ עמרם חיים אנקאווה (עורך), ישועות אשא, תשע"ג, הקדמה, עמ' יב, באתר אוצר החכמה.
- ^ Joseph Lugassy, Et Sepod, עת ספוד, Casablanca, [Liturgy, c. 1940], באתר Virtual Judaica
- ^ כותר: סדור לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים - קזבלנקה (עותק 1), באתר folkmasa.org
- ^ שלום צבר, From Amsterdam to Bombay, Baghdad, and Casablanca: The Influence of the Amsterdam Haggadah on Haggadah Illustration among the Jews in India and the Lands of Islam, The Dutch Intersection, Yosef Kaplan, ed., Leiden: Brill, 2008, עמ' 279-299, 498-517