יוסף משה שכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בצורה אנקדוטלית. יש לקבץ את המשפטים לפסקאות מסודרות ורציפות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוסף משה שכטר
אין תמונה חופשית
לידה 4 בנובמבר 1917
מישקולץ, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1976 (בגיל 59)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יוסף משה שכטר, (י"ט חשון תרע"ח; 4 בנובמבר 1917 - כ"ט בחשוון ה'תשל"ז; 22 בנובמבר 1976) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז אוגוסט 1967.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף משה שכטר נולד בהונגריה בעיר מישקולץ לצבי שכטר (מצאצאי התוספות יום טוב) ולשיינדל בת נתן שוורץ. הוריו נפטרו במגפת כולירה, והוא גודל אצל דודו יעקב שכטר.

בצעירותו למד בישיבת חוסט, ישיבת גאלאנטה וישיבת פרשבורג, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב עקיבא סופר, אב"ד ור"מ פרסבורג, מהרב גרינוולד מגאלאנטה והמהמהרי"ץ דושינסקי.

בהונגריה כתב בקביעות בעתונים: "זשירא אנישאג" ו"סומבטי ארטאשיטי".

בשנת 1939 עלה לארץ ישראל, ייתכן והצטרף אל תלמידים נוספים שבאו יחד עם ראש ישיבת פרשבורג ר' עקיבא סופר בעקבות סגירת הישיבה בצ'כסלובקיה ערב פרוץ השואה בה, והקמתה מחדש בישראל.[1]

מצבת קברו של הרב שכטר בהר הזיתים

בשנת 1940 התחתן עם אסתר בת הרב אברהם חיים שאג - אישיות ציבורית מראשי תנועת המזרחי וח"כ בכנסת הראשונה. לזוג נולדו ארבעה ילדים.

בין השנים 1940–1942 למד באוניברסיטה העברית בירושלים.

שימש בתפקידים שונים במשרד הדתות, וכן בתפקיד ברבנות הצבאית.

היה הרב של קהילת "שירת ישראל", חבר הנהלת קריית "חתם סופר", חבר הנהלת הארגון הארצי למען השבת, וכן במועצת החברה קדישא גחש"א לקהילת ירושלים.

פרסם מאמרים בעתונות הישראלית. ערך את "ידיעות המועצה למען השבת".

הופיע כנואם פעמים רבות מטעם עיריית ירושלים בבית-העם, וכן היה מרצה במקומות שונים בארץ.[דרוש מקור]

בסוף סיון תשכ"ז (תחילת יולי 1967), הועבר הכותל המערבי מידי צה"ל לשלטונות האזרחיים ושכטר מונה לרב הכותל מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי הרבנים אונטרמן ונסים בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967, שפורסם ברשומות מספר ימים קודם לכן[2]. בתוקף תפקידו עיצב את כללי המקום במתכונת הנהוגה עד היום ויצק תוכן לתפקיד בשמשו ככתובת הלכתית למבקרי המקום וכדמות רבנית ייצוגית.

בכ"ט בחשוון ה'תשל"ז (22 בנובמבר 1976) נפטר ונטמן בבית הקברות הר הזיתים.

כרב הכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של הרב שכטר חלו במתחם הכותל בין היתר גם השינויים המבניים הבאים:

לקראת תשעה באב תשכ"ז התחיל חיל הנדסה בהתקנת פנסים וזרקורים להארת המקום כדי שאפשר יהיה לשהות בו גם בלילה, וכן נהרסו מבנים אשר נמצאו בסכנת התמוטטות. בתקופה זו התמנה האדריכל יוסף שנברגר לשמש יועץ שר הדתות לפיתוח רחבת הכותל. פרופסור בנימין מזר מונה לשמש כראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. כמו כן העמיקו את רחבת הכותל במטר וחצי וריצפו אותה באבנים.

באוגוסט 1968 הודיע הרב שכטר על החלטתו לאסור על צלמים המציעים לתיירים לצלם אותם ליד הכותל תמורת תשלום לפעול ברחבה התחתונה של הכותל המערבי, עקב תלונות תיירים על היותם מטרד[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף משה שכטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הרקע לכך ניתן לקרוא בהרחבה בערך על יהודי ברטיסלבה
  2. ^ צה"ל מסר הכותל לשלטון האזרחי, דבר, 3 ביולי 1967
  3. ^ תוגבל פעילות צלמים ברחבת הכותל המערבי, מעריב, 25 באוגוסט 1968


הקודם:
יצחק אביגדור אורנשטיין
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הבא:
מאיר יהודה גץ