יחידת מודיעין מטרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת שחף 869
יחידת מודיעין מטרות
פרטים
כינוי עבר גדוד שחף 869
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הגנת הגבולות
סוג יחידת איסוף מודיעין רב ממדית מיוחדת
בסיס האם מחנה מתת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה)
נוצרה מתוך גדוד 869
מלחמות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
פיקוד
יחידת אם עוצבת הגליל
דרגת המפקד סגן אלוף

יחידת שחף (יחידה 869 יחמ"מ) היא יחידת איסוף מודיעין רב ממדית הכפופה פיקודית לעוצבת הגליל בפיקוד הצפון ולמערך האיסוף הקרבי בחיל הגנת הגבולות. היחידה אמונה על איסוף מודיעין בגבול לבנון מגזרת הר דב ועד ראש הנקרה. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף. ליחידה מאפיינים ייחודיים ומסווגים בחלקם, הכוללים: תצפיות לטווח ארוך וקצר משטח הארץ ומשטח אויב, הפללות אויב, הכוונת אש ומארבי הסוואה התואמים את תוואי השטח. היחידה בנויה מפלוגות תצפיתניות ופלוגות לוחמים. בסיסי הקבע של היחידה מוקמו לאורך גבולה הצפוני של ישראל תחת פיקוד הצפון - עוצבת הגליל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחמ"ם בצבא הסדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת תצפיות ארוכות טווח מטכ"לית (869) במסגרת מערך האיסוף, במגמה לשפר את יכולות החוזי, שהיו עד אז רק בידי מחלקות המודיעין בפיקודים.[1] שיקול חשוב בהקמת היחידה המטכ"לית היה גם יצירת קשר ישיר בין דיווחי התצפיות לחטיבת המחקר, נקודת כשל בזרימת המודיעין על פי דו"ח ועדת אגרנט.

ליחידה זו נוסף נדבך של תצפית אווירית ממטוסים קלים – "שלף", במסגרת טייסת 100 של חיל האוויר. המפקד הראשון של היחידה היה רס"ן יורם קתיאלי, בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, שהיה קודם לכן קמ"ן חטיבת גולני.[א]

ב־1993 הוקם יחמ"ם הפלדה (נקראת גם יחידת "ניצן", כיום יחידת האיסוף הקרבי בגזרת פיקוד המרכז) כיחידה סודית על ידי סגן־אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין.

בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"ם כיחידה מבצעית בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"ם (יחידת תצפיות מטכ"לית) באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שלושה לוחמי יחמ"ם, ולאחר עתירה לבג"ץ צה"ל חשף לראשונה את קיומה של היחידה.

בשנת 2000 עם הקמת חיל מודיעין השדה (כיום: חיל האיסוף הקרבי) ובעקבות האינתיפאדה השנייה עברה יחידת ניצן לפעול תחת פיקוד מרכז והפכה לגדוד הגדול ביותר בצה"ל (636). היחידה שחזרה לתפקד במרחב עוצבת הגליל היא גדוד שחף (869), שבעשור השני של המאה ה-21, התפצל ממנו גדוד עיט (595), הפועל בגזרת עוצבת הבשן.

מלחמת לבנון השניייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתונים שדווחו על ידי פיקוד הצפון, בנק המטרות שסיפקה היחידה לחירום ומלחמה נוצל במלחמת לבנון השנייה וצה"ל קיבל יתרון גדול על חזבאללה כבר עם תחילת הלחימה בלבנון.[דרוש מקור] בנוסף, בפעולות היחידה במלחמה אותרו וחוסלו משגרי טילים וחוליות מחבלים רבות של חזבאללה.

סיכת לוחם יחידת "שחף" 869

לאחר לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף העשור השני של המאה ה-21 פורק היחמ"מ במילואים, ופלוגות הלוחמים בסדיר הוגדרו ואורגנו מחדש כפלוגות לוחמי איסוף ויירוט.

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, מאז מתקפת הפתע היחידה התפרסה לאורך כל קו הגבול עם לבנון ונתנה מענה של מודיעין איסופי, אנכי ואופקי, בין אם זה באמצעות תצפיות בשטח ובין אם זה באמצעות חמ"לים עם יכולות סגירת מעגלים ויכולות תקיפה, בשילוב עם הכוחות המתמרנים שנמצאים בשטח. יחידה 869 פעלה נגד חוליות נ"ט של חיזבאללה, עשתה איסוף עם מארבים ופעילים בתחום הרחפנים ובחמ"לי האיסוף השונים.[2]

במהלך הלחימה בחזית הצפונית נהרגה סמ״ר עמר שרה בנג׳ו, בקרית איסוף יבשתי ביחידה, כתוצאה משיגור שבוצע משטח לבנון למפקדת פיקוד הצפון בצפת.

ב-8 במאי מחבלי חזבאללה ירו פצצות מרגמה לעבר מוצב צה"ל בגזרה המרכזית של גבול לבנון במרחב מלכיה וכתוצאה מפגיעת פצמ"ר נהרג סמ"ר חיים סבח, לוחם איסוף קרבי יחידה 869 של עוצבת הגליל.[3]

לוחמי יחידה 869 בטקס הפיכתה ליחידה רב ממדית, ינואר 2023

מבנה ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד יחידה 869 הוא התמחות בתצפיות חשאיות לטווח ארוך וקצר משטח הארץ ובעומק שטח האויב, התמקדות בבניית בנק מטרות עשיר וארוך טווח עבור כוחות האש של פיקוד הצפון, הפללות אויב, הכוונת אש ומארבי הסוואה התואמים את תוואי השטח. צוותים מהפלוגות משמשים ככוח אופרטיבי ובשיתופי פעולה בשגרה לצד כוחות שונים מפיקוד הצפון.

לוחמי יחידה 869 בתרגיל שבוע מלחמה, 2022

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת מוביל ("צס"ם") – בעברה פעלה כיחידת מילואים עצמאית ואחר כיחידה סדירה, בשם תצפיות מיוחדות (תצ"ם), אשר לוחמיה הראשונים היו יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. בשנת 2000 נקבע כי צוות הסיור המיוחד יעבור לתפקד כפלגת יחמ"ם והחל בפעילות מבצעית. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגת מוביל כראש מערך היחמ"ם בגזרת הלחימה השונות. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג "מארס" וכן מקלעים קלים. ב־2019 הפלוגה הפסיקה להיות חלק ממערך הפלוגות הרגליות ביחמ"ם, והפכה חזרה לפלגת תצ"ם – מיוחדים. ב־2020 פורקה הפלוגה וחייליה סופחו לפלוגה האוגדתית החדשה בגדוד – פלוגת "אדיר". בפלוגת "אדיר" פועלים צוותי יחמ"ם ותצ"ם כאחד, חלקם יוצאי יחידת דיה. ביולי 2022 שינתה פלוגת ״אדיר״ את שמה חזרה לפלוגת ״מוביל״ לאחר שהלוחמים האחרונים יוצאי יחידת ״דיה״ השתחררו.

פלוגה א' ("אינדיאנים") – בעת מלחמת לבנון השנייה שימשה פלוגה א' כפלגת תצפיות נייחות (עת"פ) בגבול הלבנון וחיסלה לא מעט פעילים. בעקבות הצורך ביחידות תצפית שגבר במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנסו גם לוחמי הצוותים הנייחים ללבנון במסגרת פעולות רגליות ועשו עבודה מצוינת. כחלק מלקחי המלחמה הוחלט כי מערך היחמ"ם הקיים אינו מספק וקיים צורך להרחיבו בגזרת גבול לבנון. עם קבלת ההחלטה החלה הסבת הלוחמים וייעודה של הפלוגה נקבע כפלוגת יחמ"ם. נשקם האישי של הלוחמים הוא רוס"ר מסוג M4 ומקלעים קלים מסוג נגב עם כוונות השלכה מסוג "מארס" .

פלוגה ג' ("גלדיאטורים") – פלוגה שהתחילה את דרכה כפלוגת איסוף רכובה (על בסיס רכבי רקון, זריז וגרניט), וכיום מתפקדת כיחמ"ם בנוסף ליכולות הרכובות שלה. כוללת בתוכה צוותי יחמ"ם עם יכולות של הפעלת רחפנים.

צוות האיסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד צוות- קצין איסוף קרבי בדרך כלל בדרגת סג"ם או סגן המשמש כמפקד הצוות ודואג לביצוע המשימה.
  • א. מודיעין- אחראי להוציא את כל המידע המודיעיני הרלוונטי למשימה, לנתח את פני השטח ואת פעילות כוחות האויב. בנוסף, אחראי עוזר למפק"ץ לחשוב על דרכי פעולה נוספות לצורך ביצוע המשימה ונמצא בקשר רציף עם התצפיתניות ועם יתר הכוחות הנמצאים בגזרה.
  • בנאי - אחראי לבנות עמדות תצפית מוסוות בכל תנאי שטח נדרש - סבך, מדבר, סלעים, הרים.
  • נגיביסט- אחראי על מתן כוח הרתק וחיפוי על הצוות באמצעות ה"נגב" - נשק בעל כוח האש החזק ביותר בצוות האיסוף.
  • א. מטרות- אמון על הכוונת האש, כשיורדת משימה, מנתח את השטח המסוים, מתאים עמדה למטרה הרלוונטית ואת הכוח שיספק מענה.
  • רחפניסט- מפעיל תצפית באמצעות רחפן ולומד לנצל אותו באופן המיטבי כדי להביא מידע רלוונטי בזמן פעילות מבצעית.
  • קשר- הצמד של מפקד הצוות ואחראי על הקשר של הצוות עצמו. אחראי על יצירת קשר עם כל הכוחות הקשורים לפעילות והכנת הקשרים.
לוחמי יחידה 869 בטקס לאחר מסע סיכה, מרץ 2023

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההכשרה כחלק מחיל האיסוף הקרבי שתחת חיל הגנת הגבולות, עברו המתגייסים ליחמ"ם (כיום לפלוגות הלוחמים ביחידה 869) תוכני ניווט והסוואה רבים, התמחות באמצעים ייעודיים, לוחמת שטח פתוח, לוחמת שטח סבוך ובנוי, מסעות עם נשיאת משקלים כבדים, תצפית, הכוונות, סדרת תרגילי מלחמה, סיור ומודיעין קרבי. בתום ההכשרה מוכשרים הלוחמים כרובאי 07 וסייר 07.

הטירונות והאימון המתקדם (16 שבועות טירונות ועוד 16 שבועות אימון מתקדם, סך הכל 32 שבועות הכשרה ראשונית) מתקיימים בבית הספר להגנת הגבולות (בהל"ג) בבקעת סיירים שבדרום הארץ. ההכשרה הראשונית היא הכשרה זהה לכלל הגדודים של חיל האיסוף הקרבי.

לאחר ההכשרה, היו עולים הלוחמים לאימון יחידה, בו משלימים הלוחמים תכנים ייעודיים ליחמ"ם ולגזרה המבצעית בהם יפעלו. האימון מתבצע בבסיסי האם של היחידה. בנוסף להכשרה ואימון ההקמה הצוותי אחרי עליית הצוותים לפלוגות, כל לוחם עובר קורסים המתואמים לתפקידו הייעודי בצוות, למשל: קורס חובשים, קורס מ״כים, קורס צילום וזיהוי מתקדם, קורס בניית עמדות שטח והסוואה, קורס נהיגה מבצעית ועוד.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017, עמ' 82.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם קתיאלי נעשה לימים קצין הביטחון של חיל המודיעין ונספח צה"ל בשווייץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]