יוסף מלול
 | |
| לידה |
1873 ה'תרל"ג  אייט אטאב, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1968 (בגיל 95 בערך) ה'תשכ"ח |
| מקום קבורה | נתיבות, ישראל |
| מקום פעילות | אייט אטאב במרוקו, נתיבות בישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1968  |
| תחומי עיסוק | רבנות, דיינות וקבלה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה ושוחט |
הרב יוסף מלול (1873 – 1968) היה מקובל, ראש ישיבה, ורב העיר אֵייט עטַּאב שבמרוקו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1873 (ה'תרל"ג) לערך באייט עטאב שבמרוקו לרב דוד ולפרחה מלול, בן למשפחה שמוצאה בספרד. למד והתחנך בילדותו אצל הרב רפאל אוחיון במשך שנתיים, משם המשיך ללמוד אצל הרב ימין הכהן, וכשהתבגר החל ללמוד בישיבתו של הרב דוד סויסה במרקש. בישיבה שימש גם כמורה לתלמידים, אותם הכין לשיעורי ראש הישיבה, במשך חמש שנים.
בהמלצת רבו, נשלח בשנת 1893 (ה'תרנ"ג) לערך לבית הדין הרבני במרקש, שם קיבל סמיכה לרבנות ודיינות, וחזר לעיר מולדתו, אייט עטאב. ביום חזרתו הגיע לעיר מישראל השד"ר הרב נחמן אנג'יל, שם ישב ודן עמו בלימוד תורה ונושאים נוספים. השד"ר ביקש ממנו לחזור עמו לישראל, אך לבסוף וויתר על הבקשה, באמרו לרב מלול: "אם אקחך מכאן, תחרב כל הסביבה".
כבר מגיל צעיר עסק בקבלה מעשית, בהשבעות מלאכים ובצירופי שמות קדושים. ועל ידי כך ביטל גזרות ומגפות במרוקו והסביבה.
עם שובו לאייט עטאב, ייסד בה ישיבה בבית הכנסת הגדול בעיר. תלמידיה הורכבו מתושבי העיר, ושאר כפרי הסביבה. בתקופה זו נישא לגידא בת הרב מימון מלכה, והתפרנס למשך תקופה מסחורה שרכש במרקש ומכר בעירו.
תקופה קצרה לאחר שייסד את הישיבה, מונה לשמש כרב העיר, והוסמך לשחיטה על ידי הרב ישראל אבוחצירא. בעקבות סירובו לקבל שכר על תפקידו, עסק במסחר צאן ובקר כשותף עם מוסלמים מקומיים, ובהמשך סחר בבדי פשתן ובתבואה בערי וכפרי הסביבה.
במשך שנות שהותו במרוקו למד כחברותא עם הרב אהרון הכהן אזוג. בשנת 1950 (ה'תש"י) סייע בהוראת תלמידים לבנו, בעיר תַּאלְסִינְתְּ. בחודש פברואר 1958 (אדר ה'תשי"ח) עלה לישראל בהפלגה והתיישב בעיר נתיבות, שם הוצעה לו משרת דיינות, אך סירב.
בשנים האחרונות לחייו התעוור, ונכדיו היו מקריאים בפניו ספרי קודש שבחר ללמוד. הלך לעולמו ב-4 במרץ 1968 (ד' באדר ה'תשכ"ח), בגיל 95 ונקבר בבית העלמין המקומי בנתיבות. יש נוהגים להתפלל על קברו.
שמו הונצח על ידי קריאת רחוב על שמו בעיר נתיבות. בניו היו הרב דוד מלול, רבה של ירוחם והרב מנשה מלול, רבה של אור עקיבא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם סולובייצ׳יק, בנתיבות ירוחם - תולדות חייהם של הרב יוסף והרב דוד מלול, ה'תשע"ב (עמ' 12 - 77)
- אביאל חיים חורי, בן הבית והעלייה - הרב דוד מלול מספר על אביו הרב יוסף מלול, תור הזהב 80, ל' אדר א' תשע"ט.
- ספר צפונות יוסף : אור במערב : עם ספר נתיבות יוסף : תיעוד מקיף של מעל מאה שנות הסטוריה, ביוגרפיה וזכרונות / מורשת, מולדת, מנהגים צפונותיו, קהילותיו ואמריו של רבי ויסף מלול ; כתב, חקר וערך נכדו שמעון אליהו מלול. ©2022.