נגב (מקלע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקלע נגב
IMI-Negev006a.jpg
מידע כללי
סוג מקלע קל
נגזרות נגב קומנדו, נגב קלעים, נגב דור ג', נגב NG7
תכנון תע"ש וצה"ל, 1995
יצרן בעבר תע"ש, כיום IWI
שנות שירות 1997 עד ימינו
מחיר ליחידה  ?
מידע טכני
קליבר \  5.56 \times 45 \ \mbox{mm NATO}
פעולה גז, מכנס פתוח
הזנה שרשיר, תוף או מחסנית
כוונות ברזל
אורך כולל 1020 מ"מ (קת פתוחה)
/ 780 מ"מ (קת סגורה)
אורך קנה 460 מ"מ
משקל ריק כ-7.5 ק"ג
קצב אש 700-850 כדורים בדקה,
850-1000 כדורים בדקה.
מהירות לוע 915 מטרים לשנייה
טווח אפקטיבי 100-1000 מטר
נגב קומנדו עם דורגל וידית הסתערות
מקלעי צה"ל: מימין - הנגב, משמאל - מאג.

מקלע נגב הוא מקלע קל תוצרת ישראל. הנגב הוא בעל קליבר 5.56 מ"מ נאט"ו, מוזן שרשיר ובעל דורגל. ייעודו העיקרי הוא נשק תקיפה כיתתי. הנגב פותח על ידי תע"ש, מיוצר בידי תעשיות נשק לישראל והוא המקלע התקני של צבא הגנה לישראל.

לפני שהוכנס הנגב לשירות, המקלעים הקלים המקובלים בצה"ל היו המאג והמינימי. יתרונותיו של מקלע הנגב על מקלעים אלו הם משקלו הקל יחסית, גודלו הקומפקטי ועמידותו לתנאי מדבר קשים. גודלו הקטן יחסית, בייחוד בגרסת "נגב קומנדו", מאפשר הסתערות עם המקלע ושימוש בו במבצעים מיוחדים, מבלי לאבד כוח אש ויכולת חדירת שריון. בנוסף, הנגב יכול לירות מלבד בצרורות, גם כדורים בודדים ולשמש כנשק אישי עבור הלוחם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-20, תע"ש תכננה את המקלע שיועד ליצוא בלבד, על פי מפרט של צה"ל. באותה עת לצה"ל לא היה בו צורך והוא התעתד לרכוש את מקלע המינימי הבלגי עבור כל יחידותיו, לאחר שהחל לרכוש אותו, כבר ב-1985, עבור יחידותיו המיוחדות. המינימי, שמבחינות מבניות רבות היה מאג מוקטן, היה בעייתי: המבנה שלו לא התאים לגודלו והנוקר שלו היה שביר. בשל תחילת הפיתוח של מקלע הנגב, השהה צה"ל את הצטיידות יחידות חיל הרגלים במקלע המינימי.

בשנת 1993 נבדק עניין המקלע על ידי מבקר המדינה שקבע כי הפיתוח הארוך והממושך של המקלע, נעשה בזמן שצה"ל כבר יכול היה להצטייד במקלע המינימי הבלגי, בעלות קטנה מעלותו של מקלע הנגב (למינימי: כ-1,320 דולר למקלע נטו, וכ-2,220 למקלע עם אביזרים ומשלוח). הוא סיכם את תחקירו במשפטים הבאים בין היתר:

תעש, שלקחה על עצמה לספק לצה"ל מקלע קל כדרישתו, אכן הצליחה לייצר מקלע שעמד בהצלחה בניסוי המבצעי ונמצא עדיף, אך לא עמדה במועד סיום הפיתוח, בשל תקלות שעיכבו קבלת אישור דגם למקלע. במצב הנוכחי, שבו קיימת חריגה ניכרת בלוחות הזמנים שנקבעו, ושהמחיר שדורשת התעש למקלע "נגב" חורג מהמחיר המרבי שקבע סגן הרמטכ"ל, מן הראוי שיינתן אישור דגם למקלע שיבטא נאמנה את סיום פיתוחו המלא של המקלע. כמו כן ראוי שקודם להחלטה להצטייד בו, יסוכם על מחיר סביר בהשוואה למחירי מקלעים קלים בשוק הבינלאומי

מבקר המדינהפיתוח מקלע קל, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 953-962

תכנון המקלע התארך והתמשך עד לשנת 1995. ב-1996 ביצע צה"ל ניסויי שדה במקלע, ובשנת 1997 הוא התקבל על ידי צה"ל ונרכש בכמויות כדי להפכו למקלע הראשי של כוחות היבשה.

הנגב זכה למוניטין בעייתי בקרב חיילי צה"ל בשל ריבוי התקלות והמעצורים בכלי[1]. בעקבות תלונות אלו החליט צה"ל על שורה של שיפורים במקלע ועל החלפת מקלעים שנתבלו במקלעים חדשים. הנגב המשופר המכונה נגב דור ג' או "נגב 2000", כולל שיפורים ארגונומיים וחימושיים לצד שיפורי מנגנונים ואמינות. הנגב החדש החל להיקלט באלפיו בשנת 2009, וקליטתו הושלמה בשנת 2011. [2]

ב-2012 פיתחה חברת "תעשיות נשק לישראל" מקלע נגב בקליבר 7.62 מ"מ נאט"ו (כמו של המאג) המבוסס על הנגב. מקלע זה נקרא NG7.

"תעשיות נשק לישראל" מכרה מקלעי נגב למדינות נוספות, ביניהן קולומביה, קוסטה ריקה, אסטוניה, הודו ותאילנד.

פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנגב הוא מקלע אוטומטי שפועל על בסיס גזים שנוצרים במהלך הירי. הוא יורה בשיטת המכנס הפתוח (open bolt), כלומר הנקירה מחוברת לפעולה לפנים של הירי, ומגיעה בסוף. אין הפרדה בין הפעולה לפנים ולנקירה.
  • הקליבר שלו הוא נאט"ו 5.56 מ"מ ( \ 5.56 \times 45 \mbox{mm} ). התחמושת היא US M855 או SS109 (כדור M16/M4 בעל תחמיש מוגבר).
  • הנגב מוזן על ידי תוף-תקיפה של 150 כדור, ארגז-פעולה של מאות כדורים, שרשרת כדורים או מחסנית סטנדרטית של M16 או גליל.
  • הנגב מקלע קל. משקלו הוא רק 7.6 ק"ג ומשקל תוף של 150 כדורים הוא 2.7 ק"ג (בהשוואה למאג ששוקל כ-11 ק"ג).
  • הנגב מקלע קומפקטי: אורכו המלא הוא כ-1020 מ"מ (100.2 ס"מ) (אורך הקנה הוא 460 מ"מ (46 ס"מ)), אך כאשר הקת מקופלת אורכו הוא 780 מ"מ בלבד (78 ס"מ).
  • גרסת ה"נגב קומנדו" קומפקטית במיוחד: משקלו הוא פחות מ-7 ק"ג ואורכו הוא כ-890 מ"מ (89 ס"מ) עם קת פתוחה.
  • קצב האש התאורטי ניתן לברירה: 700-‏850 כדורים בדקה, או 850-‏1000 כדורים בדקה.
  • מהירות הלוע שלו היא בין 913 ל-920 מטר לשנייה, תלוי במצב וסת הגזים.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]