יוסף שנברגר

יוסף שנברגר
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1912; פרנקפורט-דמיין, גרמניה
פטירה	1982 (בגיל 70 בערך)
תקופת הפעילות	? – 1982
תחום יצירה	אדריכלות

יוסף שנברגר (1912–1982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות. תכנן ובנה בתי כנסת שונים בירושלים וביישובים שונים בארץ, בנה מקוואות ברחבי הארץ, תכנן את בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, וכן תכנן יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס את הקמפוס החדש של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנברגר נולד בשנת 1912 בפרנקפורט-דמיין, גרמניה. גמר לימודיו באדריכלות והנדסה בדרמשטאדט בשנת 1933 ועלה ארצה בשנת 1935. בתקופת המנדט עבד כאדריכל במ.ע.צ. בשנות ה-40 תכנן את הפנימייה של ישיבת מקור חיים^[1] ופאסאג' תעשייתי בתל ארזה עבור פאג"י^[2].

עם קום המדינה פעל כסגן מנהל המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, ומאז שנת 1950 עבד כאדריכל עצמאי בירושלים.

בהמשך היה חבר בוועדה לתכנון ובניה בעיריית ירושלים, והיה חבר בוועדת השיפוט של תחרות לעיצוב מבנה עיריית ירושלים בשנת 1963^[3].

הוא שיקם מבני דת ברחבי ישראל, בהם את בית הכנסת העתיק בברעם ואת בית העלמין בצפת^[4]. בשנת 1956 הוא זכה בתחרות לשיפוץ קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון^[5]^[6].

בשנות ה-60 שנברגר תכנן ישיבות רבות בהם את ישיבת טשעבין^[7], מדרשית נעם, ישיבת גרודנא באשדוד וישיבת אופקים^[8].

בנוסף הוא תכנן בתי כנסת, בהם את בתי הכנסת של קיבוץ לביא^[9] ושל קיבוץ שלוחות^[10]. שנברגר עסק רבות בעקרונות שמאחורי תכנון בתי כנסת^[11] והתעניין גם בעיצוב ובאמנות של עתיקות^[12]. הוא היה בחבר השופטים שבחר את המוצגים לתערוכה של אמנות שימושית באיטליה בשנת 1954^[13]. בסוף שנות ה-50 היו שותף לפרויקט של הקמת סבילים עבור האוכלוסייה הערבית^[14].

לאחר מלחמת ששת הימים נשא באחריות התכנון של רחבת הכותל המערבי, אתר מערת המכפלה בחברון, ואתר קבר רחל. את כל פעולותיו עשה על פי הוראת הרבנים ובהם מורה דרכו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מבריסק, הרב מטשיבין, הרב בצלאל ז'ולטי, והאדמו"ר מסלונים שלום נח ברזובסקי. בעת שתכנן את היכל ישיבת גרודנא באשדוד הציע לבנות את היכל הישיבה בצורת מתומן כדי להתאים מבנה המכוון לירושלים לצורת המגרש, אולם הרב יוסף שלמה כהנמן נרתע מהתוכנית החדשנית^[15]. שימש כגורם מפשר בבניית "כביש רמות", ושיקום העיר העתיקה ובאתרים נוספים, בהיותו איש-מקצוע המקובל על מוסדות השלטון ויהודי דתי האמון על הציבור החרדי.