יחסי צ'כיה–רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי צ'כיה–רומניה
צ'כיהצ'כיה רומניהרומניה
Czech Republic Romania Locator.png
צ'כיה רומניה
שטחקילומטר רבוע)
78,867 238,391
אוכלוסייה
10,686,269 21,457,116
תמ"ג (במיליוני דולרים)
375,900 483,400
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,176 22,529
משטר
רפובליקה רפובליקה

בין צ'כיה לבין רומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהמיה והנסיכויות הרומניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרי המסחר בין שתי המדינות הוקמו בתקופת שושלת פשמישל, כאשר רוב הבדים, והכובעים שנמכרו בשטחי רומניה יובאו מבוהמיה.

היחסים בין בוהמיה לנסיכויות הרומניות גברו במהלך המלחמה נגד הטורקים בתקופת שלטונו של מיכאי האמיץ, שקיבל נחלה בשלזיה בשנת 1599 על ידי רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וביקר בפראג בשנת 1601.

בין השנים 18231863 הקימו מתיישבים צ'כיים 9 יישובים צ'כיים בבאנאט, ושני העמים היו שותפים למהפכת 1848.

צ'כוסלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1917 תומאס מסריקביקר ביאשי, על פי הזמנתו של פרדיננד הראשון, מלך רומניה.

בשנת 1918 הובסה האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, ובעקבות כך הוקמה צ'כוסלובקיה ורומניה קיבלה את שטחי טרנסילבניה ובוקובינה.

ב-8 בפברואר 1919 מונה פרופסור קונסטנטין איסופסקו-גרקול לציר רומניה בבצ'כוסלובקיה, וב-6 באפריל אותה שנה בוהומיל צ'רמק מונה לציר צ'כוסלובקיה ברומניה, ובו בזמן הוא מונה גם לנספח הצבאי ברומניה.

ב-30 בינואר 1920 הגיש בוהומיל צ'רמאק, השגריר הצ'כי הראשון בבוקרשט, את כתב האמנה בפני קרול השני, מלך רומניה, וב-6 באוגוסט 1920 מונה קונסטנטין היוט לשגריר מיוחד של רומניה בפראג.

ב-23 באפריל 1921 נחתמה ההסכמה הקטנה בין צ'כוסלובקיה לרומניה, ובסוף אוגוסט אתה שנה נערך המפגש הראשון של נציגי שתי המדינות עם נציגי יוגוסלביה.

בספטמבר 1923 ראש ממשלת רומניה יון (יונל) ברטיאנו ביקר בצ'כוסלובקיה, וב-24 בספטמבר 1925 ביקר קרול, נסיך הכתר הרומני בפראג. באוקטובר 1936 ביקר שוב הנסיך קרול בפראג, ובדצמבר אותה שנה נשיא צ'כוסלובקיה אדוארד בנש ביקר ברומניה.

בסוף מלחמת העולם השנייה חברה רומניה לבעלות הברית, וכוחותיה סייעו בשחרור צ'כוסלובקיה.

ב-7 באפריל 1945 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, ובשנת 1946 נפתחו מחדש השגרירויות בשתי המדינות.

ב-21 ביולי 1948 נחתם בבוקרשט הסכם ידידות בין הרפובליקה הצ'כוסלובקית לבין הרפובליקה העממית הרומנית, ולאחר מכן היו שתי המדינות חברות בברית ורשה. בשנת 1968 סירבה רומניה להשתתף בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, כאות מחאה על דיכוי האביב של פראג.

ב-20 בפברואר 1991 הוקמה האגודה הצ'כוסלובקית-רומנית, וביוני 1991 נשיא רומניה יון איליאסקו הגיע לפראג לחתום על פירוק ברית ורשה.

צ'כיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 1993 פורקה צ'כוסלובקיה וצ'כיה ירשה את מקומה, ומיד כוננו היחסים בין שתי המדינות.

ב-6 - 7 בספטמבר 1993 ביקר שר החוץ הרומני תיאודור מישקאנו בצ'כיה, וב-7 - 8 בנובמבר אותה שנה ראש ממשלת צ'כיה ואצלב קלאוס ביקר בבוקרשט, ובמהלך ביקורו נחתם הסכם על הסחר החופשי בין המדינות, הסכם להסרת המיסים הכפולים והסכם ההגנה וההשקעה ההדדית של השקעות חוץ.

במהלך השנים התקיימו ביקורים רשמיים של נציגים משתי המדינות, ונחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומים שונים, ביניהם חינוך, סחר, ביטחון, תרבות ועוד.[1]

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה מחזיקה בצ'כיה שגרירות בפראג, מאידך, צ'כיה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט וקונסוליה בטימישוארה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי צ'כיה–רומניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]