יוסף שנברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף שנברגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1912
פרנקפורט-דמיין, גרמניה
פטירה 1982 (בגיל 70 בערך)
תחום יצירה אדריכלות

יוסף שנברגר (19121982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות. תכנן ובנה בתי כנסת שונים בירושלים וביישובים שונים בארץ, בנה מקוואות ברחבי הארץ, תכנן את בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, וכן תכנן יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס את הקמפוס החדש של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנברגר נולד בשנת 1912 בפרנקפורט-דמיין, גרמניה. גמר לימודיו באדריכלות והנדסה בדרמשטאדט בשנת 1933 ועלה ארצה בשנת 1935. בתקופת המנדט עבד כאדריכל במ.ע.צ. בשנות ה-40 תכנן את הפנימייה של ישיבת מקור חיים[1] ופאסאג' תעשייתי בתל ארזה עבור פאג"י[2].

עם קום המדינה פעל כסגן מנהל המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, ומאז שנת 1950 עבד כאדריכל עצמאי בירושלים.

בהמשך היה חבר בוועדה לתכנון ובניה בעיריית ירושלים, והיה חבר בוועדת השיפוט של תחרות לעיצוב מבנה עיריית ירושלים בשנת 1963[3].

הוא שיקם מבני דת ברחבי ישראל, בהם את בית הכנסת העתיק בברעם ואת בית העלמין בצפת[4]. בשנת 1956 הוא זכה בתחרות לשיפוץ קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון[5][6].

בשנות ה-60 שנברגר תכנן ישיבות רבות בהם את ישיבת טשעבין[7], מדרשית נעם, ישיבת גרודנא באשדוד וישיבת אופקים[8].

בנוסף הוא תכנן בתי כנסת, בהם את בתי הכנסת של קיבוץ לביא[9] ושל קיבוץ שלוחות[10]. שנברגר עסק רבות בעקרונות שמאחורי תכנון בתי כנסת[11] והתעניין גם בעיצוב ובאמנות של עתיקות[12]. הוא היה בחבר השופטים שבחר את המוצגים לתערוכה של אמנות שימושית באיטליה בשנת 1954[13]. בסוף שנות ה-50 היו שותף לפרויקט של הקמת סבילים עבור האוכלוסייה הערבית[14].

לאחר מלחמת ששת הימים נשא באחריות התכנון של רחבת הכותל המערבי, אתר מערת המכפלה בחברון, ואתר קבר רחל. את כל פעולותיו עשה על פי הוראת הרבנים ובהם מורה דרכו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מבריסק, הרב מטשיבין, הרב בצלאל ז'ולטי, והאדמו"ר מסלונים שלום נח ברזובסקי. בעת שתכנן את היכל ישיבת גרודנא באשדוד הציע לבנות את היכל הישיבה בצורת מתומן כדי להתאים מבנה המכוון לירושלים לצורת המגרש, אולם הרב יוסף שלמה כהנמן נרתע מהתוכנית החדשנית[15]. שימש כגורם מפשר בבניית "כביש רמות", ושיקום העיר העתיקה ובאתרים נוספים, בהיותו איש-מקצוע המקובל על מוסדות השלטון ויהודי דתי האמון על הציבור החרדי.

בשנת תשל"ד חיבר ספר בשם "מקואות" המשלב ידע היסטורי, הלכתי וטכני בענייני המקואות, ומתאים לאדריכלים ולמורי הוראה.

החל משנת 1970 צירף אליו את עמיתו אדריכל טוביה קץ כשותף לעסק וכחבר לעבודה.

התגורר בסוף חייו ברובע היהודי בירושלים עד לפטירתו בשנת 1982. זכרו הונצח על ידי עיריית ירושלים בקריאת רחוב על שמו בשכונת רמות.

בתו רחל (ה'תש"ב - ה'תשע"ט) הייתה נשואה לרב ישראל גנס[16].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבא אלחנני ואחרים (עורכים): תוי - כתב עת לאדריכלות, גיליון 12, 1972 - פרויקט שער הבירה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנוכת בנין הפנימיה של ישיבת "מקור חיים", הארץ, 5 באפריל 1945
  2. ^ הסתדרות פאג"י בירושלים, הצופה, 11 בדצמבר 1947
  3. ^ הושלמו ההכנות לקראת התחרות לתכנון בית עיריית ירושלים, הצופה, 11 באוגוסט 1963
  4. ^ מנחם רהט, הגשר החדש נבנה בטעות, מעריב, 25 ביוני 1964
  5. ^ מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים, הצופה, 10 במרץ 1957
  6. ^ מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?, הצופה, 6 ביוני 1957
  7. ^ בניין חדש יוקם לישיבת כוכב מיעקב, מעריב, 14 באוגוסט 1962
  8. ^ א. בן יצחק, אופקים חדשים ל"ישיבת אופקים", הצופה, 6 בספטמבר 1964
  9. ^ לביא - נקודת הארחה לתיירים בגליל התחתון, הצופה, 21 ביוני 1963
  10. ^ מרדכי טננבוים, בית כנסת תרש הוקם בקיבוץ שלוחות, מעריב, 22 בספטמבר 1965
    נחנך בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, הצופה, 16 בספטמבר 1965
  11. ^ חוה זהבי, תחרות רוחנית מרתקת, הצופה, 23 בדצמבר 1966
  12. ^ מדריך מוסמך, מעריב, 20 בפברואר 1970
  13. ^ זאב אפלבוים, ישראל תשלח 200 מוצגים לתערוכה הבינלאומית לאמנות שימושית באיטליה, חרות, 11 במאי 1954
  14. ^ שוקת ציבורית לעוברי דרך ערבים, הצופה, 10 ביוני 1959
  15. ^ נר לשולחן שבת פרשת תרומה, גיליון 398
  16. ^ משה ויסברג, הרבנית בת ה-77 הלכה לעולמה מדום לב, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2019