יחידת מודיעין מטרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תג היחידה של גדוד 869

יחידת מודיעין מטרות 869 (יחמ"ם) הוא שם כולל לפלוגות תצפיות בעלת מאפיינים ייחודיים המשתייכות לחיל האיסוף הקרבי. בסיסי הקבע של היחידות ממוקמים לאורך גבולה הצפוני של ישראל תחת פיקוד הצפון - עוצבת הגליל.

יעוד היחמ"ם כולל סיוע בהשמדת מטרות תוך הפעלת כוחות אש שונים כגון ארטילריה, טנקים, מסק״רים, צליפה, נ"ט וירי מקלעים בשימוש צה"ל, וכמו כן ביצוע משימות מודיעין קרבי הכוללות בניית בנק מטרות לצה"ל, איתור ואפיון אמצעי לחימה של ארגוני הטרור בלבנון ומשימות נוספות בשיתוף פעולה עם יחידות נוספות.

היחידה מתמחה בגזרת גבול לבנון והתמחות הלוחמים ביחידה היא בלוחמה, הסוואה, סיור, ניווט, תיעוד ופעילות בשטח הררי, בשטח סבוך, בשטח בנוי, השמדת מטרות ואיסוף מודיעין איכותי.

מערך היחמ"ם קיים בסדיר ובמילואים.

היסטורית היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחמ"ם בצבא הסדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת תצפיות ארוכות טווח מטכ"לית (869) במסגרת מערך האיסוף, במגמה לשפר את יכולות החוזי, שהיו עד אז רק בידי מחלקות המודיעין בפיקודים.[1] שיקול חשוב בהקמת היחידה המטכ"לית היה גם יצירת קשר ישיר בין דיווחי התצפיות לאמ"ן־ מחקר, נקודת כשל בזרימת המודיעין על פי דו"ח ועדת אגרנט.
ליחידה זו נוסף נדבך של תצפית אווירית ממטוסים קלים – "שלף", במסגרת טייסת 100 של חיל האוויר. המפקד הראשון של היחידה היה רס"ן יורם קתיאלי, בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, שהיה קודם לכן קמ"ן חטיבת גולני.[א]

ב־1993 הוקם יחמ"ם הפלדה (נקראה אז יחידת "ניצן", כיום זהו שמה של יחידת האיסוף הקרבי בגזרת פיקוד המרכז) כיחידה סודית על ידי סגן־אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן־אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין.

בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"ם כיחידה מבצעית בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"ם (יחידת תצפיות מטכ"לית) באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שני לוחמי יחמ"ם, ולאחר עתירה לבג"ץ צה"ל חשף לראשונה את קיומה של היחידה.

בשנת 2000 עם הקמת חיל מודיעין השדה (כיום: חיל האיסוף הקרבי) ובעקבות האינתיפאדה השנייה עברה יחידת ניצן לפעול תחת פיקוד מרכז והפכה לגדוד הגדול ביותר בצה"ל (636). היחידה שחזרה לתפקד במרחב עוצבת הגליל היא גדוד שחף (869).

על פי נתונים שדווחו על ידי פיקוד הצפון, בנק המטרות שסיפקה היחידה לחירום ומלחמה נוצל במלחמת לבנון השנייה וצה"ל קיבל יתרון גדול על חזבאללה כבר עם תחילת הלחימה בלבנון.[דרוש מקור] בנוסף, בפעולות היחידה במלחמה אותרו וחוסלו משגרי טילים וחוליות מחבלים רבות של חזבאללה.

יחמ"ם בשירות המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף ליחידות הסדירות הוקמו יחידות מילואים במסגרת המודיעין הקרבי, אף זאת כלקח ממלחמת יום הכיפורים. במחנה רפיח נערך בשנת 1976 אימון ההקמה של יחידה שכינויה היה בתחילה גדמ"ן (גדוד מודיעין), במסגרת האוגדה הסדירה 162. כבסיס לאותה יחידה שמשה פלוגת הג'יפים של גדוד הסיור של האוגדה בעת המלחמה. לאותה פלוגה, שכונתה "פלוגה ב'" והייתה בעברה פלוגת סיור (ג'יפי סיור) עצמאית במשך שנים רבות, צורפה פלוגה א' שהורכבה מיוצאי יחידות חי"ר שונות, וכמו כן הוקמה פלוגת המפקדה של הגדוד החדש. מפקדו הראשון של הגדוד היה זאב רייס, איש קיבוץ גבעת ברנר, וסגנו עובד בארי מקיבוץ גבעת חיים מאוחד. כעבור כשנתיים הוחלף כינויו של הגדוד ליחמ"ן (יחידת מודיעין), וכעבור שנים אחדות נוספות ליחמ"ם (יחידת מודיעין מטרות). גדוד זה היה ונותר יחידת מילואים של האוגדה הסדירה, ופעל במסגרתה גם במלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן בו נתקלו צוותי היחידה במחבלים ונכנסו לשטח רצועת עזה. משימותיו של הגדוד, שיחידות דומות לו הוקמו גם באוגדות מילואים, היו ונותרו כמתואר לגבי היחמ"ם הסדיר. אנשי היחמ"ם התאמנו רבות במשימות הייעודיות, אך שירתו גם במשימות בט"ש בגזרות השונות, לרבות לבנון. כאמור, יחידה זו הוסיפה כל השנים להשתייך לאוגדה 162 הסדירה (עוצבת הפלדה).

מבנה ותפקידים של היחמ"ם הסדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחמ"ם הסדיר מורכבת משלוש פלוגות הפועלות תחת מסגרות אוגדתית, בשיוך לגדוד 869 תחת אוגדה 91

סיכת לוחמי יחידת צס"ם (צוות סיור מיוחד) טרם הקמת חיל האיסוף הקרבי. כיום – סיכת פלגת מוביל

גדוד 869[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת מוביל-אדיר ("צס"ם") – בעברה פעלה כיחידת מילואים עצמאית ואחר כיחידה סדירה, בשם תצפיות מיוחדות (תצ"ם), אשר לוחמיה הראשונים היו יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. בשנת 2000 נקבע כי צוות הסיור המיוחד יעבור לתפקד כפלגת יחמ"ם והחל בפעילות מבצעית. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגת מוביל כראש מערך היחמ"ם בגזרת הלחימה השונות. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג "מארס" וכן מקלעים קלים. ב־2019 הפלוגה הפסיקה להיות חלק ממערך הפלוגות הרגליות ביחמ"ם, והפכה חזרה לפלגת תצ"ם – מיוחדים. ב־2020 פורקה הפלוגה וחייליה סופחו לפלוגה האוגדתית החדשה בגדוד – פלוגת "אדיר". בפלוגת "אדיר" פועלים צוותי יחמ"ם ותצ"ם כאחד, חלקם יוצאי יחידת דיה.

פלוגה א' ("אינדיאנים") – בעת מלחמת לבנון השנייה שימשה פלוגה א' כפלגת תצפיות נייחות (עת"פ) בגבול הלבנון. בעקבות הצורך ביחידות תצפית שגבר במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנסו גם לוחמי הצוותים הנייחים ללבנון במסגרת פעולות רגליות. כחלק מלקחי המלחמה הוחלט כי מערך היחמ"ם הקיים אינו מספק וקיים צורך להרחיבו בגזרת גבול לבנון. עם קבלת ההחלטה החלה הסבת הלוחמים וייעודה של הפלוגה נקבע כפלוגת יחמ"ם. נשקם האישי של הלוחמים הוא רוס"ר מסוג M4 ומקלעים קלים מסוג נגב עם כוונות השלכה מסוג "מארס".

פלוגה ג' ("גלדיאטורים") – פלוגה שהתחילה את דרכה כפלוגת איסוף רכובה (על בסיס רכבי רקון, זריז וגרניט), וכיום מתפקדת כיחמ"ם בנוסף ליכולות הרכובות שלה. כוללת בתוכה צוותי יחמ"ם עם יכולות של הפעלת רחפנים.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההכשרה כחלק מחיל האיסוף הקרבי שתחת חיל הגנת הגבולות, עוברים המתגייסים ליחידות היחמ"ם תוכני ניווט והסוואה רבים, התמחות באמצעים ייעודיים, לוחמת שטח פתוח, לוחמת שטח סבוך ובנוי, מסעות עם נשיאת משקלים כבדים, תצפית, הכוונות, סדרת תרגילי מלחמה, סיור ומודיעין קרבי. בתום ההכשרה מוכשרים הלוחמים כרובאי 06 וסייר 07.

הטירונות והאימון המתקדם (16 שבועות טירונות ועוד 16 שבועות אימון מתקדם, סך הכל 32 שבועות הכשרה ראשונית) מתקיימים בבית הספר להגנת הגבולות (בהל"ג) בבקעת סיירים שבדרום הארץ. ההכשרה הראשונית היא הכשרה זהה לכלל הגדודים של חיל האיסוף הקרבי.

לאחר ההכשרה, עולים הלוחמים לאימון יחידה, בו משלימים הלוחמים תכנים ייעודיים ליחמ"ם ולגזרה המבצעית בהם יפעלו. האימון מתבצע בבסיסי האם של היחידה. בנוסף להכשרה ואימון ההקמה הצוותי אחרי עליית הצוותים לפלוגות, כל לוחם עובר קורסים המתואמים לתפקידו הייעודי בצוות, למשל: קורס חובשים, קורס מ״כים, קורס צילום וזיהוי מתקדם, קורס בניית עמדות שטח והסוואה, קורס נהיגה מבצעית ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017, עמ' 82.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.idf.il/אתרים/פיקוד-הצפון/2020/הצצה-לתרגיל-הלילי-של-869/- לילה בתרגיל עם היחמ״מ

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם קתיאלי נעשה לימים קצין הביטחון של חיל המודיעין ונספח צה"ל בשווייץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]