מנשה מלול
לידה |
1928 ה'תרפ"ח בני מלאל, מרוקו |
---|---|
פטירה |
28 בינואר 1980 (בגיל 52 בערך) י' בשבט ה'תש"ם |
מקום קבורה | נתיבות |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | קזבלנקה, אור עקיבא |
תקופת הפעילות | ? – 28 בינואר 1980 |
רבותיו | הרבנים רפאל ברוך טולידאנו, שמואל חליואה, יעקב אדרעי ויחיאל נחמני |
בת זוג | חסיבה |
הרב מנשה עזריאל מלול (ה'תרפ"ח, 1928 - י' בשבט ה'תש"ם, 28 בינואר 1980) היה רב מרוקאי - ישראלי שכיהן כרבה של אור עקיבא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבני מלאל שבמרוקו לרובידה-גדא והרב יוסף מלול, מקובל ורבה של עיית עטאב, מצאצאי מגורשי קטלוניה. אמו הייתה בתו של המקובל הרב מימון מלכה, ואחיו הגדול היה הרב דוד מלול. למד אצל אביו ובישיבה בבני מלאל, בישיבה במקנס אצל הרבנים רפאל ברוך טולידאנו ושמואל חליווה, ובישיבה במרקש אצל הרבנים יעקב אדרעי ויחיאל נחמני. נסמך לרבנות בידי הרבנים רפאל ברוך טולידאנו ויוסף משאש.
לבקשת הרב רפאל עבו, התמנה בשנת ה'תש"ח לר"מ בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה וכרב בקהילה היהודית המקומית. פעל להקמת תלמודי תורה וישיבות נוספות במרוקו.
בספטמבר 1959 (אלול ה'תשי"ט) עלה לישראל והתיישב באור עקיבא. כשנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של העיירה[1][2]. בשנת 1961 התמנה גם כראש המועצה הדתית. הוא הקים בעיירה עירוב, ייסד מערכת כשרות והקים מוסדות תורה וחסד רבים. הקים את בית הכנסת "בית יוסף" ליוצאי מרוקו (על-שם אביו) ואף ניסה להקים ישיבה במקום. פעל להקמת בית דין רבני לאזור חדרה ובסוף ימיו קיבל מינוי לדיין בבית הדין, אך נפטר לפני שבית הדין החל לפעול למעשה[3]. הוא העניק שירותי רבנות גם ליישובים נוספים באזור שלא היה להם רב: גבעת עדה, עופר, גבע כרמל, שדות ים, צרופה ועוד. ב-1961 היה חבר הוועדה שבחנה את מצב החינוך הדתי במוסדות עליית הנוער[4]. היה חבר בגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית ב-1964[5] וב-1972[6].
תמך בתנועת הפועל המזרחי[7] והיה חבר בית הדין של המפד"ל[8], חבר סניף המפד"ל באור עקיבא ונציגו לוועידת המפלגה ב-1963[9].
נפטר לאחר מחלה בליל י' בשבט ה'תש"ם, 28 בינואר 1980, ונקבר ב"אוהל" אביו בבית הקברות בנתיבות.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקרא הרחוב שבו התגורר באור עקיבא, וכן תלמוד תורה "אור מנשה" בעיר וספרייה תורנית באור עקיבא ובנתיבות.
בני משפחתו הקימו לזכרו את עמותת "בית הרב מלול" העוסקת בהפצת תורה ובהוצאת כתביו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לחסיבה בת עיוש מלכה, ולהם נולדו חמש בנות וחמישה בנים. לאחר פטירתו מונה לרב העיר חתנו רבי חיים בירדוגו. בנו הרב שמעון אליהו מלול כיהן כרב הראשי לבוליביה וכיום ראש "הכולל האקסטרני העולמי לעיוני הלכה".
חתנו הרב עמנואל משעלי כיהן כרבה של אור עקיבא אחרי שגיסו רבי חיים התמנה לראש כולל למצוינים בדיינות בירושלים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלפי מנשה הכולל דרשות על התורה, המועדים ופרקי מחשבה. אור עקיבא, תשע"ה.
- רמות מנשה על התורה והמועדים. אור עקיבא, תשפ"א.
- נתיבות אור על הש"ס, שו"ת ופסקי דין. אור עקיבא, תשפ"א.
- ספר התקנות תקנות יהודי מרוקו וספרד. אור עקיבא, תשפ"א.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליהו שמעון מלול, אור מנשה, ירושלים תשמ"ה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חכם מנשה עזריאל מלול, באתר "החכם היומי"
- אלפי מנשה, באתר אוצר החכמה (הצפייה מעמ' 41 ואילך למנויים בלבד).
- שלושה ספרים נפתחים: רמות מנשה, נתיבות אור וספר התקנות, באתר אוצר החכמה (הצפייה מעמ' 41 ואילך למנויים בלבד).
- הרב אליהו שמעון מלול, אור מנשה, באתר אוצר החכמה (הצפייה מעמ' 41 ואילך למנויים בלבד).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב מנשה מלול רבו של אור עקיבא, הצופה, 25 באוקטובר 1960
- ^ הרב מנשה מלול הוכתר כרבה של עיירת העולים אור עקיבא, הצופה, 27 באוקטובר 1960
- ^ למעשה, בית הדין לא הוקם מעולם.
- ^ ר. בן צבי, דו"ח רבנים על ילדי "עליית החירום", מעריב, 15 באוגוסט 1961
- ^ נבחרו 120 נציגים "לגוף הבוחר" את מועצת הרבנות הראשית, הצופה, 24 בפברואר 1964
- ^ רשימת חברי האסיפה הבוחרת, דבר, 5 באוקטובר 1972
- ^ רבני ישאל וגדולי התורה על הפועל המזרחי ופעליו, הצופה, 14 באוגוסט 1961
- ^ המוסדות שנבחרו ע"י המרכז, הצופה, 2 באפריל 1964
- ^ יעקב ארלשטיין, יומן הוועידה, הצופה, 25 ביוני 1963